רוח נשברה: היבריס הכת

ככל שאני מתעניין באסלאם אני מתרשם מפשטות האמונה שביסודו, ללא פרשנויות ללא התחכמויות ללא קבלה, עוד תנועה משיחית שהצליחה נכשלה לא נגמלה מהצלחתה כישלונה, ספוגה ביהדות כרוכה בנצרות, צמחה אולי בקרב מקבצים יהודים שלא ידעו עקבו אחרי הפיתוחים בבבל פעלו להפצת האמונה הצרופה באל האחד והיחיד, האסלם לא פחות משיחי מהנצרות, גם ידע מאבקים פנימיים גם כבש אימפריות, ראה בישו את המשיח לפני שהחליפו במהדי, לא קרא בתנ"ך הסתפק בסיפוריו דמויותיהם, רצה ספר משלו קיבץ קטעי שירה מפי נביאיו משורריו, לא הוסיף רובד לברית הישנה והחדשה הרכיב אפוס בדואי משלו, קורא יותר ממפרש נטול דוגמות שנוגדות את השכל הישר מצוות שמכבידות על החיים הטבעיים-מדבריים-רוחניים, לא בכדי הניב את הרוחניות הסופית המזוקקת, בגרסתם השכיחה עמודי האסלאם מונחים על השאהדה המעידה כי אין אל מלבד אללה וכי מוחמד הוא שליחו, תפילה חמש פעמים ביום, עם עלות השחר הפצעת הצהריים לקראת דילול הצהריים בעת השקיעה ובאשמורת הלילה עם הפנים כלפי הכעבה, צדקה לעניים צום רמדאן עלייה לרגל למכה, אלה בעצם עקרונות אמונה, אפשר להוסיף עליהם השגחה כללית ופרטית המחייבות יראת שמיים תמיד והשלמה עם הגורל בתור רצון האל, עמודי האמונה בהישג יד כל אחד, אפילו העלייה לרגל מומלצת לבעלי אמצעים בלבד, הג'יהאד הופיע כצידוק אמת האסלאם ולא כציווי מפורש, אם הוא חותם ההתגלות צריך להיות נחלת האנושות כולה, אלימות לא קטנה ליוותה את כפייתו על עובדי אלילים את חסותו על אנשי הספר, נוצרים לא מעטים התעניינו בו ובמאה ה-20 היו מקרבם שנפלו בקסמי פשטותו, שארל דה פוקו לורנס איש ערב היו מהבולטים ביותר, התקרבו אליו עד שקשה לומר עד כמה היו נוצריים עד כמה מוסלמים, במחצית השנייה של המאה ה-20 לואי מסיניון הדביק את העולם הנוצרי בלהיטותו הסופית, היה מחסידי הגסיסה הנצחית של ישו, התפרסם תודות למאמצים שהוא השקיע בתחייתו האפוסטולית של אל-חוסיין בן מנסור אל-חלאג' שנחשב בעיניו להתגלמות ישו הנוצרי-מוסלמי, משורר סופי באימפריה העבאסית, נודע בשל אמירתו "אני האמת-הצדק" שנתפסה כטענה לאלוהות וכפירה באללה, מוצאים בכתביו "ראיתי את אדונִי (אלי) בעין של הלב, שאלתי 'מי אתה?' הוא ענה: 'אתה'", לא מבינים מה הוא בא לבשר לא יורדים לסוף דעתו, הושפע מהתקדים של ישו רצה ליישב את הסכסוכים בחיק האסלאם חשק לאחד אותו עם הנצרות, ביקש לראות את האל בכל דבר ובכלל זה גם באחר, הוא עצמו הצליח בכך ו"התאחד אחדות מוחלטת עם האלוהות", לא הכיר את יהדות זמנו כי בזמנו כמעט ולא הייתה יהדות, אל-חלאג' קיבל אלף מלקות נכרתו כפות רגליו וידיו נתלה בפומבי עד