April 2025

28 Apr 2025 SUR LES TRACES DE DIEU : GOD TROTTER

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Sur les traces de Dieu. A sa rencontre et à celle des êtres qui l'incarnent. Par les routes, les chemins et les pistes qui mènent au ciel. D'une manière ou d'une autre. D'un site à l'autre. D'un sanctuaire à l'autre. D'un culte à l'autre. Partout Dieu est passé et a...

26 Apr 2025 רוח נשברה: יורדי הסולם

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

הוא כותב לשאול אם קיבלתי את ספרו אם קראתי אותו, כאילו הייתה לי סבלנות לקרוא לכתוב, כאילו לא הלכתי לאיבוד בספרייה הרבנית המסתעפת לשווא לא קרסתי תחת ארון הספרים היהודי ידעתי מי אני מה גורלי, נביא עלוב שראה בהגשמת נבואות השחור השכול השקר שלו, מרוב ספרים אני כבר לא יודע מה הם אומרים מספרים מבשרים, עד עכשיו היינו כה עסוקים בביצור קיומנו הריבוני צבאי הגנתי עד שלא התפננו להתאבל ממש על השואה ההיא, עמדנו דום עם השמעת הצפירה הקמנו יד ושם פתחנו בתעשיית צליינות לאושוויץ, לא פיצינו את הניצולים לא סעדנו אותם בזקנתם, חיפשנו בכתיבה טיפול לטראומה בת שלושת אלפים שנה בין אם נמנים עם עובדי השם בין אם עם המוכים על-ידיו, שוקלים לקבוע יום אבל למחרת שמחת תורה עם צפירה ב-6.29 בבוקר, להתאבל עליה מדי שנה כדי להזכיר עד כמה היא רווית שנאה נקמה וכמה בלבולים נידויים אסונות הביאה לעולם, אני רוצה בספר הספד על היהודים הוא מציע לי עוד ספר געגועים לאיני יודע איזו גלות עבר בעודו משמש רב בגלות עתידית, כולנו סופרים רבנים פרשנים מקובלים יודעים את התורה, הפרעותינו הם לא משמיים אלא מהסתרתם, מרוב מלל פרשני רבני קבלי אתה לא יודע מה לחשוב, הסרנו את הכפפות נחושים למנוע שואה נוספת, נגררנו למסע עמלקי במקום לצאת למערכה מחושבת מתוכננת משחררת, לא יודעים מה אנחנו רוצים לא יודעים מה יהיה חוששני שלא נדע מעולם, לא סומכים על ראשי המדינה מסתחררים עם הרבנים, בוכים מקוננים מפרשנים דורשים, לא יודעים עד היכן לא יודעים עד מתי, באבל הכללי כל אחד מרגיש צורך לומר את דברו, אני תר אחרי עוד סיבה למכה שנחתה עלינו ואני מוצא אותה אצל המקובל בעיני עצמו ובעיני מאות אלפי עוקבים בשם בנלולו, כפיל יהודי של נסראללה השיעי בלי חוכמתו עם קצף קבלי על זקנו, הוא מודיע מראש שהוא הולך להטיל פצצה באולפן ורסיסיה יורגשו בעולם כולו, הכול כתוב בזוהר כל הנבואות כל הקללות כל הברכות, ביטחונו הוא של משוגע נוקשותו של משוגע, כה מלא מעצמו עד שהוא מאיים להתפוצץ באמת, מומחה לצירי לידה של המשיח, קורא להיצמד לתהילים לזוהר לתלמוד לשבת, לב מלכים בידי השם, מאיים להביא דברים קשים מהספרים, 7 מקורות בלא פחות מ-5 ספרים, לא מפסיק לקרוא לשיתופים, שרוי בצום של 48 שעות והנס האמיתי הוא שהצום לא ניכר על פניו על קולו, הוא מפגר יותר מדורות המרוקאים שקדמו לו, הפוליטיקה קלקלה אותם לבלי הכר, אפילו הטוב שבסופרים ובמחזאים לא היה ממציא דמות כה קריקטורית, לאחוז תהילים להוריד עליהם דינים, הוא כה נהנה מעצמו עד שהוא מתמהמה לפתוח את ספריו וכאשר הוא יפתח אותם יתגלה שהוא לא