רוח נשברה: מחירות לשעבוד

למרות הכול אני בורר את מילותיי, לא משלים עם היעלמות ישראל, היא רק נכבשה על-ידי מלכות יהודה שעל כל פטריוט ישראלי לדגול בפירוקה, גזלנית גזענית רשעה בכל קני מידה מחללת את כל היקר לי בתור אדם בתור יהודי, ישות מפלצתית סוטה מחרחרת מפלגת, נערי הגבהות רבני הקו לה-גביר, לפניה עוד יכולתי להצדיק את ישראל, הכרחיותה צניעותה איפוקה, הותירה מקום לשתי מדינות עם גבול של הכרה השלמה ביניהן, מה שקרה בשמחת תורה הוא קדימון למה שעוד יקרה בקני מידה ארצי ויהודה תיעלם על הקולוניות הכבשים האוניברסיטאות המוזיאונים שלה, גם ישראל שלא משכילה להתנער מגידול הפרא שצמח במזרחה, הכנסת בית המשפט הגבוה הספרייה הלאומית, ההסתדרות שהקימה את ישראל שקעה בשחיתות הוועדים הגדולים, סוכנת הסוציאליזם השיתופי פורקה על-ידי רמון הושחתה על-ידי עייני הושתקה על-ידי בן דוד, הקיבוץ נפל סרסורי פועלים התרבו עבודה זרה פשטה טיפשות רודה בכול כור ההיתוך חורק, לא יישאר זכר מהשתוללות הרהב הדתי שיהודה מביאה על ישראל, בנים נפלו אבות מתפלשים בכאבם, זה רוצה להנציח את בנו בהקמת מאות סטרטאפים זה להמשיך את המלחמה עד הסוף שאיש אינו יודע מהו, שטיפת המוח מרקיעה שחקים, חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא היה בבארי שרד את אושוויץ יצא מקישינב ניצל מהטריטל בפאס מפרעות ת"ח-פ"ט מעינויי האינקוויזיציה מרדיפות מסעות הצלב מהרג המלכויות, חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, זיכרוני קורס תחת דרשות חרוכות בפי רבנים פוליטיקאים מחנכים, כה עמוס מצרות העבר עד שאיני רואה תקווה לעתיד, הפסיקו כבר להעמיס עליו הוא לא יכול לשאת יותר, צאו מהגטו שלכם הקמתם מדינה, התנערו מהקרעים רוטמנים גוטליבים המכינים לנו בארים עוד יותר צורבים כואבים, אווררו את זיכרוני בבקשה, קחו אותי חזרה למרוקו בלי להוביל אותי מקבר לקבר להודו בלי לכפות עלי אירוח בבית חב"ד לנפל בלי לבלבל לי את המוח עם רוחניות ממקורות הזוהר, אפילו באיראן הראש יותר פתוח מאשר במלכות יהודה שמאיימת לכבוש את כל הארץ, במה חטאו בבארי אם פשעו בעלי למה נענשה ניר עוז על חטאי שילה למה תאילנדים נפלו במקום סוגדי קברי חמורים המתחפרים באוהליהם, הפעם הרדיו לא אומר הרבה, נכנסו לא נכנסו תמרנו לא תמרנו יצאו לא יצאו, הצנזורה עושה חסד עם הצופים המאזינים, כופה גמגום על הפרשנים מקרב גנרלים תוכים וקשים מהם בכירי השב"כ, אתה תוהה עד כמה הם יכולים לחזור על עצמם, מקומם בבתי אבות לפנסיונרים של זרועות הביטחון מצאו מפלט באולפנים, משחיזים איומים מחדדים מילים, נגד בעד ארצות הברית שחולשת על גורל חטופינו אספקת נשק התקוטטויות באו"ם רזרבות הביטוח לאומי, הסבב הנוכחי עם כיבוש מחדש לצורכי פינוי כיבוש מראה עד כמה ישראל אינה שקולה עצמאית שפויה, לא צבאית לא כלכלית לא קיומית מלבד בעיני הסמוטריצ'ים הנובחים של יהודה הגפנים המחשבים של החברה קדישא, כל המלחמות הללו הפצועים ההרוגים כדי ליפול בשבי מלכות מעורערת רשעה לפטם את עסקני כתות הזויות, חוזרים לתורה כדי לפרש את המציאות בראי פסוקיה, כולם חוזרים על אותן תפילות אומרים אותו דבר, אפשר להתפעם מהתופעה אפשר להשתגע ממנה, פירוש המציאות בראי התורה היא המכה הכי קשה שמאיימת על היהודים, היא מחוללת את כל שאר המכות, דָם של מלחמות מיותרות צְפַרְדְּעִים פוליטיות מכרכרות לפי צלילי ערפד כִנִּם עולים מביבים מקפיצים את הברסלבים עָרֹב בלתי מוגדר מלבה שנאות הדדיות דֶּבֶר הדרשנת עוברת באמונה מלב סרוח ללב תמים שְׁחִין משחילה שחיתות קואליציונית בָּרָד מעיר אזעקות אַרְבֶּה מרבה טפילות חשֶׁךְ מעוור וּמֵת כָּל-בְּכוֹר במלחמות מצוות המולך, חושים להם ולא חשים שכל להם ולא מפעילים אותו, הם מתכסים בכתוביהם כבתכריכים בהגדות כבאגדות, לא קנאותם מבהילה אלא טיפשותם, יהודה רוצה לחזור למשטר תורני רבני תיאוקרטי, ללא נבחרים ללא שופטים, פיתחו מערכת הלכתית מפלצתית שכולאת אותם