October 2024

30 Oct 2024 NOTE PHILOSOPHIQUE : LE TRICOTAGE DES REVES

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

De quoi le rêve est-il révélateur ? Qui rêve dans le rêve ? Ne gagnerait-on pas à présumer d’une dissociation entre la personne qui dort et dont la vie fournit le matériau et le décor du rêve et le rêveur ? Sur le modèle de la dissociation, si tant est...

28 Oct 2024 ARTICLE : LES VOIES DU TALMUD

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Ce sont des protocoles de débats sur l’on ne sait pas toujours quoi pour la simple raison qu’ils partent souvent en digressions et rebondissent sur des digressions. Une bibliothèque orale qu’on devrait se décider à mettre en ligne avec des outils qui restitueraient l’ambiance des disputes, des moteurs de recherche...

26 Oct 2024 רוח נשברה: שחרור מקוק

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

בשנות ה-80 ראשית שנות ה-90 נעשו מאמצים הגונים להוציא את העגלה הציונית-רבנית מהבוץ הקוקיאני, תלמידיו של הרב סולובייצ'יק ניסו כמיטב יכולתם להפיח את תורתו בהוויה הישראלית, במתינות בעדינות בסבלנות באדיבות, רגישות אנושית השכלה הומניסטית הופעה אצילית, למרות ציפיות בלתי מתקבלות על הדעת מההלכה האמינו באמת ובתמים שהאורתודוכסיה המודרנית תתאקלם בארץ תכה בה שורשים תניב משנה פוליטית של תקינות כלפי שמיים כלפי ארץ כלפי אדם, ללא התערבויות דתיות בלתי רצויות בתפקודי הממשל המדינה הכנסת המשפט, מלבד בחוגים קטנים משנת הרב לא חדרה לא התפתחה לתפיסה חובקת ישראל תפוצות, הלכתה נותרה אקזיסטנציאליסטית יותר מחוקתית, למדנותה לא הפיקה הרבה מפיצוח עיקש של סוגיות עקרות, נימוסיה מנעו מחסידיה מלהתערות בקלחת הקבלית הסרוחה הרודה בכל, לא רבני ערים לא אנשי ציבור אפילו לא חוקרים, הסתפקו במעקב אחרי סטיות הדרשנים הקוקים הרחיקו אותם מקורבנותיהם ניסו לתקן את אורחותיהם, נמנעו מלהתמודד עם שכרותם המשיחית מפני דרכי שלום, גם כאשר נרצח ראש ממשלה הם דיברו על עשבים שוטים, עד כדי כך מאופקים אביריים תלושים, דוגמתם האישית הייתה צריכה להקרין על הסביבה היא לא השפיעה, לא על עולם התורה לא על עולם הפוליטיקה לא על היחסים העכורים ביניהן, לא הייתה להם כל מענה לתורת המלך הממרידה פושעת מפגרת, נועם הליכותיהם לא עמד להם במערבולת הדרשנית הפוערת תהום תחת מדינת קבלה, דמות נוספת מאמריקה יכלה לעזור לקוקים להיגמל מהתמכרותם לבלבולים תיאוסופיים משיחיים, מרדכי קפלן עלה לארץ בשנות ה-70 המוקדמות נפטר ב-1983, קשה היה לנחש מאחורי האדם השדוף שהתגורר בדירה צנועה בירושלים את מחברו של הספר האגדי ביותר על היהדות במאה ה-20 אחרי דת התבונה ממקורות היהדות להרמן כהן, בדרכו הוא ביצע את ההפיכה האנתרופוצנטרית הנדרשת מכל הוגה רציני ששכלו בליבו הסיק שגם אלוהים לא בשמיים, פסל את האורתודוקסיה המבליטה את העיקר כדי לכפות אותו על היהודים את הרפורמה המבליטה את המיטב כדי לפתות בו את היהודים, הראשונה מתעלמת מצרכי השעה השנייה מקדשת אותם שתיהן פועלות לצמצום היהדות לכת מתאבנת או מתאדה, חיפש מסגרת שתבטיח את המשכיותו פריחתו של העם היהודי כעם-נטול-אל-על-טבעי, הבחירה הוסרה מעליו הגאולה הופקדה בידיו, הציונות הופיעה כדי להתמודד עם האתגר התיאולוגי הכרוך במעבר הבלתי נמנע מדת תלוית עולם הבא שמצפה למשיח לדת תלוית עולם הזה שרואה באדם קנה מידה לכל דבר, ישראל הצטיירה כתשובה חיובית למהפך שכה העסיק את מחשבת היהדות הנאורה, לא רק מקלט ליהודים נרדפים אלא מסגרת תפאורה לחידוש ציביליזציה יהודית שלמה המושתתת על לאומיות יהודית בין-לאומית, מאמץ את עמדתו של אחד העם שדיבר לפניו על "סוג חדש של אומה, אומה בין-לאומית עם בית לאומי כדי לתת לחבריה אחדות תרבותית ורוחנית", בראשית שנות ה-50 קפלן חש צורך לסייג את דבריו