April 2024

23 Apr 2024 VARIATIONS JUDAÏQUES : UNE TEXTURE THEOCRATIQUE

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

On n’invoque pas le Dieu Un sans réclamer une théocratie ou basculer dans la théocratie. Dans ses déconstructions talmudiques du saducéisme, centré sur la Loi écrite telle qu’elle se dégageait de la Torah, et dans les retranchements agnostiques où il pousse sa paradoxale veine religieuse, le pharisianisme rabbinique se montre...

20 Apr 2024 רוח נשברה: שכול רוסי

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

כאילו העולם חרב פער בי חלל, מה יכול כבר לקרות אחרי שהנורא מכל קרה, אני חיה אני חיה אני חיה, בלי לדעת לשם מה ובשביל מי, ללא אל ללא תפילה, מתהלכת עם תחושה של שרידות סרח יתמות, העולם כמנהגו נוהג, מצפים ממני לחזור לשגרה, ברוך דיין האמת ברוך ממית חפים מרעל ברוך מפיל רקדנים, שלא תדעי עוד צער שלא תדעי עוד שמחה שלא תדעי עוד אשליה, אם שכולה רוסיה גלמודה חשוכת ילדים, הורים בוכים ברדיו כאילו חיפשו נחמה על גלי האתר, מחר קורבנות חדשים ידחקו את קורבנות היום וקרובים חדשים ינציחו את יקיריהם, סיפורי נופלים מחליפים סיפורי נרצחים סיפורי חטופים, מרגישים חובה לעשות מהם גיבורים, בנלולו מהקומה השלישית לא מפספס הזדמנות להפריח עוד מהגיגיו, איני מטילה דופי בכנות רגשותיו אלא בתמימותו הדתית, "הגיבורים שכמותם לא היו עד היום, תמיד היו גיבורים בישראל, קדושי עליון שחייבים להם כולנו כל כך הרבה, הגיבורים של היום בעידן כל כך ציני, עם אפשרות להגיע לארה"ב בלי ויזה, אחרי כל כך הרבה זרות ניכור וגאווה שהכו בנו, גיבורים וגיבורות כאלה לא היו לנו מעולם, אפילו הקב"ה תמה על עוצמת המסירות, כמה נחמה צריך על אנשים כאלה", הגיגים לא מחייבים את הקורבנות הספדים מנקים את האל המקבל אותם חזרה, "בקרובי אקדש, הקב"ה אוהב אותי, במלחמת מצווה מוציאים חתן מחופתו כלה מחופתה, מוציאים משיר השירים", אני נתקלת גם בסיפורים מייאשים מעוררי סלידה, "יבגני נרצח כי הוא יהודי, לפי הדת הוא רק חצי יהודי, הוא לא נקבר בחלקה של יהודים, סבא איגור וסבתא סבטה החליטו שאם כך כל המשפחה תיקבר יחד ולכן גם אשתו וילדיו נקברו מעבר לגדר, בהלוויה סבתא סבטה שרה שיר ליבגני, ניגשו אליה וביקשו אם אפשר שלא תשיר בהלוויה הבאה", יש לי את כל הסיבות בעולם לשלול את גווייתי מהחברה קדישא, היא פוטמה מבשר חזיר טופחה בעזרת טיפולי יופי נשמרה מטבילה במקוואות דלוחים ספגה כדורים שחוררו את התורה, איני מאלה שמהללים את הסיירות המקבריות שלה, פחדנים בני פחדנים הולכים לרופא לא יוצאים למלחמה, ממיתים את עצמם באוהלי העולם הזה תמורת פרס בעולם הבא, ספק אם הם נוטלים חלק בכאב הכללי, אלוהיהם מגביר את ברברת רבניהם המעוותת את שיקול הדעת הכללית, לא ארשה לאיש להשחיר את ימיי בקינות הספדים איומי נקמה, כל מה שאנו מבקשים הוא להחזיר את החטופים כל מה שאנו מבקשים הוא להחזיר את החטופים, נקמה מניעה מלחמה תום משרה שלום, לא נותר לי אלא להמר על השלום כדי להנציח את תום, דמו היה כחול לא יהיה שחור גם אם אני נאבקת עם עצמי שלא לצרוח בלילות, בחודשים הראשונים חשבתי שמה שקרה יזעזע את אמות הסיפים של המדינה, מה שהיה כבר לא יהיה, התעשתות כללית תוביל לשפיות דתית פוליטית חברתית, היום אני לא מבינה למה אני צריכה לכאוב בעוד נתניהו מתענג בקיסריה אדלשטיין מעיף אותי מהעיניים שלו סמוטריץ' מותיר כיסא ריק למבשר רעות אמסלם מנבל את פיו, הארץ מכערת יותר מאשר מחכימה, אנשים שהיו פעם יפים רגישים נבונים עוטים עכשיו פני קרעי פינדרוס סטרוק גוטליב, עם רצח בני הכול השתבש לי, יהודית ציונית דמוקרטית משיחית, הטייסים בגדו בעצמם לא עמדו בסירובם הפילו פצצות ללא אבחנה על עזה אימותיה אבותיה ילדיה, השלישייה בחולצה השחורה הכניסה אותי לעיוורון צבעים הנחמות הנבובות לאבל כפוי, תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים, יתגדל ויתקדש שמה רבה, חבל על דאבדין ולא משתכחין, חבל על דחיים ללא טעם, אני כבר לא יודעת מה אני עונה מה עלי לענות, קברתי אותו ברחם שבו צמח, נושאת אותו מחדש, שירי ערס חוזרים אליי, מיניקה אותו מנענעת