מאחורי גדרות מחניקה את נשמתם, משנתם סדורה הדוקה טוטלית, אלוהים בחר בנו להיות ממלכת כהנים ודבר לא יערער את בחירתו איש לא יתכחש לה בלי להוציא את עצמו מן הכלל יוקע כאנטישמי, זכותנו על הארץ מעוגנת בהבטחתה לאבות האומה, איש לא יערער עליה בלי להפר את דבר ה' יחלל את שמו, אנחנו מחויבים לתורתו בתור חוקת עולם ושום חוקה לא תבוא במקומה, לא מגילת העצמאות לא חוק זכות האדם וחירותו, גבולות מדינתנו נקבעות על-ידי המלחמות שהתרגשו עלינו מאז הכרזת המדינה ועד היום הזה עד מחר עד בכלל, כל אזרחיה הלא יהודים של המדינה בגדר תושבים שווי מנועי זכויות לפי מידת נאמנותם לריבונות היהודית על כל חלקי הארץ, חידוש הסנהדרין מחייב פירוק בג"ץ ופיזור מערכת המשפט הדו-ראשית אזרחית רבנית, בניית בית מקדש על הר הבית חרותה בפעילותנו הפולחנית על כל היבטיה, כיפה עבור גברים כיסוי ראש עבור נשים ולבוש לבן חגיגי בימי שבת, ילדים מתבגרים רווקים במרחק נגיעה עד יום טהרתם, אחדות הינה בגדר צו דתי וכל המפר אותו מוציא את עצמו מרשות הכלל, יהודה חותרת לניצחון מוחלט יהיה המחיר אשר יהיה, בדעת האומות לא נתחשבה, כולם אנטישמים כולם עוכרי ישראל, לא מבקשים מהיהודים להירגע אלא להיעלם כי הם מהווים בעיה בלתי פתורה לעולמי עד, לא שועים לאזהרות לאיומים למספרים, ככול שמוותרים להם הם רוצים יותר, עלנו לספח את הרצועה את דרום לבנון את רכס החרמון להפסיק את העברת המיסים לרשות לאסור את מסיק הזיתים להניס את הפלאחים, קוקיאנים מורעלים מופרכים פוגעים באושיות מדינת היהודים, מתחבאים מאחורי קריאת סרק לאחווה אחדות ערבות הדדית, מתכוונים לאחדות של חזרה בתשובה עלובה לאחווה דביקה לערבות בין אדוני השמיים ותושבי הארץ בין משיחים וחמורים, הם לא למדו דבר הם לא ילמדו דבר, מבליטים את הקורבנות שבקרביהם, ערוצי המורשת מקימים אותם מאבלם משתפכים בקול שבור עם רמיזות מקוממות, המסיבה ברעים הייתה מסיבת סמים, שמחת תורה האיומה תגובה על שיבוש תפילות כיפור בציבור, הם לא ישנו את עמדתם אלוהיהם לא סובל הכחשה הם יצעדו בבטחה למצדתם יגררו את ישראל איתם אלא אם ארץ ישראל תקיא אותם, כעבור 3000 שנה הפכנו עבדים לדגן גולגקנופף, עם הראש היהודי שלהם הם עודדו את טובחי החמאס, דבר לא עצר אותם דבר לא עוצר אותם, הם לא במערב לא במזרח הם בשום מקום תלויים בשמיים שנופלים עליהם חדשות לבקרים, להמר על אלוהים היה הינו המפלט הפתטי של אנשי יהודה, ללמוד תורה להתפלל להתאבל, אלוהים תמיד אכזב הוא יאכזב עוד יותר בעתיד כי הוא לא שומע תפילה לא משתתף בצער לא מבין בתורה, אלופים חורקים שיניים סופגים עלבונות גידופים קללות, הטייסים מתגלים כנפולת של נמושות, במקום לעבור מעל גגות בתיהם של דיסטל גוטליב אמסלם סעדה רגב אליהו בדרכם למשימותיהם התייצבו ככלבלבים שצורריהם שוביהם אדוניהם קוראים להם לשרת את לומדי התורה, הגיע הזמן לצאת לגלות משחררת, היו דברים מעולם יהיו שוב, לצאת מעבדות יהודה לחירות ניו-יורק בודפסט ברלין פריז רומה לונדון ליסבון מוגאדור, בליל ריחות אביב בחמסין הראשון של העונה, בבג"ץ עורכי דין מתקוטטים הורים שכולים מגדפים ראשי שב"כ גוטליב מרביצה עוד הופעת מכשפה, באוניברסיטת רייכמן מעניקים פרס לתיקון עולם, שלווה של שפיות שוררת בקמפוס לתפארת אותה ישראל שלא נס ליחה, סטודנטית מתנדבת להוביל אותי במבוך הפילנתרופיה, מול בית ספר לפסיכולוגיה שתי שורות של דגלים מכל העולם שומרים על שמורה קוסמופוליטית במהומה היהודית, החום מצמיד את הדגלים לתרנים, בעודי יושב על ספסל רוח קלילה מתחילה לנשוב הדגלים לנוע, אני תוהה במידת הקלקול שיהודה גורמת בעולם כדי שנתניהו ישב כמומיה על-יד פרעה האמריקאי מפגר אחריו נרתע ממנו בכול, נושל מהאיום האיראני נאסר עליו להחליפו באיום הטורקי, ללא צבע ללא קסם ללא הילה עם כתם בל ימחה של ארץ נהדרת לשעבר על המצח

Photo: Lamentations over the Death of the First-Born of Egypt by Charles Sprague Pearce  (1877)