שנאמרו בשנות ה-30, השואה טרפה את הקלפים של ההשכלה האיצה את התהליכים הציוניים, ישראל הוקמה על אפרי מיליוני קורבנות, יהדות ארצות הברית הייתה בשיאו של הלם ובראשיתה של התעוררות שהתגלתה כעבור כמה עשורים כפסידו לאומית, הוא התנער מהמושג 'לאומיות' (nationhood) החליפו במושג 'עמיות' (peoplehood), בהקדמה למהדורה חדשה של ספרו Judaism as a Civilization הוא כותב, "המושג 'לאומיות' בהקשר של היהודים מזוהה עכשיו עם המושג 'ממלכתיות' ויש צורך להחליפו במושג 'עמיות'", בשורה של מאמרים שנכתבו אחרי הקמת המדינה הוא ראה במשנתו המתוקנת "ציונות חדשה" תרומת תפוצת ארצות הברית לישראל, הרבה להשתמש בביטוי Peoplehood Jewish, מבחין בין "תלות גורל הדדית" ל"תלות רצון הדדית", "תלות גורל הדדית עלולה ליצור מצב כרוני של נוירוזה, אין שום סיבה שלא להפוך אותה לתלות רצון הדדית על בסיס מחויבות פורמאלית", הציונות החדשה כה מתנערת מהבלי האמונות העל טבעיות עד שהיא דוחקת את רגלי האל מההוויה האנושית, גם קפלן לא היה ער דיו ללחצים הקבליים שפעלו בחוגים הקוקיאנים התפשטו לפלחים המסורתיים המזרחיים, ניסה להוציא את היהודים ממבוכתם המודרנית לחלץ את עצמותיה המסוידות של היהדות מהאשליות העל טבעיות, לא היה מקורי כסולובייצ'יק לא נועז ככהן, אפילו בפיצוח סוגיות תלמודיות לא תלה הרבה ציפיות כאילו מעיינות החידוש הסתתמו, האמת המרה השתוקה היא שמאז חרב בית המקדש היהודים לא יודעים מה לעשות עם אלוהים שבחר בהם לדובב אותו, תלויים בו יותר מדי כדי להניח לו שרים אתו יותר מדי בתפילה עצבית עוויתית כדי להפסיק להתנענע, אלוהים הפך בהדרגה לתהום עילאי עליו הולבשו ספקות התלבטויות הונאות עצמיות תשובות נבובות, עם או בלי כיסוי ראש עם או בלי הסוואת זקן עבות או מדובלל, שוכב לו בדרשות רבניות פילוסופיות פסיכולוגיות מדעיות אפילו פיוטיות כדחליל מסורבל אזוק בתכריכים הנתפרים לעייפה, מסתירים את פניו מפריעים למנוחתו, הקטעים המזייפים ביותר הם עוד המתחכמים ביותר בפי הכופרים ביותר, "אלוהים הוא אתוס של קשר, הבטחה למעל ומעבר, רעיון של שלמות שיש לשאוף אליה גם אם לעולם לא נגיע אליה, אלוהים זו הידיעה או החשש שרואים אותך משגיחים עלך, שגם כאשר אתה לבד בינך לבין עצמך בחדרים אפלים יש לך אחריות למי שאתה למה שהינך", חוששני שאלוהים הוא גווייה שכל אחד מחנט בדברי הספד ספק פילוסופיים ספק תלמודיים תמיד קבליים, גדולי חוכמת היהדות באמריקה לא תיארו לעצמם שהם עומדים בפני מבול קבלי שיוציא שדים מתיקוני הזוהר יכתיר את ר' נחמן כמופרע המופרעים של היהדות יצמיח קדושי עובש שלא מחכים למות כדי לבצע ניסים, לא ציפו שתלמידי הרב עובדיה יחזירו עטרת המלאח ליושנה, לא שעו לאזהרות ליבוביץ שהתריע בדרכו הנרגנת מעצבנת נבואית נגד הפש(ע)יזאציה המשיחית של קולוניות גוש אמונים, אחריהם יהדות אמריקה לא תרמה דבר מלבד פולחנו של הרבי המשיח שלקה בסינדרום נוצרי עוד יותר מגלומני קצבי היברידי מישו, לטענת מיכה גודמן השל כתב את הפרק על רוחניות יהודית שחסר בספרו של ויליאם ג'יימס על החוויה הדתית לסוגיה הוא עצמו נראה ככותב את הפרק המתפרק על הרוחניות הציונית ישראלית, מצליח לתת ליהדות תפנית דרשנית אוונגליסטית גם כאשר הוא מרביץ הופעה באקדמיה, כושר המשחק שלו נטוע במכינת עין פרט יותר מאשר במנהטן שלא לדבר על ברלין, נפגע מהבלבול של רוזנברג ממקורות קוק עם ריח באושים שושניוני, אתה מחפש לשווא משהו מקורי בספריו כאילו קוק מסרס כאילו הוא תפס את מלא המרחב הרוחני ישראלי, עצבני תזזיתי הרטמני דור שני, לסולובייצ'יק ולקפלן הייתה השכלה תלמודית פילוסופית סוציולוגית איתנה והם היו נטולי אותם גינונים תקשורתיים המרדדים את הדרשה היהודית לשפל הטיפשות הכאב הצחוק, קשה לי לנבא מה יניב חוגו של בויארין, אולי משנה דיאספורית חדשה שתקדם בברכה את גולי תל אביב המחפשים ארץ מפלט במקום ארץ המקלט שבגדה בהם הפקירה אותם בעטה בהם אל מעבר להזיה הקוקיאנית משיחית