November 2020

Cette lettre de Kafka était destinée à son père ; il ne se doutait pas qu’elle tomberait un jour dans le domaine public. Il reconnaissait, un rien désabusé : « Si cela vaut la peine d’en parler, c’est uniquement parce que cela s’est passé dans ma vie – ailleurs, il...

Read More

כאשר הייתי נער, היה לנו מורה להתעמלות. הוא היה יחסית מבוגר, עם שפם מאפיר, שער קצוץ של חייל לשעבר, עומד ישר ומתוח כאילו עמד תמיד במסדר. הוא לא הרבה במילים, לא גוער ולא מקפיד. הוא בא לשעתיים בשבוע, בימי שישי בבוקר, עבור שלוש הכיתות (י, יא, יב) של בית הספר. אליאנס שכרה עבורנו אצטדיון בקרבת בית הספר וההליכה אליו, גם אם הייתה במרחק של 5 דקות, הספיקה לנו בתור התעמלות. התרוצצנו כמה שיכולנו, טיפסנו כמה שיכולנו, קפצנו כמה שיכולנו. המורה לא האיץ בנו ולא עודד אותנו, כאומר: "מה כבר אפשר להוציא מתלמידיו של לוינס?" המורה היה מוכר, ברוח אותם ימים, גם כמנהל קייטנה. הקייטנה שלו שכנה בעיר קייט ציורית – ברק פלג' – על האוקיינוס. למרות שלא הצטיינתי בהתעמלות, הוא נאות לקבל אותי בתור מדריך ובשנה האחרונה אף כרכז הדרכה. באותה שנה קרה שילד התגלה כחולה באבעבועות רוח. הוא לא חשב פעמיים, הזמין אמבולנס וביקש ממני ללוות אותו הביתה, לא לפני שהוא וידא שאני מרוקאי: "אתם המרוקאים הייתם שפני ניסיון עבור כל החיסונים שהומצאו עד עכשיו." אותו מורה אגדי היה מסלוניקי. שליש שבתאי, שליש דונמה ושליש יהודי. גם לו קראו כבר אלברט בורלה. לו המוסד לא היה לאחרונה כה סתום, מכור לפחדי נתניהו, ובעיקר לא עמדו לרשותו כה הרבה משאבים למימון פעלוליו, הייתי מתריע בפניו מפני החיסון הרוסי-הדסה (אפילו רוסיה הבינה שהיא נטולת כושר ייצור המוני ופנתה לצרפת לעזרה) ומפני החיסון טראמפ-מודרנה, ומונע עסקאות מפוקפקות עם חיסוני דמה והימור על בורלה אחד – נכדו של המורה להתעמלות? סביר להניח, כפי שאני מכיר את הסלוניקאים, שהוא שם על נתניהו מה שאני שם עליו. כי כמותו אני שליש ציוני-שבתאי, שליש דונמה-בלתי-מזוהה ושליש יהודי, ואני שונא שפולני שהכתיר את עצמו כברון-בריון על סבוניה ימליך את עצמו על כל היהודים. בגלל שביקר בבית כנסת בסלוניקי, ללא רשות הממסד הרבני-סבוני. העסקה הזאת השכיחה מאתנו את הפסטיבל, לתפארת סבוניה, סביב שני המחוסנים הנס-ציוניים. ליווינו אותם לבתי החולים (אחד אפילו נכנס בריקודים), קיבלנו מפיהם את הבשורה שלהם לאומה, שמענו את צבא הרופאים שקיבלו אותם. עקבנו אחריהם כאילו היו היונה של נוח, הסנונית של המשיח. נתניהו ביקר בשיבא בעת ש"הנבחר" הראשון קיבל את מה שהוא קיבל, וגנץ שפיתח בעלות על המכון הנס-ציוני יצא בהכרזה בומבסטית. המנהל המפוקפק של המכון אפילו הכריז שמדובר ביום היסטורי (כל יום בסבוניה, פרופסור, הוא היסטורי אם לא נסי!). אפילו מנהל הדסה שכל יום שני וחמישי מאיים לבצע דלוקליזציה של בית החולים השר"פי שלו למוסקבה, ועכשיו לקטאר או לאבו-דאבי טפח על שכמו כאילו היה אביו של ה"נבחר" השני. לא היו חדשות חשובות מאלה, לא הבחירות בארה"ב ולא הכנת התקציב. בעיקר לא סקירה על מצב הניסויים ברחבי העולם. כאשר התחלנו לנסות את מה שניסינו סין חיסנה מיליון אנשים, מכרה מיליוני מנות לכל מיני מדינות ומרוקו התנתה את רכישת החיסונים בייצורם על שטחה. כל מי שעסק פעם בחקר ביצועים ומכיר את היכולות ואת המגבלות של סבוניה יודע שחיסון מתוצרתה לא יהיה ואם יהיה הוא לא יתחרה עם החיסונים שיפותחו בסין, בארה"ב, באירופה ואפילו בהודו. ואני שוב שואל את עצמי מה המחיר שעל ישראל לשלם לסבוניה כדי להחזיק מכון שכל התמחותו היא בייצור כדורים להמרצת הגאווה הסבונית. שלא לדבר על מס הגיחוך שאנחנו משלמים בכל פעם שנתניהו מפאר את שמו עם הישגיה המפוקפקים של סבוניה.

Read More
10 Nov 2020 BILLET D’AILLEURS : REQUIEM POUR TRUMP
Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Il n’est pas encore parti qu’il me manque déjà ! Son clinquant, sa dégaine, sa chevelure. Ses frasques, ses entorses au protocole, ses tweets. Ses cérémonies de signature sur je ne sais quoi, entouré de son cabinet, de sa cour ou de sa smala. Je rêve d’ailleurs, pour compenser les...

Read More

Pages