August 2022

31 Aug 2022 NOTES PHILOSOPHIQUES : COMPREHENSION ET INCOMPREHENSION

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Pourquoi la philosophie est-elle en train de prendre la tournure de baratins historico-politiques, de variations socio-psychanalytiques, voire de vulgarisations théologico-scientifiques pour ne point parler des redondants prêches sur l’altérité ? – Parce qu’elle se dérobe à l’étude de la science astrophysique ? – Pourquoi se dérobe-t-elle ? – Parce qu’elle...

29 Aug 2022 JOURNAL DE LA PERPLEXITE : LE CRANISME DE TEL-AVIV

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

On cultive volontiers le mythe que Tel-Aviv aurait surgi de dunes. En 1909, les familles juives réunies pour le tirage au sort destiné à allouer les lopins qui devaient accueillir les premières maisons étaient parmi les plus huppées de Jaffa, où la promiscuité et l'insalubrité devenaient de plus en plus...

27 Aug 2022 חדשות סבוניה: שיבושי תחבורה

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

מי שלא חווה השבוע את הברדק בתחבורה הציבורית לא יודע מה היא התעללות סיטונאית בקשישים. מומחי תחבורה החליטו לעשות ניסוי על גבם וכדי לעודד את השתתפותם חילקו להם כרטיסי נסיעה חינם. כבר לא מדובר בטורים מתישים בנמל התעופה ולא בביטול חיים בפקקים שסותמים את הארץ. ליוצאים לנפוש בחו"ל, בין אם בגלל שהארץ יקרה מדי בשבילם ובין אם בגלל שהיציאה לחו"ל היא בגדר הפסקה ממריטת העצבים העונתית בגטו הסבוני (ההסכם האפוקליפטי עם איראן, שביתת המורים המסורתית, פרשנות חלולה הגובלת ברכילות של ניר דבורין), מגיע לסבול קצת לפני שהם טסים לטבילה ביוון או לאורגיה בטורקיה, ואילו על המשתרכים בפקקים לשלם מס של שעמום וכעס בנוסף לשאר המיסים על רכישת מכונית חדשה. אבל מה פשעו קשישים מיושנים, נטולי דרכון, שאפילו לא חלמו בצעירותם להוציא רישיון נהיגה, כדי להיות שפני ניסויים ברפורמה תחבורתית בקני מידה של צרה לאומית? הניסוי רק הצליח להוציא אותם מהצירים שלהם. הם לא ידעו איפה לקחת את האוטובוס. מתי הוא מגיע, מה מסלולו, איפה הוא עוצר. הם תרו בתחנה ובסביבתה בחיפוש אחרי האוטובוס המיוחל שיוביל אותם למנוחה ולנחלה, שואלים זה את זה, מתווכחים זה עם זה, פולטים קללות עסיסיות על ראש העיר, שרת התחבורה, ראש הממשלה. נערים מנסים לעזור להם, הם רק מבלבלים אותם. כי הם עצמם לא מבינים למה האוטובוס שמוביל לקופת חולים מסיים את מסלולו בבית העלמין. אפילו הנהגים לא מבינים. רובם ככולם חדשים, באים מכפרים בסביבה, לא מכירים את העיר, לא את הדרכים ולא את התחנות. הם נאלצים לבקש מהנוסעים להדריך אותם: "אתה יכול לשבת על-ידי ולומר לי איפה לעצור?" באוטובוסים הפרשנים למיניהם מתווכחים ביניהם ומובילים לרחובות ללא מוצא. פה אוטובוס מוריד את נוסעיו על כביש מהיר כי הוא צריך לפנות ימינה, שם אוטובוס לא מוצא את נוסעיו כי הם מחכים לו ברחוב מקביל. בהעדר הכשרה והתמצאות, הנהג עוצר בפתאומיות והנוסעים נופלים זה על זה. אנשי חב"ד לא נראו בסביבה, הם יכלו לחלק את ברכת הדרך בעלייה לאוטובוס ואת ברכת הגומל בירידה ממנו. סבוניה מתברכת בדמויות מנופחות ואלוהים עדי שאיני חס על המופרכות ביותר. אבל אני לא זוכר שהשתמשתי אי פעם במילה חנטריש שהיא גרועה יותר מנוכל או בולשיטר. מירב מיכאלי מתגלה כשרה החנטרישית האולטימטיבית שיצאה אי פעם מאולפן טלוויזיה. המפלגה בראשותה לא מסמלת דבר, לא מסמנת דבר, לא מזכירה דבר ולא צריך להיות יועץ אסטרטגי גדול כדי לנבא לה תאונת בחירות קטלנית. אלא אם היא תזעיק ותתחבר לגרר ששמו מרצ. מה שבטוח הוא שהקשישים שחוו בלבול קווים קשה לא ימהרו, מרוב עיכובים ותסכולים, לשלשל פתק האמת שלה בקלפי התל אביבית שלה. סטארט אפ נייסן לא צריכה אוטובוסים. אפילו על קשישים אפשר לוותר.