אותו לוקחת אותו לגן מכינה לו סנדוויצים בודקת את התיק מלווה אותו לבית הספר, לא מפסיקה לשחזר את מסלול חייו, מאז שהוא עמד על רגליו הוא החל לרקוד, מכל החוגים הוא בחר בריקודים סלוניים, חששתי לתדמיתו בעיני שאר הילדים, הארץ קשה עם העולים בניהם נכדיהם, היא רוצה חיילים לא רקדנים, הצבא הוציא אותו ממסלול הריקודים והכניס אותו לרחבת המצעדים, המסע להודו שינה את סגנון הריקוד שלו, הוא עלה דרגה נעשה לכוראוגרף של עצמו, מזמין אהבה דוחה שנאה, משחק מחבואים עם אלוהיו, יהיה אשר יהיה, לא יכולתי לייחל לטוב יותר, אני רוצה להאמין שהוא מת מות נשיקה, אני אוהבת את הביטוי הזה, הוא לא היחיד, הרבה ביטויים נותרו לי מלימודי התלמוד שלי לפני שהחברה קדישא קברה אותו באוהליה העקרים, איבדתי את השומר הפרטי שלי הותיר אותי לבדי בלי אלוהי היהודים בלי אלוהיו, הוריי הרגישו יותר בטוחים מאחורי מסך הברזל מאשר אני מאחורי צבא הברזל ששומר על סוכת מתנחלים, חזרתי לרקוד אתו כדי שלא יפסיק לרקוד, אני יודעת אני צריכה לפנות לטיפול, חסרות לי תעצומות הנפש כדי לפנות למרכז לבריאות הנפש לקבוע טור לשבת מול עובדת סוציאלית, לא יהיה לי מה לומר מה לבקש, כל המדינה בטראומה כולם צריכים טיפול, אולי להעז לדפוק על דלתו של הפסיכיאטר מהקומה החמישית, גם אם אומרים שהוא לא פותח מלבד לשליחים שמספקים לו את צרכיו, שהוא יותר פסיכי מפסיכיאטר, מאז שהוריד את השם מעל הדלת הוא לא מקבל מטופלים, מרננים ששללו את רישיונו מסיבות פסיכיאטריות פוליטיות בעקבות ספר המציג את היהודים כמעורערים בנפשם, גם לא יוצא מביתו, איני יודעת אם הוא יודע, לא אבקש ממנו להקשיב לי לנחם אותי לרשום לי כדורים אלא במה הוא מבלה את ימיו את לילותיו, אני כבר לא יכולה לצפות בטלוויזיה או להקשיב לרדיו, אפילו מילות חמלה על האימהות והילדים הפלסטינים הם לא מעלים על דל שפתם, כאילו לא היו אימהות מהעבר השני של הכאב לא היו ילדים, נדדו על עגלות רתומות לחמורים, מותירים את ההריסות מאחוריהם מתפנים למחנות חדשים, לקחו איתם את הציפורים הצהובות הכחולות הכתומות הסגולות, גם ברוסיה נהגו להחזיק ציפורים בכלובים, אני חייבת לצלול לספר לחזור לעבודה, אם יחידנית התייתמה מבנה אחרי שוויתרה על אהבת גבר או אישה, היא עברה את הגיל, לא תוכל לעבור טיפולי פוריות, לא תרצה לחפש על פני בנה את פני ברדוגו מגל יוסיאן, היא כה מגונדרת שלא תסתפק באונס מרצון על-ידי גבר ישראלי מצוי, קרעי אמסלם פינדרוס, היא נותרה ילדה רוסיה שלא התקבלה לנבחרת העירונית בהתעמלות אומנותית, אלוהי היהודים הפריע לנו למרות שלא פיתחנו אלרגיה אליו, אלוהים היה זרתוסטרה וישנו ישו אללה, גם ה' גם הקב"ה גם בורא עולם גם אלוהים גם, היהדות העיבה עליו, בבית ספר בצבא בפוליטיקה, המאיסה עליו את הרבנים, הבנתי אותו לא היה לו מה לחפש אצלם, לא רצתה שימות על קידוש ה' הקריבה אותו לבודהה, אני צריכה לאזור אומץ ולדפוק בדלת של הפסיכיאטר מהקומה החמישית לפני שהגעגוע והכאב יעוותו אותי כליל, את רחמיי רגשותיי מחשבותיי, אני חייבת להישאר בחיים כדי שמישהי תחלום עליו תנציח את זכרו בימים ובלילות, אני לא אחזור לסיגריה ולא לאלכוהול, הם מקהים את החושים והוא הקפיד לשמור עליהם כדי לטעום מכל הסמים כל השפתיים כל פרי הים, הוא לא נולד לתוכנית לא הייתה לו תוכנית, לא ללמוד לא לרכוש מקצוע, עבד במלצרות חסך מצא בת זוג נסע חזר למלצרות, לא שקל דבר חוץ מלהתענג על היופי שהקרין סביבו, אולי יפתח את הדלת כבר בפעם הראשונה אולי בפעם העשירית, הוא לא גויס לא התנדב לא יצא מביתו, מפאת גילו נרגנותו גלמודיותו, אפילו למקלט הוא לא ירד בליל הטילים האיראנים, אני צריכה להעתיק את שמו על תיבת הדואר ולהכניסו לגוגל, בעברית באנגלית ברוסית, אולי אפול על ספרו

18 Apr 2024 NOTE DE LECTURE : GUSTAVE FLAUBERT, CONTES DE JEUNESSE (1837)

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Dans « Bibliomanie » un ancien curé se passionne pour les livres alors qu’il peine à lire. Il perd à un libraire l’enchère sur un manuscrit. Un incendie se déclare dans le local de ce dernier et le curé, accusé d’avoir provoqué le feu, goûte la revanche que lui procure...