לשקול לתת, פילנתרופיה ישראלית: גישה ומעשההלה אורן, אלי אללוף, אמי בוגנים, מאיר בוזגלו, אלי בוך, ג'יל דרמון, יעל יפרח, איתן מורן, אלי פלאי, גלינה פרומן, עדי קול, ליזה רחמני, ג'ידא רינאוי זועבי, נועה ששר.

From the book

קשה לעסוק בפילנתרופיה. כבר אמר אריסטו: "לתת כסף הוא דבר קל ובהישג ידו של כל אחד. אבל לקבוע למי לתת, כמה, מתי, לאיזו מטרה ואיך – אינו דבר קל ולא כל אחד יכול לעשותו." מצב העניינים בתחום זה לא השתנה הרבה מאז שהדברים נאמרו, ולמרות ריבוי הספרים והמחקרים התחום אינו מצליח להתבסס. מנכ"לי הגורמים הנתמכים מחויבים לתורמים ולמיזמים שלהם מכדי להעלות הרהורים וערעורים שעשויים להאיר את התחום יותר מכל השבחים והתשבחות שבפיהם. החוקרים תלויים במזמיני המחקרים ולא תמיד עומדים בסטנדרטים אמינים.

הפילנתרופיה מכסה  תופעות רבות: החל מסיוע של ממשלות זרות ממניעים פוליטיים וכלה בתרומות של תאגידים בעלי אינטרסים עסקיים; השקעה בפיתוח מיזמים עסקיים בתחום הבריאות  והשקעות בעסקים קטנים; עידוד פעילות משפטית למימוש זכויות ועידוד אגודות צרכנים. לפיכך,  קשה – עד  בלתי אפשרי – לשרטט את גבולות התחום. אפילו הגדרה פשוטה של פילנתרופיה כמבוססת על מעשה התנדבותי של נתינה שאינה מצפה לכל רווח או החזר, אינה תופסת עוד  עם הופעת צורות נתינה בעלות אופי פרסומי בלתי ישיר או בעלות מניעים סימבוליים של הכרה וכבוד.