September 2023

30 Sep 2023 חדשות סבוניה: שטיפת מוחות

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

זילות השיח הפוליטי מקעקעת את הערכים ואת העקרונות שעליהם מושתת קיומנו. לא מדובר רק בגידופים נגד אנשי מילואים שלא מבינים למה הם צריכים להתנדב בעד משטר מפוקפק, חלוקת משאבים מעוותת וממשלה שמורכבת מאנשי מדון. לא רק בניבולי פה של החרדים נגד אזרחים העמלים למחייתם ולביתם. לא רק בהאשמות ואיומים שחמומי מוח מטיחים באנשים יצרניים והגונים. לא רק בהפרעות רוח של כל מיני רבנים משיחיים שמקומם במחלקות סגורות. אלא בהתערערות השפה היהודית-ציונית ששימשה אותנו כדי לצפות בה את חיינו הלאומיים. עם כל ההערכה שאני רוחש לאינטלקטואלים שטוענים שאפשר לדלות דמוקרטיה ממקורות היהדות, נראה לי שעמדת הקנאים היהודים עקיבה יותר ושדמוקרטיה ויהדות הם תרתי דסתרי – בגדול, בלי להיכנס להגדרות, בלי לרדת לדקויות, כפי שהדתיים חווים אותן – כפי שהן באות לידי ביטוי בקלפי. עבורם דמוקרטיה היא שילטון הרוב ותו לא; יהדות היא רבנית-גלותית ותו לא. אפשר לחבר דרשות מבריקות – הן לא מתחרות בקרב שכבות רחבות באוכלוסייה עם התסריטים המשיחיים-אפוקליפטיים של הקנאים. אני תוהה אם הכמיהה למדינה "יהודית ודמוקרטית" אינה בגדר סיסמא שנידונה לכישלון. לכל הפחות היא טעונה בירור שלא תסתפק בהבאת פסוקים ומדרשים. אני נתפס רחמנות עצמית למשמע תסכיתים שבהם מתנגדי הרפורמה המשטרית מגייסים שלל קטעים כדי להצדיק שאפשר ליישב בין שיטת ממשל ממקורות המורשת האתונאית-מערבית ודת ממקורות המונותיאיזם הבלתי סובלני בעליל – אפילו בגרסתו המקורית היהודית, בעיקר בגרסתו היהודית. אשריהם אם הם מאמינים שהם יכולים לגפני ולגולדקנופף, לאייכלר ולפינדרוס, לטאו ולליאור, לרוטמן ולסטרוק, למזוז ולקרעי. איני מצפה מיגאל לוינשטיין יותר ממה שאני מצפה מדמות נירוטית אחרת, בין אם חילונית ובין אם דתית. לא העמדות החשוכות שלו מפריעות לי, אפילו לא את סמכות דבריו המסגירה גסות רוח, אלא החשיבות שאנחנו מייחסים לתואר המפוקפק של רב. חיים המוקדשים לתורה לא מותירים מקום לחקר השמיים ועוד פחות לחקר תרבויות אחרות. אומנם לא כל הרבנים סתומים אבל מגיע לתורה, תהיה אשר תהיה, דוברים יותר נאורים. אומרים לי שלא מעט בני ובנות הציונות הדתית יוצאים בשאלה, הגיע הזמן, לאור מסעות ההדתה של המתנחלים, להאיץ בהם לשמור על צאצאיהם ולתת לנו לשמור על צאצאינו. לא בכדי פספסנו את הפניה הישראלית, איננו יכולים לבקש סיכוי שני בלי לברר את הסיבות שגרמו לסטייה. במיוחד אחרי חצי מאה של הסכמה שבשתיקה על הכיבוש ועוולותיו. אני מודה שיותר ויותר אני נתפס לחשד שהמצב שאליו נקלענו הוא תוצאה של תהליכי ייהוד בלתי מבוקרים. כה פחדנו להתבולל – שריד של פחד ההתבוללות בגולה – עד שהנצחנו את משטר ההדרה והאפליה הטמון ביהדות ואף נתנו לו ביטויים גזעניים. כה חששנו לצביונה היהודי של המדינה עד שהתחלנו להמאיס את מוסדות הדת, החל מהרבנות וכלה במעמד השבת – ולאחרונה בכיפור. כה נתפסנו חרדה מהידלדלות היהדות עד שהתייחסנו בסלחנות לתנועות של חזרה בתשובה כיתתית שמרוששת את השפיות הדתית. כה פחדנו מהאיום הדמוגרפי עד שנכנסנו לתחרות רחם יהודי ברחם ערבי כדי להדביק את הפיגור שלנו במלאכת הרבייה. רצינו לייהד את הגליל ואת הנגב, אנחנו עלולים לאבד אותם לגורמים עבריינים העושים שמות באוכלוסייה הערבית. רצינו לייהד את נצרת ואת עכו, שכפלנו את נצרת ופרמנו את הרקמה הרב תרבותית של עכו. רצינו לייהד את תלמידי בתי הספר, הפקרנו אותם לידי שוטפי מוחות מבית מדרשו של הרב קוק. רצינו לייהד את היצירה, הפכנו אותה לפולקלור זול. רצינו לייהד את