March 2019

סבוניה נהנית מאוד מאופרות סבון, בין אם אלה יווניות ובין אם טורקיות, בין אם מגוללות סיפורי חיפוש אחרי אבות אבודים או אימהות נוטשות, בין אם עוקבות אחרי הרפתקאות זלילה או מסעי הישרדות. אבל יותר מכל, הסבונים נהנים מהאופרה הפוליטית שהיא מפיקה כל יום, עשרים וארבע שעות ביממה, עם שיאי שילהוב יצרים בתקופת הבחירות. ככל שמסע הבחירות יצרי יותר, עם מכות מתחת לחגורה ותחרויות כזבים, מגייס את כל השדים הטורדניים המאיימים לפרק את האחדות המעושה של סבוניה, החל מהשד העדתי וכלה בשד הערבי, עם קללות עסיסיות ובשמים המעלים ריחות באושים, הסבונים נהנים יותר. וכדי שהאופרה הפוליטית תהיה באמת מרתקת, השחקן הראשי צריך להיות נוכל ברמ"ח איבריו, ספק פטריוט ספק בוגד, ספק עשיר ספק דלפון, ספק איש משפחה ספק בעל מוכה, ספק אב למופת ספק אב מופקר, ספק היתולי ספק רציני, ספק ישראלי ספק אמריקאי... וכולו סבוני. הוא צריך להימצא בליבה של מסכת משפחתית עלומה, עם בני דודים מתווכים בעסקי נשק ואחרים מלבינים הלוואות. עליו להיות בלתי צפוי ולנחות באולפני הטלוויזיה מתי שבא לו כדי לומר מה שבא לו ובעיקר לצאת עם ידו על העליונה ממאבק איתנים עם מראיינת שנקרית באותו זמן לאולפן. בהתאם למצבו בסקרים, הוא גם ה-Bad Guy וה-Good Guy והוא לא בוחל בשום תשדיר כדי לקרב ולהרחיק, לשסות ולהסית, לחסל ולהעלים, לשקר ולשקר ולשקר... עד שהצופה נהנה משקריו, משבח את משחקו ומעניק לו את פרס בראשית – שנעשה בשנתיים האחרונות לפרס הפדיחה היהודית – על כושר המשחק המעולה שהוא מפגין הן בהפקות פנים והן בהפקות חוץ. אני מאלה שכבר לא מחכה למשיח ומבקש רק ליהנות מהאופרה הסבונית. אני מודה שהייתי מצביע בשביל ביבי – כי גנץ משעמם, כי גבאי חוזר על עצמו, כי זנדברג מקפצת מדי, כי בנט ילדותי מדי, כי פייגלין פרנקנשטייני מוכח... כי אני רואה בטיבי, כמצוות הרצל, את נשיא מדינת ישראל הערבי הראשון – לו לא היה מוסיף פשע – ממש פשע – על כל החשדות הנערמים נגדו, ולא סותם את הפה לפסיונריה המרוקאית ששירתה אותו בנאמנות מלקקת עיוורת, באמתלה שיש לה פה גדול.

Read More

Le sens de l'éphémère relaie le sens historique. On ne s'encombre plus autant de considérations messianiques. Malgré les alarmes et menaces écologiques, on est de moins en moins disposé à sacrifier le présent pour l’avenir. On ne s'émeut plus autant du devoir de dévouement parce qu'on sait combien les sacrifices...

Read More

Jérusalem, an 5808 selon le calendrier hébraïque, an 2048 selon le calendrier chrétien, an 1470 selon le calendrier musulman. Le Pr. Saul Strauss, directeur du Centre universel de dépistage et de traitement du syndrome de Jérusalem, avait vu de tout dans sa longue carrière. Des monarques et des prophètes, des...

Read More

Pages