February 2023

19 Feb 2023 חדשות סבוניה: הצעת גירושים

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

מסכת היחסים ביננו הופכת עכורה משנה לשנה. אני עם החירויות שלי, אתה עם ההלכות שלך. אני והיצירות שלי, אתה והדרשות שלך. היו לנו ימים טובים. חגגנו את אותם מועדים, עמדנו דום ביום השואה וביום הזיכרון, בירכנו על גאולתנו שהוגשה לנו על מגש של אפר דם ואחוות לוחמים. דיברנו את אותה שפה גם אם לא תמיד הבנו זה את זה. אפילו קראת לי אחי והחזרתי לך באחי. אבל משהו התערער לאחרונה ביחסים ביננו, הם נעשו בלתי נסבלים. כל הניסיונות להידבר להשלים להסכים כשלו, ושנינו נעשינו מרירים מאי פעם. אינני יודע מי אשם ובמה, אני גם לא מחפש לדעת. כל מה שאני אומר הוא שהגיעה עת להיפרד. ארשה לעצמי להביא מפסוקי ספר הספרים כדי להבהיר את בקשתי: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ: הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה" (בראשית י"ב, ח'-ט'). כל ויתור נוסף, מצידך או מצידי, לעת עתה, רק יעכיר עוד יותר את האווירה. אני לא אגשים את המאוויים שלי, אתה את המאוויים שלך. בניגוד למה שנאמר סביב, למרות המאמצים והתפילות למנוע קרע, אנחנו לא נועדים לחיות ביחד. אם לא הפעם, אז בפעם הבאה. הספרים שאני קורא אינם ספריך, השירים שאני שר אינם שיריך, את ההצגות שאני רואה רק מבעיתות אותך. תלך בדרכך, אני אפנה לדרכי. אשמור על הבית על שפת הים שאתה כה שונא, תשמור על הבית ביהודה שאתה כה אוהב. תטע מה שתרצה מתי שתרצה, תעקור מה שתרצה מתי שתרצה. העיקר להפסיק את ההתגוששות הקורעת אותנו מבפנים. מי שירצה ללכת אחריך – לא אני אעמוד בדרכו; מי שירצה לבוא אתי – אקדם אותו בברכה. בניגוד אלך איני כופה דבר על איש. לא את הכשרות שלי ולא את השבת שלי. לא מדובר רק בדמוקרטיה ובבית משפט. הבעיה יותר חמורה וכאובה. אלוהיך הוא כבר לא אלוהי ואיני רוצה להתווכח איתך על התארים של אלוהינו ההדדיים ועל פולחניהם. אני מוותר לך על הכול. על התורה ועל פרשנותה. שלא לדבר על השולחנות הערוכים שלה. תמליך על עצמך את מה שמתחשק לך, בין אם רב ובין אם מלך. הפעם אפילו אם בת קול תצא משמיים ותאמר שהצדק איתי אסרב להישמע לה. כי מרטת אותה ושבית אותה. כי נקעה נפשי מפשרות שרק העיבו על חיי. אני יודע שאתה רוצה שאקבל את חמסך ביהודה וששום דבר לא יספק אותך מלבד בריונות לשם שמיים כדי להקים התנחלויות פרא ולחזק את התנחלותך העוינת במחנה הליכוד. קנאתך עלתה על גדותיה ואתה אפילו לא מרגיש שהיא, ורק היא, מזינה שנאת חינם ביננו. אתה לא מפסיק להזכיר לי את עוולות העבר. את הפגיעה שלי באמסלם מהקומה השנייה, את הרתיעה שלי מגוטליב מהקומה החמישית, את הנטייה שלי להתייחס לכל חרדי כאל יהודי הזוי שאינו יודע אנגלית כדי לרדת לסוף דעתו של שגריר ארצות-הברית. שלא לדבר על ההתנתקות, על הסכמי אוסלו, על פינוי סיני. אני יודע שמלכות יהודה שרדה את ממלכת ישראל, אני מוכן ליטול סיכון ולהעלם שנים לפניך, ולו כדי לחיות יום אחד כראות עיניי. תניח למצפוני בבקשה. אל תתערב לי בחיים. איני יכול יותר לערבות ההדדית שלך. תן לי להיות חופשי. אל דאגה, אמשיך לדאוג לסבא רבא. בשורה התחתונה הוא אדם עילג. גם אם הוא חושב כמוך שהשמיים כולם לצידו. הרי הוא כבר לא יודע מה הוא אומר ואני כבר לא מבין את מלמוליו. כל מה שהוא מבקש הוא דמי כיס ועוד דמי כיס ושלא להכניס חמץ... בבית חולים. אני אסתדר יותר טוב אתו בלעדיך, אדע לרצות אותו עד שיעבור מן העולם או שצאצאיו יעלו על החומות. יכול להיות שאני משלה את עצמי, אני דורש את החופש הפרוע שאתה נוטל לעצמך – לשגות באשליות. רק רד ממני בבקשה. אני כבר לא אשכנע אותך, אתה כבר לא תשכנע אותי. נפל דבר בישראל ולא אוכל לחזור לימי החדווה והרהב שלנו. ללמוד ביחד מדרש או הלכה, להפיק מרגליות מהזוהר, להתפעם מקטעי הרב קוק או יורשיו. איני רואה טעם בפתיחת מסכת יחסים חדשה. דבר לא יחזיר את התמימות הרומנטית שלי. הרי ברור לכולנו שאיננו מהווים עוד בר פלוגתא למופת. אנחנו מתגוררים בחלקות נפרדות, אוכלים דייסות שונות ולא נתקלים זה בזה בלי להתרעם זה על זה. גירושים הם דבר שבשגרה. עם כל הכבוד לשתדלנים ולמתווכים, שום דבר לא יאחה את השסעים, וככול שנדחה את הפרידה ביננו היא תהיה כואבת יותר. די סבלת ממני, די סבלתי ממך. הרי אנחנו לא מדברים זה עם זה, אנחנו חירשים זה לזה. אז ניפרד נא בהסכמה. אתה שם, אני כאן. הדבר רק יקל על השכנת שלום בקרבנו ואפילו – ובעיקר – עם שכנינו... ועם המבוגר האחראי באמת שמושל מביתו הלבן על הקרקס שלנו...

18 Feb 2023 JOURNAL DE LA PERPLEXITE : DES VACANCES BERBERES

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Azrou – rocher en Tamazigh – est un bourg qui s'est bâti autour d'un immense, rugueux et sourd rocher. Quand le bourg s'est avisé de devenir une ville, à la croisée, plantée de chênes verts et de cèdres, du Moyen et du Haut Atlas , il a...

16 Feb 2023 NOTE DE LECTURE : GOETHE : FAUST (tr. Gérard de Nerval)

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

C’est la veine poétique qui s’inscrit sous un registre théâtral pour amuser la galerie. Un directeur, metteur en scène, s’attache un poète et un bouffon. L’un est chargé de la postérité, l’autre de la salle. Le prologue du « Faust » est de boniments, il racole son public, il promet...