רוח נשברה: דמנציה יהודית

מצד אחד המשיחיות משחיתה את הכול מצד שני הרקב רודה בכול, כל העולם מתריע נגד ההתלהמות העבריינית של שליטי ישראל-יהודה, להוציא החצר הטראמפית המנפצת את החלום האמריקאי פוגעת בעוצמתו מקלקלת את אורחותיו, לקיתי בסניליות יהודית חוזר בתשובה על שאלת אלוהים החוזרת על עצמה, מזה 3,000 שנה מזה 3 שנים, הדרשות העימותים המבצעים המלחמות המהומות ההפגנות הכתבות הפרשניות הצהרות השקר-פה, הפעם לא מפסיקים לספר את סיפורי תושבי היישובים שהופתעו הצעירים שבילו את הלילה בריקודים החיילים שנזעקו אל מותם הרפתקאות שלושת האלופים הפעלת נוהל חניבעל ברק על הבית של פסי, לא מפסיק להקשיב לא מצליח לרדת לפרטים, כמה מאנשינו נהרגו כמה פולשים חוסלו, כעבור שנתיים הימים הכבדים המחניקים האפורים שוב מתקצרים, עובדים ערבים גוזמים עצים לקראת החורף נוטעים פרחים כדי להצדיק ארנונה קצוצה, עובדות סוציאליות לא מוכרות לא נראות לבטח רחמניות מתקשרות לשאול לבריאותי, אגודות צדקה מתקשרות כדי להשמיע את תקליטיהן על כמה רע לקראת החגים במעצמת ההבטחה השובע האושר הקומבינה, המחירים לפני מע"מ אחרי מע"מ בלי מע"מ, העבודה השחורה העבודה הערבית העבודה למהדרין, הסטארט-אפ ניישן בדרכה לאומה סיעודית, אחרי שמחת תורה האיומה הפיגוע המשפטי של לוין הנסיעות של רגב הדהירה הגבירית לתהום המדינה איבדה את שארית חינה, האנשים הרעים מתחילים לעלות על האנשים הטובים, לה פמיליה הברסלבית יוצאת לעוד מסע עבודת אלילים על קברו של נחמן המעורער, הכתבים החילונים הולכים לאיבוד באולפניהם הממוזגים צבעוניים בוהקים כאילו פשעי מלחמה לא מתחוללים בשמם במרחק צילום בעודם מתפרנסים מפרסומות של הבנקים תשדירי שרות של חברת החשמל תוכניות בישול טפלות טעם, כמעט ולא נשמע קול המגנה את השמדת עזה בלי למשוך עליו האשמת בגידה בגיבורים קדושים, ציביליזציות עולות יורדות ישראל מתפוררת נשחקת יהודה מחללת מתפרעת מחבלת, מלחמת דת עולמית ניטשת על ירושלים בעוד נתניהו מפרק את מה שנותר ממדינתו הקיקיונית שמחשיבה את עצמה למעצמה עולמית בכל התחומים, כעבור שנתיים כולם נתלים בקונספציה כדי להימנע מלהעמיק להתחפר בהשקפה שקרסה, היהודאים מוקיעים את הישראלים בשמה הישראלים את היהודאים בשמה, החברה קדישא משתמטת בחסותה, הקנאים דורשים להשמיד את עזה בשמה, הגבירים מתחרים ביניהם כדי להללה להוקיעה, הפרשנים מסתירים את ליקוייהם מאחורי פטפוטי סרק, מרבים לדבר על קריסתה נמנעים מלהבהיר לאיזו קונספציה מתכוונים, האזרחית הצבאית המדינית, מחשש לגלות שמדובר בקונספציה הציונית-משיחית, מעדיפים להמשיך לטמון ראש בתורה בנבואה במדרש מאשר לשאול באלו תנאים ישראל ברת קיימא ולשם מה, ליהודאים תשובה נחרצת צורבת מנבאת שחורות, קיומה הוא רצון האל השמדתה תענה על רצונו, כה צודקים בעיני עצמם עד שימיתו אותנו בשמם על קידוש שמם, אנחנו ערכיים הם אכזריים, הם טבחו ב-1,200 ילדים נשים זקנים אנחנו הרגנו עשרות אלפים בלחיצות על כפתורים, אני כבר לא מבין מי הורג במי ולשם מה מי בן ערובה של מי ולשם מה, הריבונות העברית התהפכה עליי עת הפכתי עבד לצורר פושע מלחמה, מרוקאים סוגדים לו בתור באבא חרדלים חובשים אותו בתור חמור חרדים סוחטים אותו לצורכי עבודת ההמתה שלהם, המלחמה זרה לי המדינה העולם, קנה המידה השתנה מאז התנסיתי בפירוק הרכבת נשק, כבר לא שני מיליארדי בני אדם על כדור הארץ אלא שמונה מיליארדים ועוד מעט עשרה, ישראל תחת כיבוש יהודה איבדה כל מידה, ככלל מאז שאלוהים יצא ממחתרת גלותו לא הפסקתי לפקפק בכל מי שחזר לנפח את חזהו בשמו, קולו נדם לראשונה בעודי עוקב בשעת קריאת שמע של שחרית אחרי אותו שמש אילם של בית כנסת פנימייתי ברובע ה-16 שקיבל את פניי אחרי שיצאתי מגלות חמימה לאורה הבוהק של פריז בדרכי לארץ המובטחת, הוא לא היה אבי לא רבי לא מורי אלא אב חצר אנשים קטנים כה מלאים מלמדנותם עד ששמעו רק את קולם