June 2024

15 Jun 2024 רוח נשברה: היבריס הכת

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

ככל שאני מתעניין באסלאם אני מתרשם מפשטות האמונה שביסודו, ללא פרשנויות ללא התחכמויות ללא קבלה, עוד תנועה משיחית שהצליחה נכשלה לא נגמלה מהצלחתה כישלונה, ספוגה ביהדות כרוכה בנצרות, צמחה אולי בקרב מקבצים יהודים שלא ידעו עקבו אחרי הפיתוחים בבבל פעלו להפצת האמונה הצרופה באל האחד והיחיד, האסלם לא פחות משיחי...

11 Jun 2024 JOURNAL DE LA PERPLEXITE : UNE ZAOUIA OUZBEK

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Une bâtisse dans la Via Dolorosa abrite une zaouia de je ne sais quel ordre soufi ouzbek. Elle doit s’élever sur plusieurs étages pour que des escaliers ne cessent de monter, de tourner, de descendre. On ne sait vers où l'on monte ni vers où l'on descend. Son dernier cheikh...

8 Jun 2024 רוח נשברה: יהודי צרפת

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

יהודי צרפת המקוריים נכחדו התבוללו נטמעו באקדמיות היוקרתיות נותרו קרמיה רוטשילד לוון ואליאנס שבמשך תקופה ארוכה אסרה על עצמה לפתוח בית ספר יהודי כדי לשמור על העיקרון המקודש של הפרדת הדת והמדינה, היהודי הבולט ביותר במחצית הראשונה של המאה ה-20 היה הוגה זוכה פרס נובל לספרות בשם הנרי ברגסון, ממחדשי הבעיה הפסיכו-פיזית וחוויית הזמן, לולא גל האנטישמיות ששטף את צרפת ואיומי הגרמנים הוא היה מתנצר, קדמה לו סימון וייל שנמשכה למיסטיקה של הנצרות ונחשבת עד היום לגדולת נשות התיאולוגיה שלה, אחרי מלחמת העולם השנייה רנה קאסין שעוד נולד בבאיון אשר בחבל היהדות המקורית של יהודי צרפת קיבל פרס נובל לשלום על תרומתו לביצור זכויות האדם ובדרך גם על פועלו למען חידוש פעילותה של אליאנס בתפוצה הים תיכונית, אחריו הקהילה הצרפתית הפכה ברובה צפון אפריקאית, רבני המגרב כבשו את בתי הכנסת רופאיו את בתי החולים חוקריו את מכוני המחקר סופריו השתדלו כפי כשרונם, אחרי שנדחקו על-ידי ההגירה הערבית הם הפנו את מבטם לעבר ישראל בכוונה לכבוש אותה אינטלקטואלית רפואית ספרותית רבנית, תקופה ארוכה הם רקדו בין המולדות, נהנים משירותי האירוח של תל אביב ומהכיסוי הרפואי של פריז שהנכרה להם, כה תלושים עד שזכו לכינוי יהודי-יויו עם רגל בפריז הכבושה ורגל בירושלים החצויה, לא הספיקו להתאושש מהשואה בעזרת מושג הרזיליאנס שהפריח לחלל ספק פסיכיאטר ספק מנחם שנחתו עליהם אירועי ה-7 באוקטובר התמרונים בעזה התגברות העויינות בשורות השמאל הנוטה לצד המהגרים המוסלמים, גייסו את המונח אמפתיה בלי להגדירה בלי לדעת מהי, קבלו על שבירת האמפתיה לסבל הזולת, היהודים לסבל הפלסטינים הפלסטינים לסבל היהודים, כאילו אדם פצוע יכול לגלות אמפתיה למי שפגע בו, בצרפת יותר מאשר בכל מדינה אחרת המילים משמשות תחבושות לכל תסכול אכזבה פגיעה, קולות הרבנים מחלידים בדרשות מיותרות המסתירות את דלותם ההגותית, רובם הפכו למיסטגוגים של תלמודי תורה, מתייחסים לכתביהם כאל ספרים החושפים את פלאי ההווה ומנבאים את סודות אסונות הבטחות העתיד, הגדילו לעשות תלמידי מניטו מחולל הטרפת