מכיר אותם מסתפק לנופף בהם, רמב"ם זוהר רמח"ל, לעשות תשובה להתחזק בתפילה להוציא נרות צדיקים, אל נקמות השם אל נקמות הופיע, חייבים לצור עליהם ללא מים ללא חשמל ללא אוכל, האוקטבות המרוקאיות עולות ככל שהוא מרבה באיומים, שמעון ולוי שחטו את כולם על אונס דינה נפחלץ אותם נשים אותם במוזיאון השורדים יהיו לעבדים שלנו, הגיעה שעת מלחמת גוג ומגוג מוציא צו 8 לכל עולם התורה, אומר בנימה מרוקאית את מה שהרב שרקי אומר במבטא צרפתי הרב יגאל בנימה רצחנית, לקטעים שהוא מביא אין קשר לאירועים אפילו לא ברמיזה אבל הוא מתעקש לפרש אותם, שערי דמעות לא ננעלו אנחנו חיל אוויר רוחני, אומות העולם נלחמות זו בזו אנחנו ננצח, יתאספו מכל הצדדים יערכו מלחמה על ירושלים עיר הקודש, אנחנו חלק מהתפאורה של גבורות השם, האויב חי בסרט הוא שקוע בשיגעונו, תהיה עת צרה ליעקב, דור הולך ודור בא, כפשוטו כמשמעו, אני אומר לכם תשמעו טוב תשתפו את השידור, הלנו אתה אם לצרינו, קבלות קבלות קבלות, מזכיר את הרב קוק מטבריה הרב זילברשטיין מבני ברק הגאון הינוקא משום מקום, בפיו היהדות נשמעת כשיגעונם של היהודים, כל החרדים חברה קדישא אחת, יד שרה הצלה זק"א, יותר מהאירועים הרצחניים של שמחת תורה הדמויות הדומות לו מבשרות רעות עוד יותר נוראיות, הם אלפים עשרות אלפים מאות אלפים, הקמנו חומה לאורך הקו הירוק קיר על הגבול המצרי ביצורים מול לבנון סוריה שלוש גדרות לפחות מול עזה, מצאנו את עצמנו מחדש בגטו-מלאח עוסקים בדבר היחיד שבו אנחנו באמת מצטיינים, להוליד ילדים לגדל אותם להניק אותם במורשת קרב לחייל אותם בצבאות השם להתנחם בדרשות קבליות, בצד השני של הקשת העדתית אידלמן מבשר חשכה הבאה בנאורות, רוסי שנתלה בסולם כדי להורות את הזוהר לבוהמה תלושה, מתחרה עם ברג מנסה לתפוס את מקומו מחפש מדונה, איש לא מבין מה הוא אומר ובגלל שלא מבינים נוהרים אחריו, מסימני הדור מסימני התנועה לחזרה בתשובה מסימני הבלבול הגדול שרודה בקרב החוגים המשכילים המופרכים, הוא גם מציע את פרשנותו ואתה מתקשה לרדת לסוף דעתו, "אדם יושב על הכורסה בבית וצופה בחדשות, בתוך ליבו מתחוללת מלחמה מקבילה, אבל היא לא משודרת מול העיניים או מכה בתוף האוזניים, ישנה הפרעה בקליטת מלחמת הלב שלא נובעת מגורם חיצוני אלא מגורם פנימי עוין, בספר הזוהר הקדוש כתוב שלב האדם מורכב מכל אומות העולם, יש בו בני עשו ובני ישמעאל ויש בו גם בני ישראל, כאן נעוצה העוינות מבחוץ ומבפנים, התורה שלא רצו לקחת בני עשו ובני ישמעאל וקיבלו על עצמם ישראל היא הוראה עליונה לנקות את הלב מאהבה עצמית ולהשליט בו את הכלל ואהבת לרעך כמוך, אנחנו רואים בחיצוניות העולם הזה שלבני ישמעאל יש משיכה לארץ ישראל, אבל רצון לקיים את התנאים לקבלתה אין להם כך שהיא לא בשליטתם, ובכל פעם שהם מצליחים לזנב בארץ זה רק משום שעם ישראל בעצמו נופל, לרצון לקבל לתועלת עצמם לאהבת עצמית במקום לאהבת הזולת כמו עכשיו שמעדנו לסכסוך נורא, עד שלא נפנה את תשומת הלב לפנימיות שלנו לנקיות הדיבור והמחשבה תמיד נהיה בסכסוך בינינו ועם כל אומות העולם במיוחד עם עשו וישמעאל", הייתי ממנה אותו למורה הרוחני של המערכה הנוכחית מוציאו לשדה הקרב לרומם את