שנפח את נשמתו, נשרפה גופתו אפרו פוזר בחידקל, מעריציו נהגו לעלות למקום הוצאתו להורג ציפו ששם ישוב ויתגלה, הוקם במקום מבנה הנושא את שמו ויש הטוענים שקבורים שם שרידי גופתו, מסיניון הקדיש את חייו להפצת משנתו, כונה הקתולי המוסלמי על-ידי האפיפיור, אסור לדכא את האחר צריכים לארח אותו, לוינס התרשם ממנו עת נפגשו במנזר תומלילין על-יד אזרו למרגלות הרי האטלס במרוקו, נתן ביטוי סלאבי דוסטוייבסקאי להכנסת האורחים האבהרמית בדואית שלו הפך אותה לערבות רוסית-יהודית לאחר, חזר מתומלילין עם מאמר שלא מזכיר את מסיניון הנפש החיה מאחורי אותם מפגשים בין דתיים בשנות ה-50 וה-60, לצד נציגי שלושת הדתות המונותאיסטיות היו גם בודהיסטים הינדואיסטיים ושאר חכמי האלילות, לוינס לא התקשה להבין שיחס הנצרות ליהדות הוא במקרה הטוב כאל שריד-רליקה, הנוצרים כמעט ולא התקרבו ליהדות, היא לא עניינה איש מלבד קומץ חוקרים בתקופת הרנסנס, עוד היום מקשיבים לדרשותיה בסבלנות סלחנות רחמנות, מתפעמים מהתלמוד בלי להתקרב לשפתו, מתפעלים מהזוהר כאילו היה הספר השחור של היהודים, מודים שחוכמה עמוקה טמונה בו לא מנסים אפילו לנחש את לחשיה, גם יהודים שהציצו בנצרות לא רבו במיוחד, עד למאה ה-20 הם גילו סקרנות לגביה רק כדי לשקול את התנצרותם, הבולט ביותר היה פרנץ רוזנצוייג, עמד להתנצר בעקבות ידידיו קרוביו נרתע ברגע האחרון נותר יהודי תרם את המשנה התיאולוגית היהודית השיטתית המובנית היחידה שאני מכיר, מנציחה בדרכה את הבוז השגרתי שורשי שהיהודים רוחשים לאסלאם, נחשפו אליו ממש רק בספרד עת גילו את עיקרי האמונה השירה ההתמודדות התיאולוגית עם חוכמת יוון, ספגו אותו חוו אותו מודרו על-ידו, כה הושפעו ממנו עד שרשמו להם טור זהב שמתחרה עם אוצר בבל, מאז גורשו מספרד על-ידי הנוצרים ועד לברנרד לואיס ותלמידיו לא קמו יהודים שהתעניינו בו, הרמב"ם אסר עליהם גם אם כתב בערבית וזכה לכבוד רופאים במצריים, הוא היה חצוי כלפיו נפשית, איני יודע לומר עד כמה יחסו לדת הכובשת היה חולני, בהתגוששות הנוצרית-מוסלמית בה היהודים שימשו שעיר לעזאזל היהדות נדחקה לקרן זווית, בניגוד לחוקרים יהודים שמפגינים שליטה בנצרות לא ידועים חוקרים נוצריים של היהדות בעלי שם להוציא אנשי כמורה שמניעיהם ראויים לסליחה, עוד פחות חוקרים מוסלמיים של היהדות שהשכלתם מתקשה להתחרות עם השכלת בוגרי ישיבה תיכונית בארץ, ההמונים יודעים על היהדות רק מה שנרמז בקוראן ובחדית', להמוני היהודים אלרגיה לאסלאם לא פחות מרשיעה מאלרגית המוסלמים ליהדות, לצד אנשי אקדמיה שמתמחים בתרבות ערב מפגינים שליטה מרשימה במקורות האסלאם בכיבושיו בעיוותיו קמו להם כל מיני דרשנים