חדשות סבוניה: פרחח מקומי

השר הסבוני הראשון הופיע כבר בראשית שנות ה-80. קראו לו יעקב מרידור. איש המשפחה הלוחמת, מבכירי הליכוד, שנמנה עם יורשיו של מנחם בגין (באותה תקופה הרשו לעצמם לדבר על יורש מנהיג הליכוד בלי שאיזה יאיר יוציא עליהם חוזה). בוקר אחד, לפני הבחירות, בעודו ח"כ, הוא בישר לאומה מעל גלי האתר – אז היה רק קול ישראל וכולם הקשיבו והאמינו לו – על מיזם – יעני סטרט אופ של אותם ימים אפלים – בשיתוף מדען מחונן, עילוי בתורה, מוזיקאי בשעות הפנאי שלו, שעלה על המצאה מהפכנית להפקת אנרגיה. מאחר שלא נרשם עליה פטנט, מרידור נרתע מלנדב פרטים פן יגנבו לו את הרעיון. היינו אז בשיאו של משבר אנרגיה. העולם היה תלוי בנפט הערבי. בשביל החשמל שלו, התעשייה שלו, אמצעי התחבורה שלו. כולם השתעשעו בחיפוש ובגילוי מקור חלופי להפקת אנרגיה. גז לא נראה באופק והמדינה חששה למצוא את עצמה באפלה. היות שאותו מרידור היה גם פרנואידי הוא חשש לחייו ולחיי מדענו: "כל העולם המדעי הגויי, באירופה, באמריקה, גם הרוסים, לא יישבו בשקט." הוא אף ידע לספר שסוכנים רבים, מרגלים תעשייתיים ושלל שכירי חרב מנסים לסכל את ההמצאה הגאונית שתשחרר את העולם מקללת הערבים ובני הערובה שלהם ברחבי העולם: "ההמצאה שלנו שווה בחשיבותה להמצאת הגלגל. היא עשויה להפוך את כל בארות הנפט הערביות למיותרות, והם יוכלו לשתות את הנפט שלהם אם ירצו." את ההמצאה זקף – איך לא? – לזכות... המוח היהודי. במרץ 1982, עם מינויו לשר הכלכלה, מרידור נתן פומבי להמצאה במשדר מיוחד של הטלוויזיה – אז היה רק ערוץ אחד, בשחור לבן, והוא נוהל על-ידי בריון סבוני בשם יוסף (טומי) לפיד – ועשה כותרות עוד יותר מרעישות מכותרות האקזיטים לסכומיהם של ימינו. הפיתוח שאמור היה להוציא את ישראל מהמצוקה האנרגטית שלה ולהוות בשורה לעולם התעכב מהסיבה הפשוטה שלא גמרו לרשום... פטנט. לא חסרו פרופסורים שבדקו את הרעיון וכתבו חוות דעת חיוביות ואף מחמיאות. בסופו של דבר התגלה שהממציא הדגול היה מתחזה סדרתי ונוכל שהורשע, והשר הפך ל... אחד מראשוני גיבורי סבוניה.

מתחת לרדאר קם למרידור יורש בדמותו הילדותית-סבונית של נפתלי. השבוע יצאו ממנו או מסביבתו לפחות שלוש הודעות מרעישות ולא פחות מופרכות מהודעתו של מרידור גם אם פחות רעשניות. הוא הודיע על יציאת האירנים מסוריה, ואם להסתמך על חסידיו תודות לקדחתנותו הנחושה מאז שהוא התמנה לממלא מקום של ליברמן. יותר מאשר האיראנים יצאו מסוריה, הפרחח הכניס סיכה בבלון האיראני ומנע ממורו ורבו בתעלולים ובפעלולים את הבלון שהוא נוהג לנפח כדי להרביץ הופעות בעולם, להבהיל את עמו ולהנציח את שלטונו. הפרחח גם הודיע על הרחבת תחום השיפוט של אפרת כדי לאפשר לה בניה בעתיד ולהירשם כמי שפעל נמרצות – יותר מרבו בהכרזות סרק דומות – להחלת הריבונות על שטחי המריבה. לבסוף הפרחח שחרר הודעה מרידורית על פריצת דרך במכון הביולוגי בנס ציונה: גילוי נוגדן שתוקף את הנגיף, מנטרל אותו ומשמיד אותו. לא פחות ולא יותר. לפי הפרשנים הסבונים המכון הכושל הזה מכניס את סבוניה למועדון יוקרתי שיכול להביא בשורה לעולם. לא פחות ולא יותר. כאשר כולם בקהילייה המדעית יודעים שהמכון הזה לא גילה דבר מעולם – אפילו לא בדרך נס. אבל אם המפיונר הראשי בישר, כבר לפני פריצת המגיפה, על גילוי חיסון ותרופה כאחד, הפרחח יכול להרשות לעצמו לבשר על גילוי אנטי וירוס, ולו בכדי להרגיע במקצת את האווירה, להעלות חיוך על פני חוקרים מנוסים, לעשות את סבוניה ללעג בעיני הגויים וכדי לחרות עוד כותרת בתודעת הציבור. אומנם הגילוי הסבוני בראשית דרכו והניסויים הראשונים יתחילו רק אחרי – ניחשתם! –רישום פטנט מסחרי. כאשר בשאר המדינות לא זו בלבד שהתחילו ניסויים אלא החלו בייצור המוני לכל מקרה שיבוא. אני לא ממציא, אני נשבע, כל מה שמעכב את הניסוי שינפץ את הבלון, הוא... רישום הפטנט (בתקופת מרידור פרופסורים מהטכניון היו כנראה נועזים יותר כדי להכריז: "מתייחסים אלינו כאילו אנו איזו מדינה של שבט זולו").

וכל זה קרה בגלל שהפרחח לא הוזמן, למרות מתיחת השרירים שלו בבני ברק, למסיבת העיתונאים שבה נתניהו התרברב בהישגי הפניקה שהוא השליט. כדרכו הוא נבהל והבהיל, נלחץ והלחיץ, ובמקום להיפרד כליל מדרכונו האמריקאי ולהשוות אותנו לשאר המדינות באזור, הוא נתלה בדרכו במדינות ה- OECD. אחרת ההשוואה לקפריסין, ללבנון, ליוון, לירדן... לעזה, לא הייתה מחמיאה לסבוניה ולא הייתה מספקת את היצר הקולוניאליסטי המתלהם והמתרברב של הנציב הזר התמוה הזה – שמתייחס אלי כאל יליד מפגר – ולא של הקריקטורה הפרחחית שלו...