רוח הלוחמים שמדשדשים בניקיונות פירים, יורדים סולמות במקום לעלותם, מתקשים לנקות את ליבם ואפילו את גופם, בהעדר מטרות ברורות למלחמת מצווה מיותרת הייתי מציע לביבים לאמץ את משימת אידלמן כי אתו לפחות יודעים שלא מבינים דבר, באחד הימים נצטרך להעריך את קלקלת הקבלה ולדלות ממנה את זרעי הערעור היהודי של האדם, חיים בכתובים מתעטפים בהם כבתכריכים, אתה תוהה מה לאברהם ליהושע ליחזקאל ולמציאות של ימינו, להזדהות עם המקרא לחוות את המקרא ללכת בעקבות המקרא, הניסיונות הפתטיים ליצור רצף אחרי 2000 שנות גלות מניבים תרגילים בלוליינות פרשנית פוליטית מדינית, מייחלים לאחדות בחיק השסע הפילוג השבירה הדאווינים המבישים אופייניים עם האפיפיור, מתעלמים מהערבים כאילו לא הייתה להם נגיעה לדבר, בפרעות שמחת תורה הם איבדו כל זכות מוסרית על הארץ כמו שהשואה שללה כל זכות מוסרית לנאצים ולצאצאיהם לעולמי עד, ללא המלחמות שמאחות את הקרעים המדינה הייתה מתפרקת, הקשישים מתרפקים על אחוות הלוחמים במלחמת יום הכיפורים בעוד חמישים שנה הקשישים יתרפקו על אחוות הלוחמים במלחמת עזה, כעבור 77 שנות עצמאות הם שוהים אי שם בחלומות מופלאים שרקמו בעליבות תפארתם הגלותית, לא מרביצים דרשה בלי להעלותה על הרשת, כולם נביאים כולם צדיקים כולם מתריעים כולם מפגרים כולם כותבים, מדובר בלאו הכי במצדה שתיפול שנית בטווח של כמה עשורים, גם אמריקה לא תוכל למנוע ממנה מלהתאבד והיא תתאבד כי אלוהים לא שרד את השואה לא התאקלם במצבה שהוקמה לו נחנט בדרשות רבנים מפוחלצים מהמזרח מעורערים מהמערב, כולם שמנים בעלי כרס עם זקנים מסורבלים, אני נפל-שם וכל חיי לא היה לי יום אחד של נחת, לא הפסקתי לדאוג לסבול לפחד, ציוני ברמ"ח איבריי יהודי בשס"ה גידיי, המפעל קרס קורס יקרוס, רעיונית צבאית פוליטית דתית, היהודים שיגעו אותי מדינתם התישה אותי, ירקו לי בפנים כל פעם שנתקלו בכומר בנזירה בכנסייה באימאם במסגד, מחיתי על כבודי ניקיתי את הרוק, הייתי בורח לאי בודד לולא אלוהיהם היה מתלווה אלי לולא היהודי היה מתעלל בי עוד יותר לולא הייתי צריך אותו כדי לזכות במנוחה נכונה, נותר לי רק לפלס את דרכי בים, מעולם לא ידעתי לשחות למרות שאני מרגיש פחות סנילי מידלין יותר חכם מכץ, הייתי יוצא למבצע ביעור ספרי קודש, התורה התלמוד הזוהר ואיתם הקוראן, הייתי משאיר רק את שיר השירים ואת קהלת, אפילו הנביאים הייתי משמיד אפילו הרמב"ם אפילו ריה"ל אפילו, בטכס ערב השואה הרבנים הראשיים טמנו את אוזניהם במסכתותיהם כדי להשתיק את קול-אישה-ערווה שנותרה מישראל היפה להנציח קבל עם ועדה את פיגורם האימוני, ישראל מתגלה כמעצמת הנצחה עולמית

24 Apr 2025 JOURNAL DE LA PERPLEXITE : LES CENDRES DU BUISSON

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Ma perplexité se nourrit de cendres. Depuis que j’ai découvert la Shoah, vers l’âge de dix ans, dans des livres, Auschwitz en est venu à désigner le buisson de Dieu et aucune circonstance atténuante, aucune trouvaille théologique, aucune exhortation religieuse, nationale ou tribale n’ont pu l’en arracher. Les théologiens n’en...