ראו רק את עצמם, לא ציפיתי לגדולות מעצמי, מתחבא מסתתר שותק, קורא בסבלנות במסות המסורבלות משעממות של מונטן טמונות בעטיפה של סידור תפילה כותב כדי למחוק לסייג לשכתב, בלי להיכנס להרכבת משפטים לחלוקה לסעיפים, כתיבה תלמודית שמתכחשת לעצמה במקום להתפלפל עם עצמה, אלוהים התגלה דחלילי תאריו שטניים, אפילו להמית הוא לא יודע מתעלל ברוב קורבנותיו, נעשה מחדש למולך השגור בפי אנשי דת עם דרגות על הכתפיים, אצל היהודים לא פחות מאשר אצל המוסלמים, רבים על ארצות מגואלות בדם בשם ספרים הזויים שקודשו על-ידי דורות של מפרשים מופרכים נוטפי שנאה בשם האהבה, אני שקוע מדי באבל על מות ישראל היפה כדי לכתוב עוד סיפורת עוד מסה, יכול רק להשתלח בקבלה הארורה שגרמה לנו לעטות פנים מכוערות על פנים מחייכות, בהתחלה הרחובות היו פחות הומים הבניינים פחות גבוהים העצים פחות מדוכאים, המדינה לא הייתה ממוזגת חלב נמכר בבקבוקים קרח בגושים, לטאות מילאו את החצרות חתולים ארבו לחולדות, משחיז סכינים התחרה עם מפצח מנעולים, אלטע זאכן המיר בגדים בכלים כלים בבגדים, לתפוזים לא היה טעם של שבבים, אוויר לנשימה היה צח וצלול לא זוהם על-ידי השרה לאיכות הסביבה, אפשר היה להתבודד להתייחד להתפלל, לקרוא בספרי פילוסופיה להתפעל מהם, לקדש ספרים דתיים לצטט מהם, לרכוש ספר בלירה אצל הסנדלר שהניח ארגז מהגרים בפתח חנותו בו נערמו ספרים משומשים לקריאה בבלית עיוורת מסקרנתה, לעת זקנה המדינה איבדה כל צידוק עם הידוק פסוקיה השתפכות דרשותיה, משכנה החדש של הספרייה הלאומית מבטיח להיות הפיל השקט ביותר של המעצמה היהודית לשעבר בית גנזים לעמים מצבה לקבלה המשטה בלומדיה חוקריה מרפאיה בית מקדש לאל השרוי בכתבי יד, הגיע זמן קריאת שמע של חצות, לצהלולי הסיקרים מצידנו איומי החמאסים מצידם, אצלי המצב רק הולך ומתדרדר, בוחל בדרשנות נרתע ממושגים חוזר למונטן, הערות היסטוריות על אלכסנדר מוקדון ויוליוס קיסר הערות ספרותיות על הומרוס ורגיליוס פלוטרכוס סנקה בליווי הערות רפואיות ביתיות אישיות, אחרי עשרים שנה של השפלת נתניהו לסבול את סטרוק סמוטריץ' לוין שיקלי קרעי בן גביר אליהו מעל לשארית כוחותיי, רק מפלה צבאית תשחרר אותי מהקונספציה הציונית משיחית ומעולה של מדינה שהתדרדרה לגטו-מלאח מרוב שטיפת מוח יהודית שחיתות שלטונית ביבים פולנים באבות מרוקאים, התפקרותי מנקה אותי איכשהו מקבלת עול ממשלת ערווה קהלת הבלים צבא שהתמכר ל-8200 חברה קדישא שקוברת את עצמה באוהלים רוויי אידי זעה רימה תולעת, אני מתגעגע ליהודי שאינני עוד, מרחם על אנושות שאינה מבינה מאיפה צץ לה הג'וק האלוהי הזה שלא יודע את מקומו ביקום, יכול להיות שמדובר בגורל דור המהגרים בלבד שהצעירים מרגישים יותר בבטחה, איני רוצה להימנות אתם איני יכול, ניצבת מולי דמותה המפלצתית של גוטליב, מבולבלת מדוכדכת סתורה מייאשת, איבדה את הצפון איבדה את הדרום, לא אימא לא רעיה, לא רחמנייה לא מצחיקה לא סבלנית, מכושפת מכשפת, צה"ל בוגד בשליחותו, אתה תדבר עם האויב בשפתו תכבוש את אדמותיו, תתיש תרעיב תכניע, הפכה את הכנסת לחצר משוגעים, יצאה בחצי שאלה ממלאת את החצי השני בצרחות בשערותיה בצבעי הטירוף בעיניה על לחייה, צריכים למנות בדחיפות פסיכיאטר לכלל ישראל, איני רוצה כבר בהחלפת ממשלה בגיוס חרדים בתליית בנקאים, בניקוי אורוות ישיבות אוניברסיטאות בפתיחת בתי אבות לאלופים במיל' בניפוח דיפלומטים רדודים בשחרור רבנים משדיהם הזוהריים, העסק אבוד נותר רק לרדת מחדש למחתרת להיבנות בגלות שמיימית, היו דברים מעולם יהיו דברים לעולם, הציונות נכשלה היהודים התנוונו המדינה התפוררה הוצאה מחוץ לחוק הבינלאומי, הסימנים ניכרים בכול, בבתי חולים במשרדי ממשלה בחברות ממשלתיות בתקשורת, רצינו מדינת מופת קיבלנו מדינה מצורעת, משימת היהדות לגרום לך לשנוא את עצמך מרוב זוהמה רוחנית דתית פוליטית, בהשפעת קוק טאו ליאור כהנא והסוכנים הרודפים שלהם