מקובלי האקדמיהאמי בוגנים

About the Book

מעולם לא קצרה הקַבָּלה הצלחה כה רבה. בארצות הברית היא מפעילה את קסמיה על כוכבי קולנוע וכוכבי פופ, המחפשים אמונה ומשמעות. בישראל ישיבות מקובלים נפתחות חדשות לבקרים, ובבתי הכנסת ספר הזוהר מתחרה בספר התורה. התרחבות החצרות החסידיות תורמת להפצת משנָיוֹת, לעיתים מופלאות ולעיתים הזויות. תנועות קבלה מצליחות להעיר באמצע הלילה מפורסמים כדי לשמוע שיעורים שאפילו בשעות רגילות קשה לעקוב אחריהם. החוגים ליהדות באוניברסיטאות נכבשו על ידי הקבלה, ונדמה לפעמים שהמקובלים החרוצים ביותר נמנים עם חוקריה. כולם רואים את התסיסה הקבלית הפושטת בארץ, אך איש אינו יכול לִצְפּות מה היא תניב בתחתונים ובעליונים.

הקבלה אפילו מצאה את דרכה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שנחשבת לאכסניה המכובדת ביותר עבור פרופסורים המצטיינים בתחומם. איש לא היה שומע על המוסד היוקרתי אלמלא איימה שערורייה קבלית על שִגרת יומה. המספֵּר, סוֹפר-צללים המועסק על ידי חברה לייעוץ אסטרטגי, מתבקש להסיר את האיום הנורא.

From the book

כאשר אדי התקשר אליי אחרי חמש שנים, לא הופתעתי כלל. בעבור המשחקים האסטרטגיים שלו הוא היה דורך על אימו, שעל שמה קרא את החֶברָה שלו, ומכניס בין סוגריים את אלוהים, שבו הוא האמין מתוך הדר בית"רי. הוא לא עסק באסטרטגיה, הוא היה מכור לה. כמו שאחרים מכורים למחקרים על עכברים, לתככים פוליטיים, לחיבור ספרים תפלים וללימוד קבלה. אם הוא התקשר מחדש, זה היה סימן שהוא היה צריך אותי לעוד מערכה אסטרטגית, מגוּנה עוד יותר משלוש המערכות הקודמות. הוא נחשב בעיניי למלך היועצים האסטרטגיים, הרבה מעל כל השאר, מהסיבה הפשוטה שהוא לא ידע מה זאת אסטרטגיה. הוא למד פילוסופיה בעבָרו, המשיך לקרוא בה, ובאחת משיחות העקיצות בינינו התוודה שאת כל מה שהוא יודע הוא חב לאפלטון, למקיאוולי ולקונפוציוס. לקח לי זמן להבין לְמה הוא התכוון בפילוסופיה. כי אתם מתארים לעצמכם שפּילוסופיה – עם פ"א דגושה, בפי ישראלי שחושב את עצמו לאסטרטג, ולא רק בגלל עברו הצבאי – רחוקה מלהיות פילוסופיה בַּמשמעות היוונית, הלטינית, האנגלית או הצרפתית של המילה, שלא לדבר על הגרמנית. בלי להיכנס להשקפתו על הפילוסופיה, אומר רק שהוא חשב את היועצים האסטרטגיים לגדולי השרלטנים, ושכדי לבצר את אמינותו המקצועית הוא נמנע מלעסוק בפוליטיקה, לא ברמה הארצית ולא ברמה המקומית, אלא התביית על חברות פרטיות ועל תאגידים, שמעמדם לא היה ברור לא לקברניטיהם ולא לציבור הרחב. הוא ליווה אותם להתחדשות או לפירוק, ובתהליך הליווי, שארך שנים ספורות, גרף הון תועפות על ההפסדים או הרווחים שלהם. בין שהחברה או התאגיד עלו על דרך המלך ובין שהתפרקו – לרוב בניגוד לתחזיותיו – הוא הרוויח.