GETT חדשות סבוניה: מכת

25 Jun 2022 GETT חדשות סבוניה: מכת
Posted by Author אמי בוגנים
מאז שגיליתי את האפליקציה של גט, אני משתמש רק בה כדי להזמין מונית. בהתחלה, איפה שלא הייתי, בכל שעה, קיבלתי מונית תוך כמה דקות. היא התייצבה בזמן, הנהג הפעיל את המונה והוא נסע בהדרכת וויז ליעד, בלי שאתן לו את הכתובת, אתווכח אתו על הדרך הקצרה ביותר או אתמקח על המחיר. שירות גט בישר את השירות המשיחי שישרור במדינה המשיחית שבוגרי 8200 ישכינו במהרה בימינו. הנהגים היו כה מרוצים עד שהשיחות איתם נרגעו והתנהלו בקצב הפקקים שמאיימים לסתום את אותה מדינה. השתמשתי בגט בחדווה, בהמתנה לשירות הסופני של חברה קדישא.
 
מרגע שהשימוש באפליקציה התפשט, גט פעלה בחזיריות אופיינית לסבוניה. שיכורת הצלחה, היא החליטה על דעת עצמה להעלות את דמי המנוי לנהגים או לחלופין את חלקה בדמי הנסיעות ולא הותירה להם ברירה אלא לגלגל את נקמתם על הנוסעים. לא לפני שניסו להחרים אותה. אבל לא מפסיקים דמי שכירות של מונית, דמי ביטוח ושאר הוצאות קבועות. גם לא מוותרים על נסיעות ארוכות בשני הכיוונים. רק אז התחילו כיפופי הידיים בינם לבין האפליקציה החלומית-נוראית. הנהגים ענו להזמנות רק כדי לנקוב מראש במחיר נסיעה מופקע וכאשר דחית את הצעתם הם סירבו לבטל את ההזמנה ותקעו אותך בהמתנה מורטת עצבים. זמן איתור מונית התארך וכבר לא ידעת מתי להזמין מונית והאם תמצא אותה. כאשר נהג הגיע במחיר סביר הוא ביקש ממך לבטל את ההזמנה כדי למנוע מגט את חלקה בדמי הנסיעה.
 
בתל אביב המצב נעשה עוד יותר קשה. נהגים כבר לא ענו להזמנות כי גט גבתה מהם 17% ש"ח על כל נסיעה ואי אפשר היה לנסוע ממקום למקום בתוככי עיר ומיותר לציין שמוניות כבר לא עוצרות בהרמת יד. לפעמים לקח לי יותר משעה כדי לאתר מונית לנתניה ולא יכולתי לנסוע ברכבת או באוטובוס כי לא הייתה מונית שתיקח אותי לתחנה המרכזית או לתחנת הרכבת הקרובה ביותר. הינה לכם אפליקציה שאמורה להקל עליכם את החיים והיא מעיבה על איכותם. צעדיה הפכו את חיי לגיהינום והיום אני שונא את גט בבוקר, כאשר קורה לי לקבל מונית, ובערב, בעודה תוקעת אותי ללא אפשרות לחזור הביתה. רק אוהב נהגי מוניות ומוכה סייבר כמוני יוכל להבין את עוגמת הנפש שגט מסבה לי למרות הבטחותיה המשיחיות.
 
על כל זה, הייתי סולח לגט. אבל על שלושה פשעים אני לא אסלח. היא הפכה את הנהגים שמתקשרים כדי לתאם מחיר מראש לתחמנים, לסחטנים ולגסי רוח. היא הפכה את הנסיעה במונית להרפתקה שאינך יודע מתי היא מתחילה, מתי היא תסתיים וכמה היא תעלה. ובעיקר, היא ניתקה אותי ממקור המידע המהימן ביותר על מצב הרוח של האומה. עשרות בשנים לא הייתי צריך עיתון ולא רדיו, שלא לדבר על טלוויזיה שנשמעת יותר ויותר כתיבת תהודה של בכי תנינים מאשר ספק חדשות. אני לא יכול לדובב את הנהג מבלי שהוא יעבור לדבר על מעללי גט ועל הסחיטות שלה ואני כבר לא יודע מה קורה עם האומה, לא עם ביבי ולא עם בנט, לא עם הערבים ולא עם האיראנים, לא עם הבחירות האחרונות ולא עם הבאות. אני יודע רק מה שקורה עם גט. בצר לי, אני מציע להם לפנות למומחה למאבקי עובדים בעידן הדיגיטלי:
"אתה עובד הסתדרות?"
"אני נראה לך כפעיל הסתדרות?"
"אז תן שם של מומחה אחד לרפואה שיוציא אותנו מטלפי גט."
לקח לי, אני מודה, הרבה זמן לפני שיכולתי לנקוב בשם:
"אולי אבישי בן חיים, הרי הוא מציג את עצמו כשופרה של ישראל השנייה."