June 2024

22 Jun 2024 רוח נשברה: צבא קבע

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

לא היו לי ציפיות מממשלת החנפנים שבה נתניהו עטף את עצמו כדי להנציח את שלטונו המושחת, אפילו לא מהצבא שנמנה עם הגופים המסורבלים בזבזנים מקובעים ביותר בישראל, למרות הקוד האתי שלו התום הקסם היופי של חיילות חיילי הסדיר שירי הלכת הנוגים, בלי משים הוא הפך מצבא עם לביצור הממלכתיות הישראלית לצבא מקצועי שלא בוחל באמצעים כדי להחתים את המתאימים ביותר להיפטר מהמיותרים ביותר, לימודים באוניברסיטה מאיצי קריירה למיניהם מעקפים לרפואה מחקר, השתלמויות במכללות צבאיות בחו"ל, משכורות שמנות עם הטבות מפליגות, שכונות בנה ביתך בדרך לשכונות יוקרה הכי נחשקות, השתלטות ידידותית על אחוזות במושבים, פנסיה חלומית בגיל צעיר עם אפשרויות בלתי נדלות לקריירה שניה שלישית רביעית, העדפה במכרזים ציבוריים שיבוצים בתפקידים נחשקים במשק, שלא לדבר על 8200 ועל מה שהיא סימלה, קריירה צבאית הפכה לדרך המלך של ההצלחה, בוגרי צבא קבע הפכו למיוחסים האמיתיים במדינה שחיה על חרבה, צבא מקצועי רקם עור וגידים מאחורי צבא העם הכבד המסורבל העממי, הפך בהדרגה לחממה לסיירות חיסול לתפארת יהודה ומשטר האפרטהייד שלה, באותו בוקר של שמחת תורה הוא נתפס עם המכנסיים למטה, מי באילת מי בטבריה, מפקדיו לא ראו שמעו שעו, הם לא בגדו לא הובסו הם הסתאבו, זנחו את כוחות המילואים השקיעו בתנאי שרות הקבע, אם כוחות הביטחון לא הפילו את הממשלה בעת הפיכת קהלת זה היה בגלל שלא היה להם כדאי לא התרגשו מקומץ משתמטים שמצאו מחסה בכנסת, הם הפכו לשכירי חרב ושכירי חרב דמוקרטים לא מתכחשים למפעילם משבצם מעסיקם, נתבקשו לשמור על קולוניות יהודה ישנו בשמירה בשאר החזיתות הפקירו את התושבים, לא נותרה להם ברירה אלא לחפות בגבורתם על רשלנותם, הפרשנים מקרב האלופים לשעבר חשפו את דלות מחשבתם, אפילו המהוקצעים ביותר שבקרבם, הכול טקטי דבר אסטרטגי לא מבצבץ במוחם הרדוד שחוק, אחרת היו מעזים לומר שמטבעה אסטרטגיה היא מדינית ובתנאים שנוצרו ישראל לא תשרוד לטווח ארוך אלא אם תשנה את תצורתה תתנער מעול יהודה, דבקותם בפרדיגמה הטרוריסטית היא הוכחה למוגבלותם הנוראית מרשיעה, רואים בפלסטינים בלבנונים טרוריסטים כאילו מרגישים חובה לשלם מס טיפשות למחרחרי הרתעה ורבלית שמרתיעה אותם מלהיות קצת יותר חכמים, מבקשים להפעיל עוד כוח מנצחים בהבל פיהם, כל מה שאני מבקש מהם הוא להפסיק לדבר על טרוריסטים כדי להצדיק את אוזלת ידם, השימוש במילה טרור רק מעוור את עיניכם משבש את שיקול דעתכם, איני מחווה דעת על מוסריות חוקיות נבזיות מעשי החמאס החיזבאללה אני מדבר על חשיבה צבאית צלולה שתתמודד עם האתגרים המלחמתיים בצורה יעילה יותר, תתחילו לראות בהם צבאות מסוג חדש סיכוייכם לנצח יגדלו לאין שיעור, אצל חמאס מדובר במלחמת שחרור אצל חיזבאללה במלחמה אסכטולוגית לא פחות מגונה ממלחמות ה' בחיק יהודה, קור העכביש היא לא עוד מטפורה מתרברבת, עכשיו שהם כלואים בקור שלהם ננער אותו עד שייקרע, הסבלנות הסרבנות העיקשות משתלמות, הם נחלו מפלה ב-7 באוקטובר פינו יישובים לא מפסיקים לספוג מכות, הספירה לאחור החלה, פיצחנו את סוד חולשתם הם חלוקים עד היסוד, נסראללה מכיר את ישראל שנכבשה על-ידי יהודה לא פחות טוב מסינוואר, נתלה בפילוגים ביניהן כדי לבצע את זממו לפורר את הקור, ההוגה של אותם גנרלים עולה בהגיגיו הספרטניים מצדתיים אפילו על הגיגיי האפוקליפטיים, בתור נער שגדל על התנ"ך על הומרוס הוא רואה באירועי שמחת תורה הנוראה את זעם האלים, משחזר את סיפור טרויה לפי הומרוס לפי אודיסאוס לפי הכהן ואתה לא מבין מה הקשר בין טרויה לבארי, כהרגלו הוא עצמו לא עוקב אחרי מה שהוא אומר וממליץ לקרוא את "מלחמה ושלום" לטולסטוי כדי לאמוד את גודל האירוע, אתה נפרד ממנו עם החשד שהוא חושב את עצמו ליוליסס בלי לדעת אם של הומרוס או של ג'ויס, מתריע נגד שירת הסירנות עובר לתפילת חנה במלואה, "יְהֹוָה מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם. מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם, כִּי לַיְהֹוָה מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל. רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר, וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ, כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ. יְהֹוָה יֵחַתּוּ מְרִיבָיו עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם, יְהֹוָה יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ, וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ", מתנחם בשיר הפרטיזנים בתור תקווה, "אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה / את אור היום הסתירו שמי העננה / זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא / ומצעדנו עוד ירעים אנחנו פה", הוא מעפיל לפרנץ רוזנצווייג כדי לא לומר דבר, נסוג מחדש לתנ"ך עם רחב הזונה ותקוות חוט השני שלה, המראיין מתחרה אתו בהבאת מקורות כאילו היו פלסטר על שברי הרוח של שניהם, המלחמה עשתה טוב עמדו הוציאה אותו מתימהוניותו הצבאית אלמוניותו הציבורית הכתירה אותו בתור האינטלקטואל מספר אחד של הצבא הכי עצום ביקום, ספק בוכה ספק מחייך, אחרי ליל המתקפה האיראנית וחסימת הטילים הוא התעלם מהתערבות האמריקאים ובני בריתם דיבר מפורשות על אצבע אלוהים, לכל צבא גנרל אינטלקטואל משלו המשעשע את שאר הגנרלים, למרבה הצער אלה כבר לא צוחקים לא משירה ולא מתורה, הותשו הובסו על-ידי נתניהו ולהקת הפטריוטים המפיקים שנאה בערוץ 14, מרגישים בחילה אל מול פניו הקורנות מאושר תככני במליאת הכנסת בערב ההצבעה בעד רציפות חוק הבגידה בחייל העברי באימו בעמו, פניו כפני ראשית קריסת גאולתנו, אחרי בגידתו ספק אם ישראל תרצה עוד לשרוד, לא תוכל לרבנים לקנאים לסיקריים, עוד פחות לחברה קדישא שכורה את קברה הדמוגרפי ומתכוננת לעשות לה אשכבה לפי ההלכה, מצידם בני יהודה עולים על חומות גבוהות כדי לגייס אלוהים שנבעט ממעלליהם מתכחש להם מזה אלפיים שנה לפחות, המכינות שלהם וישיבות ההסדר שיוו לצה"ל סממנים של צבא ה', נכנס לעזה בקריאת ספר דברים, "יִתֵּן יְהוָה אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ", יוצא ממנה עם ברכת הגומל, "הַגּומֵל לְחַיָּבִים טובות שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוב", הפעם יותר מאשר בסבבים קודמים ה' מפעם בקרב החיילים וספק אם הוא פחות קנאי מאללה, תורה שופטים מלכים נביאים תהילים משמשים בערבוביה קצינים ורבניהם, אלוהים מתעקש להגיח מאחורי כל מהפכה מלחמה גאולה אפוקליפסה, לא הוא האיום אלא הלהט המולכי שמפיקים מתכריכיו הכתובים הפולחניים, דור נפלא דור של גיבורים, אמרו את זה על הנופלים במלחמות קודמות, מרעילים אותם מגיל ינקות מתפעמים שהם נהרגים בלי לדעה מאיפה הם נורים, גם הסבב הזה היה מיותר יתגלה כמיותר, בגלל הטבח שחמאס ביצע הותנע מסע נקמה מסורבל, לא יודעים מתי איך לחזור ממנו וככול שיהיו קורבנות נדע פחות ופחות, אנשי יהודה נופלים על קידוש ה' אנשי ישראל על הגנת החברה קדישא, איני רואה את עצמי אחיהם של אלה לא מתנדב להפקיר את גווייתי לאלה, המחדל כה רחב צורב עד ששנים של תחקירים לא יספיקו כדי לעשות צדק עם הקורבנות קרוביהם צאצאיהם, עלי להיזהר בלשוני אני עלול לבגוד באיני יודע כבר איזו מדינה, עלולים לפרש את הגיגיי כחילול איני יודע איזו קדושה להתייחס לפוסטים עלובים כתקיעת סכין בגב איני יודע איזו אומה בזמן מלחמה פזיזה שרצתה לחפות על תבוסה, אני לא מפחד מפוליטיקאים כולם חדלי אישים רפי שכל מקוללי אל, אני מפחד משלל מדוכאי נפש מטפלים מטופלים פסיכיאטרים מנחמים שמנסים להשכיח ממני את הטראומה היהודית שכבשה לה גם את שמחת תורה לקעקע את הצעתי למנות לישראל מושל אמריקאי ליהודה ועדה פסיכיאטרית קרואה לצה"ל יועצים צבאיים מפיג'י

19 Jun 2024 JOURNAL DE LA PERPLEXITE : LE SYNDROME DE JERUSALEM

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

On s'accorde à louer la luminosité de Jérusalem. On est ébloui ; on est dérouté. Elle recèlerait une présence. Une révélation. Une hallucination. La promesse de l'on ne sait quoi. La ville est lustrée ou ombragée par son ciel. Quand il rougeoie, elle menace de s'embraser et de partir en...

16 Jun 2024 NOTE DE LECTURE : FEDOR DOSTOÏEVSKI, CRIME ET CHATIMENT I (1866)

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

C’est un univers empoussiéré où l’homme, réduit à la misère, est le badaud de sa vie. Il ne rêve pas, il ne caresse pas d’ambition, il végète dans une société où les haillons tiennent lieu de bannières. Une humanité éméchée et dépareillée, vêtue de travers, dégageant des relents d’alcool, respirant...