April 2019

Julien Benda dénonce l’engagement partisan du clerc – l’intellectuel –, son relativisme moral, ses velléités totalitaires. Il assimile sa manie sophistique à une trahison qu'il met sur le compte de sa « soif de sensation ». Le clerc devient sa propre « enseigne intellectuelle », basculant dans la démagogie, troquant...

Read More
24 Apr 2019 חדשות סבוניה: לקראת המימונה
Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

שנים רבות, פתחתי את דלתי לרווחה. לקרובים ולשכנים. הם רצו לטעום מזה ומזה, ועם כל טעימה הם הרעיפו שבחים על הצבעים, הריחות והטעמים כפי שמעולם לא הרעיפו על שיר או על סיפור, על ספר או על מחזה. הם אהבו את עוגת השקדים ואת עוגת האגוזים, את ריבת ההדרים ואת התמרים הממולאים, ולמרות שנחנקו מהמופלטה הם טבלו אותה בדבש ובלעו אותה כמשלמים מס לגאוותם העדתית של המרוקאים. מהדורות חדשות נפתחו במראות מרהיבים של שולחנות עמוסים בצבעים, בריחות ובטעמים וחיוך נמרח על פני המגישים שהתקשו לאחל לכל בית ישראל "תרבחו ותסעדו" במיטב מסורת הצביעות הרווחת בין העדות. לפעמים אף נמצאו פרשנים, בין אם רבנים בין אם חוקרים, שגמגמו הסברים מקוטעים על מקור השם מימונה – שמקורו לא נדע לעולם מרוב שטויות רבניות ואקדמאיות – והוסיפו דברי שבח על מורשת כה עתיקה שלעתים נראית פגאנית למדי. לרוב, נמנעו מלומר שבמרוקו מדובר היה בחידוש ברית בין המוסלמים והיהודים ובכמיהה לשכנות טובה. השולחנות התמלאו אז בהדרגה מתכולת המגשים שהשכנים המוסלמים החזירו בתמורה למאכלים והמצות שהוגשו להם ביום האחרון של החג. בעשור האחרון מרוב התבזות מהשבחים שהורעפו על הצבעים, הריחות והטעמים סגרתי את דלתי והתארחתי אצל אחרים. אבל גם אצלם שאר האורחים לא חסכו במילים כדי לפאר את הצבעים, הריחות והטעמים ולהתעלם מאופייה הבין דתי של החגיגה. פוליטיקאים מהשורה הראשונה הגחיכו את עצמם אצל פעילי מרכזי המפלגות, עטו גלבייה וחבשו תרבוש שעל ראשם נראה ככובע חמורים לאשכנזים. מרוב ויכוחים ביניהם וסתירות בדבריהם, הפרשנים נעלמו ונשארתי עם הצבעים, הריחות והטעמים, ועם שירים גסים למדי שהנידו את ראשיהם ואת ידיהם של הפוליטיקאים כאילו היו מוקיונים בתיאטרון עוועים. מאז שנפתחו שערי מרוקו לביקורי ישראלים אפשר היה לראות עד כמה כל יום מימונה בשווקים עם שלל צבעים, ריחות וטעמים. השנה אני חוזר לסורי ומשדרג את המימונה לרמה של חגיגת ניצחון. ניצחון הנוכלות על היושרה, הבוטות על העדינות, השקר על האמת, השיסוי על הקירוב. כי ביני לבינכם, ביבי חב את נצחונו למרוקאים ולצאצאיהם – לרובם. הוא מכיר אותם יותר טוב משאני מכיר אותם, הוא מנצל אותם לצרכים הפוליטיים הנלוזים שלו, הוא מכתים אותם בצורה צורבת עוד יותר משעשה "השמאל" ההיסטורי. הוא חייב להם – בעיקר להם – את בחירתו השערורייתית פעם אחר פעם, את הנצחת שלטונו על האוונגליסטים בארצות-הברית וכניעתו למתנחלים הגזענים בארץ, והוא תולה בהם את איומיו להפר את האיזון בין הרשויות המכונן משטר דמוקרטי. כעבור 40 שנה אפשר לומר שנתניהו תלוי בהם יותר מאשר בכל מגזר אחר. ברצותם, הם יסלקו אותו וימלאו את התפקיד שנפל בחלקם לנקות את האורוות, ברצותם ישאירו אותו וינציחו מצב שיוביל בסופו של דבר ל... ביזוים. הפעם הם לא יוכלו להאשים איש מלבדם. צר לי עליכם, יוצאי ובני מרוקו מצביעי נתניהו, הוא נוהג בכם כקולוניזטור כלפי ילידים מפגרים. הוא אפילו לא כובש את הבוז שהוא רוחש לכם ואילו אתם ממשיכים לשמור לו אמונים. אתם קדים לו כאילו מדובר בחצי אל כאשר כל כולו קרוץ מגומי אמריקאי נבוב. אתם לא תומכים במדיניות שלו, כי אין לו מדיניות, מלבד מדיניות של שיסוי והסתה. אתם לא חברים בליכוד יותר מאשר בעבודה, בימין יותר מאשר בשמאל. אתם הולכים שבי אחרי מניפולטור נטול כל אמפטיה למורשת או למאוויים שלכם. חלקכם אפילו משמשים לו בתור כלבי שמירה, מלקקים לו – ונדחקים לעשירייה השלישית. אתם לא מהסביבה הטבעית שלו, ממרחב הדימויים שלו, מעולם ההזיות שלו. אתם לא מספיק עשירים, לא יכולים לספק לו את ליטרת המתנות המגיעה לו. הוא עתיד לזרוק אתכם כפי שהוא זרק כל מי ששימש בפניו – ואילו אלה שהוא לא זורק נחשבים עוד פחות בעיניו. כעבור 70 שנה, במקום להוות גשר לערבים, נעשיתם לגשר עליו מתהלכים פוליטיקאים חרוכים משנאה. למרות ניצני התערות, התעוררות ויצירת בעלות על מדינה שפויה, שתיגמל ממופעי האימים של הביבים למיניהם (סמוטריץ', לוין, אלקין...), אתם מתקשים להשלים עם עצמכם, עם מורשתכם ועם חלומותיכם. אתם משאירים לבניכם – שלבטח ינהיגו תור זהב חדש – את המשימה להתנער ממרירות שכבר לא מניבה פרי. חשבתי לתומי שהחזרתם עטרת ליושנה אבל מתברר שאתם משמשים חמורו של נציב אמריקאי שאינו מסתיר שאתם משעממים אותו. לא תוכלו לקבול יותר על נישול ועל אפליה. הפעם כבשתם את השלטון כי הצבעתם ברובכם בעד נתניהו. הוא חב לכם את בחירתו, הוא לא יכבד את החוב שלו – כי הוא לא מחזיר חובות. הוא ימשיך לדאוג להתנחלויות המנשלות את עיירות הפיתוח, להזרים משאבים לשותפות הקואליציוניות שלו על חשבון ילדיכם והוריכם... לבזבז מיליונים על מבצעי סרק שמשרתים רק את הילתו. לצערי, הרווחתם; לצערי, אנחנו עוד עלולים לשלם ביוקר את מחיר האושר המאוד רגעי. אלא אם...

Read More

Jérusalem, an 5808 selon le calendrier hébraïque, an 2048 selon le calendrier chrétien, an 1470 selon le calendrier musulman. Ah ! celui-là, c'était un sacré rabbin ! Un vrai grand rabbin ! Par la taille, le charisme et la connaissance. Et quelle barbe ! Il n’en était pas plus auguste,...

Read More

Pages