June 2024

29 Jun 2024 רוח נשברה: מקרה טראומטי
Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

לא הפסקתי להקשיב לאלה ולאלה, כולם דיברו בשם אלוהים, שברי לוחות פירושי רש"י הגיגי מקובלים סיפורי מעשיות, בכל מקום נתקלתי בלא מעט אנשים מעורערים, העולם כולו נגדנו אנחנו בעדו העולם שונא אותנו אנחנו אוהבים אותו העולם מתבהם בחומריות אנחנו מפיחים בו רוח העולם נכנע לאיומי המוסלמים אנחנו מגנים עליו, הייתה תקופה שחשבתי כל יהודי למעורער, חב"ד ברסלב מקובלים קוקים, אלה שסוחבים גווייה של אלוהים בגווייתם אלה שמולידים אותו מחדש בדרשותיהם ספריהם מאמריהם, אלה שמאמינים בביאת המשיח אלה שחושבים שהם המשיח, עד שהגעתי למסקנה שגאלה אותי, כולם שפויים רק אני מעורער בנפשי, לבטח בהשוואה לרבנים החשוכים מפגרים, מה שהיהודי לא יעשה הוא יהיה שנוא בתור יהודי שנבחר להיות יהודי, הם צודקים בכול אחרים טועים בכול, שומעים רק את קולם הפנימי חירשים לקול האחר, למרות הדרשות הנבובות על האחר, אפילו המציאו את השנאה העצמית כדי לסתום את פיות אלה שמחפשים את שורשי האנטישמיות גם ביהודים המתרברבים ביהדותם, הנאשמים מעדיפים לסתום את הפה להתרחק מההמולה היהודית להתכחש ליהירותה, יורדים למחתרת מנהלים חיים של אנוסים לתפארת היהדות האנוסה, יהודים בביתם בני אדם במרחב הציבורי, מפחד האינקוויזיטורים הרבניים המוכיחים אותם על כל מילה שאינה הולמת את הזיותיהם, לא רוצים לשחק לידי הראוותנות גסת הרוח, לידי נתניהו המפליא בתפקידו של היהודי הנרדף על-ידי האג המוכה על-ידי מתנגדיו העומד בגבורה מול הממשל האמריקאי שבו הוא משטה כאילו היה מרוקאי, לא רוצים להסתגר ברובעים ש"סיים ערים חב"דיות אחוזות קברים ברסלביות, מוותרים על מנורות בכיכרות תליונים מנקרי עיניים טנקי תפילין, נבעטים מהרהב על אחוזי חתני פרס נובל בקרב היהודים, כאילו רובם ככולם לא זכו בו בתמורה להתנערות מיהדותם המצרה מדכאה מחניקה, מוותרים בחדווה על המוח היהודי הנישא על הגלים בוקע מהאקרנים כדי לשכנע את המושפלים שנבחרו לגדולות לנפלאות, איני פוסל את יהדותם הם היהודים האמיתיים, לראיה איני מצליח לעקוב אחרי דרשותיהם, רק מבקש מהם שלא לגרור אותי להמולה התזזיתית שלהם, אני יודע שדברים אלה יביאו עלי סקילה כשמלכות יהודה תשלים את השתלטותה בשנאה באש בדם על ישראל תקבור את הדמוקרטיה בתיאוקרטיה הלכתית תרבה בפרחחים מתמחים בסקילה נידוי רצח סימבוליים, איני מפחד להימנות עם נידחי ישראל אלא עם נישאיו נבחריו, מוחה כועס מתרעם, בקול חרישי של בת קול פנימית שמתחלחלת מאלוהיהם שצועק בקול ניגר של אל קנא, במקום להשלים עם מר גורלו היהודי שהוליד מקרבו את האנטישמי הנוצרי המוסלמי נטפל לשונאי עצמם עלובים כמוני שמנסים להבין קצת יותר ממה שהם מבינים בצרת היהודים, כת המניבה כת הדוגרת כת המבשרת כת עוד יותר צרה, אפילו בקרב משוררים סופרים אינטלקטואלים, כותבים ספרים מותירים ספרים חוזרים על ספרים מעתיקים ספרים משכתבים ספרים קורעים ספרים מרבים בספרים, שיכורי דיו מגואלים בריר, מעודדים שנאה מוקיעים שנאה, מאסתי בחשיבה מושגית מחוררת תפרנית, היא לא כובלת איש מלבד הכותב היא לא משנה דבר מלבד כמות הספרים הנערמים בספריות לשווא, איני יודע מי כותב מה לשם מה מי מחדש מה על מה מי מעתיק מה ממי, חיפשתי לי חשיבה סיפורית מצאתי דוגמיות בספרות האבל, היא לא זוכה משום מה למעמד של ספרות נחמה, ההגות משתגעת אל מול מהמורות האנושות העולה על גדותיה, נולדתי עם שני מיליארד בני אדם הולך למות עם שמונה מיליארד, האדם לא יודע לחשוב יותר מאשר לכתוב לטפל יותר מאשר להתפלל, כל המכיר אותי יאמר לכם שיצאתי מדעתי, עמיתיי לא יתלבטו הרבה כדי להוציא חוות דעת פסיכיאטרית שתשים ללעג את מה שאני כותב מה שאני מסתיר מה שאני מצפין, לא הפסקתי להשתלח בהם