שמציבים את עצמם כמומחים לאסלאם מגוללים בקצרה את מסכם היחסים ביניהם מתקשים לחדור לרקמתו, הרב ממרי הוא אחד מהם, הוא חזר מביקור באיחוד האמירויות וזקנו הפרוע קורן מרוב הגשמה משיחית, נסע בראש משלחת של עשרה רבנים ועסקני דת בתמיכת תורם אמריקאי שעמד לטענתו מאחורי הסכמי אברהם, נפגשו עם ספק אנשי דת ספק אנשי יחסי ציבור מקומיים, ממרי תולה את ההזמנה באיגרת לחכמי האסלאם שחיבר כדי להאיץ בהם לצנן את קנאותם וקנאות המוניהם, מדבר בשבח הייחוד של שתי הדתות בלי לחשוד שהוא שורש הקנאות הדתית בעולם והוא מכת המכות של המונותאיזם, מביא את הרמב"ם שוכח את הקבלה, מביא את איסור עבודת אלילים שוכח את הפולחנים הזרים ביהדות, לטענתו בכוחה של היהדות להשביח את האסלאם, שולף מחדש את מצוות בני נוח מבליט את תרומתן הפוטנציאלית למוסלמים, "האסלם מקבל עקרונית את המצוות הללו, ולכן היהדות יכולה לקבל את האסלאם כדת אחות", המוסלמים צריכים לעשות תשובה להשתיל מחדש את דתם לגזע היהודי, הוא לא בודק אם המוסלמים שמעו אי פעם על מצוותיו, הרי האסלאם לא מבקש דבר מהיהדות לא הכרה לא כניעה אלא שתסור מדרכו, ממרי נתלה בקדימות עליונות כוהניות היהדות, "דגם של קדושה לאומית עבור כל האומות", לא מרגיש עד כמה ההיבריס היהודי מתגנב לדבריו ועד כמה הוא עלול להבעית כל מוסלמי אפילו הסבלן ביותר כלפי היהודים המתקדמים ביותר, לו רק היה מתבל את דרשתו בשפיות דעת קורטוב של ענווה קצת חוש מידה מתנער מהבלבול של הקוקים, "קיימת חלוקת תפקידים אלוהית בין זרעם של שני בני אברהם, בני ישמעאל מקבלים על עצמם להפיץ את דבר האל האחד ואת המוסר שלו למספר רב יותר של מאמינים בעוד שבני יצחק ויעקב אחראים להקים דגם של קדושה לאומית התגלמות הברית האלוהית, "ממלכת כהנים וגוי קדוש", המהווה דגם לחיקוי בעולם כולו", מתעלם משלילת היהדות על-ידי האסלאם, הבטחת הארץ ליהודים על-ידי האל שרירה וקיימת על המוסלמים לקבלה ככתוב בקוראן, הוא אפילו מסיים את דבריו במשפט השערורייתי ביותר של החודשים האחרונים, לא קל להיות אליטה אבל זה מה שאנחנו, לא מצליח להתאושש מקבלת הפנים לה הוא זכה באמירויות למרות שיודע שהערבים מצטיינים בהכנסת אורחים, הוא פוקד את האולפנים ובשורתו בפיו, אני מרחם על החשיבות שהוא משווה לעצמו ולאמונתו, באמת משוכנע ש-15 מיליוני יהודים שמרביתם לא מבינים מה אלוהים רוצה מהם יכולים לחולל מהפכה באסלאם ולהחזיר כדבריו את הגר לשרה, כאילו לא הוחזקה עד עכשיו כשפחה תושבת באתרי הבנייה בשדות במפעלים באשפתות, נדחסת כל כולה במעברי הכליאה שהוא ודומיו הציבו להידוק הפיקוח על אהל-א-ד'ימה שירשו ממנה לתפארת הקולוניאליזם מתוצרת יהודה