שאחזה בבר אילן והדביקה את העלובים שבקרב המקובלים מכשפם של גרשון הכהן מהוגה צה"ל שנכשל אלעזר שטרום אדמו"ר ערוץ טוב הרב ממרי חסיד הדבר והיפוכו, האינטלקטואלים מגיבים כהרגלם בתחרות כתיבה, כל אחד מוציא ספר מהר ככל האפשר כדי להקדים את האחרים בלי לחכות שהמערכה תסתיים הדם יגליד הדמעות יתייבשו, חוזרים על אותן מנגינות מוקיעים את האנטישמיות, אפילו נמצאת רבנית ספק דוגמנית ספק סופרת שכללה בספרה שני שירים, שיר ערש ביידיש על תלאות היהודים ושיר אוניברסאלי על הספק, היא יודעת ששירים עוברים טוב באולפנים הצופים ממהרים לחנות הספרים הקרובה ביותר, יכול להיות שמשהו עמוק יותר מעיק מעיב עלה, האינטלקטואל המהולל ביותר שמקפיד על חולצה לבנה בכל מאבקיו קרבותיו תלאותיו סרטיו לא חוסך במאמצים ובטיעונים כדי להקל על ישראל בשעתה הקשה, יש לו תשובה לכל שאלה פתרון לכל קושיה, ישראל הותקפה נאנסה נאלצה לצאת למלחמת קיום הגנה צדק, כל מדינה אחרת הייתה נוהגת כמותה ללא כל אמצעי הזהירות שהיא נוקטת כדי להימנע מפגיעה בחפים מפשע, לקח שנים לקואליציה בינלאומית כדי לגבור על דאע"ש ישראל בודדה במערכה נגד הרוע המאיים על העולם כולו, אפשר לסיים את הכול אם חמאס מניח את נשקו משחרר את החטופים, בפיו תמיד כמה משפטי מחץ מפי שועי הפילוסופיה הספרות מצליח לשרבב אותם בדבריו במיומנות מרשימה, כאילו קרא את כל הספרייה העולמית זיכרונו אצר את פניניה, איש אינו יכול לעמוד בפני "אפר הלאות הגדולה" מפי הוסרל, איש לא יטרח לבדוק איש לא יכול לבדוק, אפילו המומחים להוסרל אם ישנם עוד כאלה, איני יודע לומר מה יכלה להיות עמדתו לו היה חי בישראל חווה את שסעיה מבפנים מציץ מידי פעם בפעם בערוץ 14 מקבל בחילה מיהודיו פרשניו פטריוטיו סופג את איומי סמוטריץ' סטרוק גביריהם רבניהם, הוא מתיישר בלי משים עם מדיניות ממשלת ישראל במיטב המסורת שהשתרשה בקרב אנשי דורו, הוא לא יודע שישראל שינתה את פניה מגלמת תחת משטר יהודה כיעור דתי גזעני חשוך, הוא לא רוצה לדעת רוצה למות מאושר לזכות להיכנס לפנתיאון היהודי הבינלאומי, בינתיים מצטיין בתפקיד אביר המאבקים האבודים באפגניסטן לוב קורדיסטן אוקראינה, בניגוד אליו האינטלקטואלים שעלו לארץ דבקים בעיוורונם הכללי, נגד האו"ם האוניברסיטאות בתי המשפט הבינלאומיים אירופה ארצות הברית, האנושות שרויה במצב של רקבון מוסרי ורק ישראל עומדת בפרץ, ההשתלחות האנטישמית בה הופכת אותה למבחן מוסריות העילאי ביותר, ציון במשפט תפדה והעולם במצעדי הדגלים בירושלים שחוללה לה יחדיו על-ידי בני גבירים קטנים, בצר להם הם חוזרים לאדם חווה לקין הבל לאברהם יצחק יעקב, איש מהם לא מערער על צדקתנו המוחלטת איש לא מציע מוצא מהמבוי המשיחי, היו מצחיקים לולא היו סתומים, מצד אחד אברהם מצד שני שאר האנושות, אפילו לא רואים שמדובר במלחמה פנימית בין יורשי אברהם, בכל ראיון שהאינטלקטואל בעל המעיל השחור מעניק הוא מפרט את כותרות הספרים שהוא סיפק, כאילו קומץ עמודים חכמים לא היו מספיקים, הוא מסובך מדי מסורבל מדי עמוק מדי מפותל מדי, הוא אבוד ודבר לא יחזירו לשפיות, מתייחס לספר בראשית כאל מנשר האנושות, בקול מדוד רגוע ספוג חשיבות עצמית, כאילו האויב