בספות שלהם במרשמיהם בסמיהם בכדוריהם, גם נקמתם בי תהיה מבוססת מנומקת צודקת, הם יגידו לכם שאיני מסיים את משפטיי מחבר אותם מקפיד על רציפות מחשבתית, נמנע מסימני פיסוק מלבד הפסיק, הערות מתארכות חוזרות על עצמן, סותרות זו את זו משלימות זו את זו, מילים עמומות קורסות תחת מוזיקה מחרישה, לא הפסקתי להיכנס לישיבות סגורות לתקופות של שעתיים חודשיים שנתיים עד שנאסר עלי לעסוק ביהודופתיה בתירוץ שהלום יהדות אינו כשיר לטפל בהלומי יהדות, מיטב אבחוניו מצטרפים לדו"ח רפואי על אדם שהלך לאיבוד במבוכי הנשמה שניטלה ממנו, עם הבזקים של שפיות בעוד הוא עצמו לא יודע מתי הוא הוזה מתי מתנבא, לעתים רואה את עצמו כמשיח לעתים כאנטי משיח, החשדנות שברה אצלי כל השיאים והמצב רק הולך ומתדרדר עם הגיל, אלוהים היכה בי אבי רימה אותי מורי בגד בי עמיתים הלשינו עלי לגולדקנופף, הגניבו לאוזניו שספרים קדושים ערערו אצלי כל אמונה באות הכתובה, איני מקבל משפט אפילו לא אלה שאני מניח על הנייר בעודי מסתובב כסהרורי בביתי כבמחלקה סגורה, הם נשמעים כרעשים ריקים ממשמעות, קולות נבובים נאומים חלולים, שטיפת מוח ללא גבולות, איני סומך על איש איני מהמר על דבר, אולי קהלת אולי איוב, לומר עד כמה כתיבתי אינה מחייבת אותי, כותב כדי לרמות כפי שכל הכותבים רימו אתכם ולשרוד את רמייתי, לפני פחות משנה היינו ראשונים בעולם בכל דבר, מעצמת ריגול מעצמת רוגלה מעצמת בישול מעצמת כתיבה מעצמת קריאה מעצמת הייטק מעצמה בטפיחות על השכם, עם עתיק גלגל בשרשרת הדורות הבל הבלים בולשיט הבולשיטים, שרדנו הודות ללימוד תורה למרות לימוד תורה, הייתה תקופה שאפשר היה לשוטט בחוצות ירושלים ולשמוע את עצמך מתנבא עכשיו קולות הנהי הבכי התוכחה הגבורה של התקשורת מונעים ממך מלשמוע את עצמך, היא לא אומרת דבר אתה לא כותב דבר, מלבד להדהד את קולו החרוך של אל-לא-אל, "אמר רבי יוחנן למה נמשלו ישראל לזית, לומר לך, מה זית לא מוציא שמנו אלא על ידי כתיתה, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י יסורין", שמן מהול בדם גופות מבותרים איברים תלושים עיניים עקורים באפר תינוקות חרוכים, אני צריך לכלכל את צעדיי לברור את מילותיי, צוות 100 עלול לחסל אותי בלי שאיש לא ירגיש, כדי לנקום את חבריהם לנשק לסוד שנפלו כדי להגן עלי, אינני משלה את עצמי על נבואותיי הזיותיי, איש לא יעצור את הדהירה של האנושות לאסונות שהיא מכינה לעצמה, מלחמה גרעינית של הכול בכול התחממות כדור הארץ שתביא לפיצוצה התנגשויות בין כוכבים שקיעת כדור הארץ בחור שחור, ספר עלוב יהיה זה החד ביותר לא ישנה דבר, אני לא מתנגד למות מכדור טועה של צוות 100 או של יחידת בכירי השב"כ הנתלים בנסיך הקטן כדי לפעול כדבריהם סמוי מהעין, הם יארבו לי ברחוב יעלו באש את ביתי יחסכו ממני את זקנתי המביישת את נעוריי, הפכתי לכבד שמיעה כבד ראיה כבד דיבור, לא אפסיד דבר לא יהיו קוראים, כבר היום הם מבקשים לנשום בעודי נחנק מרוב מועקה קורס תחת דרשנות העוסקת באל שמסרב להמית את האדם המשטה בו

Read More

Tanger retentit de la clameur d’Hercule qui creusa le détroit d’un coup d’épaule et du cri de ralliement de Tarik Ibn Ziad qui investit le rocher qui portera son nom (Gibraltar). Elle hésite entre la Méditerranée et l’Atlantique, tergiverse entre les mythologies grecque et arabe, se départ de l’Afrique pour...

Read More

La kabbale donne libre cours au désarroi et à la pugnacité d'un peuple qui ne peut renoncer à son élection sans se perdre. Elle achève d'arracher sa théologie du registre politico-juridique (constitutionnel ?) pour l’inscrire – de nouveau ? – sous le registre cosmogonique. Elle réintroduit le mythe dans un...

Read More

Pages