המשפט, הכשרנו את הקרקע להרחבת משטר ההלכה לעניינים האזרחיים. אפילו תרפיה ממקורות הקבלה מילאה את כיסיהם של כל מיני אדמו"רים שתולים את גאולת ישראל בקבלה לעם. הגיע הזמן לעבד משנה תיאולוגית-מדינית חדשה שתתנער מיוהרת העליונות הציונית-יהודית. היא תקדם מחדש את התפוצות בלי לוותר על ישראל בגבולות 67. רק אם נסיים את פרק העלייה והתנחלות, על חוק השבות שלו, נפסיק את שיכרון הכוח הציוני-משיחי המשחית כל חלקה טובה בקרבנו, נשמור על החרדים מפני התאבנות ואפילו התנוונות, נחזיר את החרדלים לממדיהם הגמדיים וניצור איזון מחדש בין ישראל לתפוצות – הפעם לטובת התפוצות, בין אם הוותיקות ובין אם החדשות שהולכות ומתגבשות בגרמניה, בפרו, בקליפורניה ובתאילנד. הרי העלייה מארצות הרווחה כשלה. רוב העולים מאמריקה חוזרים כלעומת שבאו, רוב הצרפתים חוזרים להטבות הסוציאליות שלהם אלא אם הם נתפסים לכת חרדית כלשהי או כולאים את עצמם באחת מהתנחלויות הגזלה. העלייה מרוסיה כבר התפזרה בחלקה הגדול בין מדינות המערב, החל מקנדה וכלה בניו זילנד. גלות בית שלישי החלה ואני תוהה אם היא מהווה ברכה או קללה ואם שגשוג התפוצות לא יפחית את השחצנות הבלתי נסבלת של מדינה מחוררת שמחשיבה את עצמה למעצמה עולמית בכל התחומים. להוציא כתבי קומץ חוקרים ואינטלקטואלים, שמרביתם נולדו או ספגו את השכלתם בחו"ל ושמוצאים את עצמם בימים אלה מוקעים על-ידי בטלנים ברשות התורה וגזענים ברשות הבחירה, מדינת ישראל לא הצטיינה הודות ליהדותה. למרות כל הערכתי לאנשי רוח מבית מדרשה של הציונות הדתית הנאורה, איני מבין איך היהדות תוכל להציל את הדמוקרטיה. הרי השיח השלט ביהדות כפי שהוא בא לידי ביטוי בקרב המוני החרדים, החרדלים ואפילו המסורתיים אפלייתי עד גזעני ומרדד את האידאלים שבהם נתלינו כדי לצפות את המרחב הציבורי ביהדות. הרי אותה יהדות לא שוקלת להתנער מממדיה התאוקראטיים לטובת ממדים דמוקרטים. המדינה עלולה לקרוס תחת יהדותה כי יהדותה שבויה בתפיסה גלותית, על ברכותיה וקללותיה, וספק אם נצליח להרכיב יהדות ריבונית עם החרדים מצד אחד והחרדלים מצד שני. אישית, אני רוצה בדמוקרטיה פלורליסטית. נקודה. בעד הפרדת הדת והמדינה שתשחרר את היהדות מכבלי הפוליטיקה שמזנה אותה. אני רוצה לשמור את אמונתי למדורי ליבי, למעגל משפחתי ולקהילת בית הכנסת שלי. איני רוצה במשגיחי כשרות לא בצבא ולא באוניברסיטה, לא במסעדות ולא באוטובוסים. אפילו לא בממשלה. אני משוכנע שמרגע שהחרדים יורחקו ממשאבי הקופה הציבורית, הם יצאו לעבוד, ותוקל על כולנו התנתקות נחושה מיהודה ושומרון. לעת עתה, העברית מספיקה לי. המחול מספיק לי. האומנות החזותית מספיקה לי. המדע והחדשנות מספיקים לי. הים בשבת מספק אותי.

27 Sep 2023 CHRONIQUE DE MOGADOR : BOUDERBALA SISMOGRAPHE

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

… ce n’est de nouveau que Bouderbala, ramoneur digital de la mémoire ruminante, claviant ses litanies intérieures accompagné du correcteur qui le reprend en rouge lui interdit de nouveaux mots pour dire les choses qui n’ont pas été dites avant lui ne seront pas dites par un autre que lui,...

23 Sep 2023 JOURNAL DE LA PERPLEXITE : LE PASSANT

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Ce n'était pas prévu. Je suis passé par hasard. Pour voir ; pour sentir ; pour écouter. En définitive, ce n'était pas si mauvais que cela. Malgré les déboires, les peines, les attentes… les prières. J'ai passé autant de bons que de mauvais moments. De toute façon, je n'avais pas...