לא צר על גבולות הארץ העולם לא מאס בישראל כאילו עוקבים אחריו בעוד הוא עצמו לא מבין את עצמו, בטירופו הוא קורא להקמת הסנהדרין כדי להבהיר את מעמדו תפקידו של הר הבית, הוא עלה לארץ עם שלל תוכניות שנועדו לזכות אותו בהכרה ישראלית, למכון שלו רצה לקרוא משכן, בדיעבד הוא לא לקה בשיגעון גדלות יותר מאשר האמריקאים מקימי פורום קהלת מכון ארגמן קרן תקווה, לציון ארבעה חודשים לרצח נפילת ארבעים קורבנות בעלי אזרחות כפולה קרוביהם ביקשו והשיגו טכס ממלכתי ללא השתתפות נציגי השמאל שנוא נפשם, בחצר האירועים הלאומיים משמר הרפובליקה ניגן את הקדיש של ראוול, תחת כיפה מוזהבת שכב לו נפוליאון בונפרטה במצבה הקיסרית שלו, נשיא צרפת דיבר בשם כל האוכלוסייה הוא ידע שהוא מדבר בקושי בשם מחציתה, אם אמריקה היא מעצמה של אלימות מהוקצעת צרפת היא מעצמה של רהב ראוותני, היא צריכה טכס לאומי פעם בשלושה חודשים, אם לא חיילים שנפלו בשדות הקרב הקולוניאליסטים באפריקה אז כוכבים שמתו מזקנה על בימות בידור בקשות סליחה רשמית על פשעי עבר אזכור מפלות שהוסוו לניצחונות, האירוע ענה לעוד דרישה מוגזמת לגיטימית של היהודים, צריכים לחלוק את דמעותיהם כאביהם סבלותיהם, להתיישר עם מדיניות הבריונים השולטים בעלי שילה קיסריה, איש לא רומז להם שנמאס מהקדיש הבלתי נגמר שלהם, ככלל יהודי אירופה אבודים למדי, הם לא צפו השתלחות אנטישמית כה גורפת לא יודעים איך להתמודד איתה, חלקם מתייצבים מאחורי ישראל חלקם מוקיעים אותה רובם מתחבאים, לא יודו שבעולם המתהווה עם חברות רב לאומיות רב גזעיות רב דתיות רב תרבותיות רב תפוצות הם לא מעניינים איש כל עוד הם לא מפריעים מרעישים מזדעקים נצמדים ברוב פחדיהם למנהיגים פופוליסטים לאומניים שנלחמים במהגרים כאילו לא היו עצמם מהגרים, איש לא אומר שמה שקרה קורה יקרה משנה את פני היהדות, אי אפשר להיתלות בתיקון עולם חברת מופת אהבת הרע אמירת אתה התמסרות לאחר ארץ מקלט, כל המציל נפש פדיון שבויים אל תשליכני לעת זקנה, לא זו בלבד שחמאס הנחיל מפלה צבאית הוא גם מקעקע מורשת מוסר, שמונים שנה אחרי אושוויץ מדינת ישראל היא כבר לא תיקון שמכפר על השואה, מתנהלת כמעצמה כאשר היא ירדה מנכסיה הצבאיים כלכליים חברתיים, הנגב המערבי הוחרב הגליל עולה באש וקולו הנבוב של נתניהו מרחף על תימרות עשן שמכסים את התהום, במקום להתעורר להתאושש למתן את יהירותו עם עולם שוקע שוב בדיכאון עולם, תורם ללא אבחנה לכריית קברים משיחיים שקריים, באוניברסיטאות במכונים בחברה קדישא, לפני עשורים ספורים היהודים היו בקדמת כל המאבקים המפוארים, על החירויות הזכויות הצדק, מדברים בשם שפינוזה מרקס פרויד, היום הם נגררים מאחור בכל המאבקים, תקועים בלאומנות דתית חשוכה מבית היוצר של הגזענות הקוקיאנית, מעולם לא האמינו באלוהים מת כמו שמאמינים בו היום, היהדות שוב נקלעת לנצרות, פה ושם אתה מוצא קבוצות קיקיוניות שמתנערות מההמשחה הציונית של היהדות, באולם דחוק הנואמת קוראת ממחברת מוציאה כיפה צבע אבטיח חובשת אותה על ראשה ומברכת על בונה העולם בצדק, אני מתפעל מתשוקתה ליהדות, היא יכלה להתנער מכל העסק הזה לפרק את זהותה לבנותה מחדש, יהדות היא כנראה בחירה חשוכת מרפא