February 2021

27 Feb 2021 חדשות סבוניה: ספסר חיסונים

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

הוא לא מפסיק להפתיע. כל שבוע וההכרזה המחליאה שלו, כל שבוע והפעלול האלקטורלי שלו. הוא חצה סף חדש בהשחתת המידות השיטתית שלו. את ערעור אושיות הדמוקרטיה אפשר עוד להבין. היות שהוא נוכל – והוא יודע זאת – הוא לא רוצה לגמור את חייו בבית כלא ויעשה את הכול כדי לשרוף את בית המשפט, את המשטרה ואפילו את המדינה. את הניהול הכושל, מכל הבחינות, של משבר הקורונה, שהוא משווק כהצלחה מסחררת, אפשר להבין, הוא מעולם לא ניהל דבר אלא נתן לרוק הווירלי שלו לנהל כל דבר. השחתת מידותיה הפוליטיות של ארצות הברית כפי שהתגלתה בתמיכתו השערורייתית בגנגסטר שחלש על הבית הלבן מגיעה לה. היא הכשירה אותו למריחה ולנבזות והיא משחקת לידיו בזה שהיא משלמת לו כופר של שלושה מיליארד דולר בשנה במקום לדרוש את הסגרתו באשמת התערבותו בענייניה הפנימיים. השפלת יהדות ארצות הברית והפיכתה למסורבת אמונה על-ידי הממסד הרבני המסואב של סבוניה מגיעות לה בחסד, היא לא הייתה צריכה לבלוע את התיעוב שלה כלפיו ולהזרים תרומות שרק מצליחות להפריט עוד יותר את השירותים הציבוריים. עם הדוחק החומרי והחשיכה הרוחנית שהתגלו בקרב החרדים במשבר הקורונה, שטופחו מסיבות אלקטורליות על-ידו, הם עוד יצטרכו להתמודד כשצאצאיהם יבעטו בעסקניהם, ישתחררו מסגידת אדמו"ריהם, יתנערו מהעבודה הזרה שהכניסו לאוהלה של תורה ויציבו את שמו לצד הורדוס ושאר קיסרי רומי. השטיקים והטריקים שלו מגיעים לנו כי אפשרנו לו להדביק אותנו ברהב שלו על הישגינו כאשר סבוניה היא כל-כולה אימפריית שנור שנבנתה משנור גרמני ומתקיימת משנור אמריקאי בעודה מצליחה לזייף את הנתונים – על מספר המובטלים, רמת הלימודים, דירוג האוניברסיטאות, וכו' – כדי להטעות את סוכנויות האשראי ואת המכונים העוקבים אחרי חוסנה הכלכלי של סבוניה (מדינה שבה חמישית מהאוכלוסייה אינה עובדת בימים רגילים ומחזיקה מעמד רק תודות לקולוניאליזם מסוג חדש שמופעל על האוכלוסייה הפלסטינית אינה יכולה להימנות עם הכלכלות הבריאות בעולם אלא במחיר שקרים והטעיות). כל זה, תודו, לא חדש. מה שחדש הוא מה שהוא ניסה והתחיל לעשות השבוע. להשחית את מקצת המידות ההומניטריות שהשתרשו בעולם. הוא עבר לספסר בחיסונים שנרכשו במחיר מופקע על חשבון משלם המיסים הישראלי לצרכים פוליטיים אישיים. הוא הבטיח אותם להונדורס ולצ'כיה תמורת העברת שגרירותיהן לירושלים או לפחות הכרזה עליה לצרכים אלקטורליים. כי איש לא ישכנע אותי שהברנש הזה שלא מתרגש ממספר הנפטרים מקורונה, ממועקת תלמידים שלא ראו בית ספר, מהשפלת אנשי תרבות שהפכו בין לילה לנתמכי סעד, ממצוקת עצמאים שנאנקים תחת הסגרים התכופים שהוא משליט, שהסבוני הזה שלא נפרע מזחיחותו שנוטעת אשליה שהמשבר מאחורינו, רגיש למיגונם של צוותי הרפואה בצ'כיה או אנשי הממשל של הונדורס. אתה קיסר, יא ביבי אבו יאיר, ואני עוד מקווה שביום אחד תישפט לא על-ידי שופטי ישראל, כי אתה לא מותיר מהם הרבה, אלא על-ידי שופטי בית המשפט הבינלאומי על השחתת המידות ההומניטריות, על מניעת חיסונים מתושבי הרשות הפלסטינית, הנתונה בשליטה צבאית של סבוניה, ועל סיכון האוכלוסייה שלך הבאה במגע יום יומי עם עובדי הבניין ומנקי הרחובות שאתה מעביד במצח נחושה ובזלזול גדול. לחרפת סבוניה באומות. אז הוא עשה עוד סיבוב על חשבון גנץ, שלזכותו ייאמר שמנסה לעמוד בפרץ, ועל היועץ המשפטי של הממשלה, שעשה טעות מרה שסגר לו איני יודע כמה תיקים כדי לשלם את שכר מינויו. הוא לא מלך, יא תומכי אבו יאיר, הוא קיסר. השנורר נעשה לתורם.

22 Feb 2021 NOTE DE LECTURE : ITALO CALVINO : LE VICOMTE POURFENDU (1952)

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Ca commence comme un conte, ça se termine comme un conte et ça se lit comme un conte. Médard de Terralba, chevalier génois, s’en va-t-en-guerre contre les Turcs, accompagné d’un palefrenier qui en sait si long sur la guerre qu’il en parle avec l’humour d’un homme revenu de l’absurde :...

20 Feb 2021 חדשות סבוניה: חיזור גורלי

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

איזה בזבוז! במקום להימנות עם גדולי שחקני ישראל לדורותיו, הוא יגמור בפח האשפה והבושה שלו. במקום להימנות עם הגלריה המכובדת של ז'ראר פיליפ, אורסון וולס, ריצ'רד ברטון לפחות, הוא ימצא את עצמו עם מובוטו, צ'אושסקו וחברו-חניכו טראמפ. הוא כה שיקר בחייו, לעצמו, למראה שלו, לבני משפחתו, לבוחריו, לשותפיו, לממשלתו עד כי הוא לא יכול לומר דבר אמת אחד. הפעם הוא התגלה כווירטואוז של השקר ושל... החיזור. לא מילה למשפחות האבלות שאיבדו את יקיריהם במגפה. לא מילה למובטלים. לא מילה לתלמידים. לא מילה לאנשי תרבות. לא מילה על חיסון הנפל של נס ציונה. אלא הבטחה להפיכת ישראל למעצמה חיסונית עם מפעלים לייצור חיסוני פייזר ומודרנה. כאילו חיכו לו ולא בדקו את האפשרות במדינות בהן כוח העבודה הרבה יותר זול והשווקים הרבה יותר רחבים – הודו למשל או אפילו ניגריה. כאילו אירופה הייתה מפקירה את תגליתה בידי נוכל ואמריקה את חיסונה בידי נבל. הוא לא הפסיק לחזור על המנטרה שלו על הבאת החיסונים כלא מאמין בעצמו שהוא הצליח לשחד את חברות החיסונים ולפרוץ את מחסניהם. כאילו מתקשרים שוב אליו מכל העולם, כולל קפריסין וניו זילנד, לשאול איך הוא הצליח תוך מספר שבועות להקים רשת קופות חולים מפא"יניקיות ומה הסוד של הטשולנט שהמריץ המוני מתחסנים מקרב החרדים, בעודו מככב מעלה במספר הנפטרים לנפש, במספר החולים, במספר ימי הסגר, במספר ימי האבטלה, במספר ימי הזום לתלמידים, וכו'. כאשר הוא נשאל על ביידן, הוא שוב שכח את עצמו והגיב בחיוכו הגנגסטרי: "תאמיני לי, אני לא דואג." כאומר: "הוא עוד יתקשר אליי, בעיתוי המתאים לי, הוא תלוי בי, לא פחות מאוחנה ושטייניץ. הוא יודע שאם הוא לא יתקשר אפעיל עליו מכבש לחצים. אדבר לליבם של היהודים הפראיירים, והם, השבשבות האלה, יעשו כבר את העבודה בשבילי. פה הסלוניקאי עשה כמצוותי – בתמורה למחיר מופקע; שם הישראלי כמצוותו הפטריוטית – בתמורה למחיר לא פחות מופקע." הוא מכיר את בני הערובה הרוחניים שלו, הוא יודע לסחוט אותם. רק את הערבים הוא לא מכיר. אחרת הוא לא היה צוהל לקריאות: "אבו יאיר! אבו יאיר!" כי הערבים יודעים מי הוא יאיר ומי הוא אביו ויש להם קריאות בוז משלהם. אתה רק שואל את עצמך איך החרדים לא גילו שאין לו אלוהים. אולי בגלל שגם לעסקניהם אין כבר אלוהים... יונית לוי, צריכים להודות, התפתתה לחיזוריו. היא התנהגה כאילו הייתה אורלי לוי-אבוקסיס. קרה לה מה שקורה לפתיים שבקרב בוחריו. היא נפלה בקסמיו. הוא סובב אותה כראות עיניו. היא לא גילתה שהוא לא עונה על שאלות אלא מסכל אותן. נתניהו הבין מזמן את מה שפוליטיקאים לא קרבים לתפוס. לא לפיד שאינו מצליח להיחלץ מעברו התקשורתי ולא בנט שמשרשר כה הרבה הצהרות נבובות על יכולותיו הריינבואיות עד שלא אתפלא ששוב ימצא את עצמו סופר את הפתקאות למחרת יום הבחירות. שלא לדבר על גנץ וחבורתו שטרם יצאו מתנועת הנוער ועודם מאמינים שיעברו את אחוז החסימה אם ידעו לשווק את "קפיטל החמלה" שהם צברו. ביבי הבין שמי שצופה בו רוצה אקשן, הפעם קיבלנו חיזור גורלי. הוא לא רק קוסם, הוא גם מחזר, ויונית לוי התמסרה לו (סליחה גברתי) בהנאה לא מוסתרת. הוא לא הגיבור הרע, הגיבור הטוב, הגיבור המכוער, הוא שלושתם גם יחד. הוא גם יורה, גם מחסל, גם מחסן. לא בכל מדינה אנחנו מקבלים חצי שעה של TV פוליטיקה באיכות כזאת. לא בקוריאה, ששם אנשי פוליטיקה קדים לפני שהם מדברים לאזרח, לא בניו זילנד, ששם ראשת הממשלה מדברת מביתה, לא בהולנד, ששם ראש ממשלה מגיע באופניים למשרדו, לא בגרמניה, ששם הקנצלרית מגניבה נימה של התנצלות בדבריה, ולא בכל מדינה שפויה אחרת. במדינת-הגטו של סבוניה ראש הממשלה הוא גביר. איני רואה, אני מודה, עיתונאי שיכול לעמוד מולו. להוציא אולי את קרן מרציאנו ומכמה סיבות. כי היא לא סובלת שקר ולא מרפה עד שהיא חושפת אותו. היא לא מתייפייפת כי היא עברה את גיל ההתבגרות. ובעיקר היא מרוקאית, מכירה את כל הטריקים והשטיקים של האיש, ושהוא נזהר משנה זהירות בנוכחות מרוקאים. כי למרות שהוא מתבייש בהם ומסתיר אותם, הם מהווים את הבסיס שלו והוא יודע שקללה עסיסית בפריים טיים תחזיר אותו לממדים המוקיוניים שלו כפי שהתגלו מול יונית לוי. נתניהו לפחות מספק לנו בידור ועל זה אולי יש מקום לשקול להצביע עבורו. תארו לעמכם את בנט בתור ראש ממשלה וכמות החוברות שהוא יפיק כדי להוכיח שכולו עשוי נייר, או את גדעון סער עם המבטים האפורים נחושים שלו כדי לשדר שהוא יכול. עכשיו שנתניהו עבר לתקופת הבידור שלו, עדיף לצחוק מאשר לאכול נייר עם בנט ולפהק עם סער. במיוחד אחרי שגם איילת שקד, שמתקשה לומר דבר מה חכם, וגם גדעון האוזר, שמסובב את לשונו בפיו עד כי הוא נשמע תוכי של עצמו, התנגדו השבוע להכניס חיסונים לרצועת עזה ונתנו למצרים – מעצמה ליברלית – לעשות סיבוב הומניטרי על גבינו (לפחות נתניהו יודע מתי ועל מה לשתוק). אם הביבי הזה ימשיך להרביץ הופעות כדוגמת הריאיון שלו, הוא ישיג את ה-61 קולות שישלחו אותנו לחשכת סמוטריץ' את גביר. רק, עצה מרוקאית לי אליו, שלא ייתן למרציאנו לצלות אותו...