רוח נשברה: ראשית שגעוני

התחושה היא שהמלחמה רק מתחילה, היא תימשך שנים ועשורים, הרעה תצא מצפון מדרום ממזרח ממערב, מבחוץ מבפנים, בעזה יצאנו למסע נקמה משוכנעים שמדובר בענישה של כמה שבועות, מצאנו את עצמנו במלחמת התשה שעוד תתרחב לאיני יודע אלו מעצמות – באמת מעצמות – באזור, בעודנו סובלים מהנהגה מדינית שלא יודעת מימינה ומשמאלה, שבויה באסטרטגיה כוחנית של על חרבנו נחיה הבא להורגך השכם להורגו אין אמונה בגויים מחיית זכר עמלק, קצונה בכירה חבולה מדוכאת מפונקת נבובה מתמיד, כנסת האבסורד היהודי עם דמויות עוד יותר הזויות עילגות מדמותי, אחדות לוחמים משכרת עטופים בטליתות כבאפודי מגן, החל תהליך השיבוש המשיחי החלה ההתפוררות הכללית החלה תנועת ההגירה החלה הספירה לאחור החלה התדרדרות חמורה במצב נפשי, בסיבוב הקודם מול איראן התמוגגנו מהמטסים בשמי טהרן, לולא האמריקאים הפסיקו אותם חצי מדינה הייתה מושמדת תחת הטילים שלה, כולנו ידענו מלבד חסידיו השוטים של הפה-שקר פה-מצהיר פה-רמאי, גם הפעם מחכים שטראמפ יפסיק לשחק לידיו של ביבי את ואטורי את ידלין, נכשלנו בעזה נכשלנו בלבנון נכשלנו באיראן, הוכחנו שאפשר להתיש אותנו, אנחנו נטולי סבלנות רוחב עומק עצמאות,  

איני חוזר לכתוב כאוות נפשי כדי להשאיר צוואה אלא כדי להעביר את הימים שהולכים ומתכנסים לממ"ד שדלתו לא נפתחת לא נסגרת, עם התארכות המלחמה נותרתי בלי זיכרונות נוגים להיתלות בהם, שביל קיבוץ אשת חסד שיר יפה, אזעקות משבשות את חלומותיי בלילות הופכות אותם בלהות, על נציגי פיקוד העורף שחוזרים כתוכים על הנחיות שהתרוקנו מכל חשיבות, מלאות את הממושמעים ביותר מוציאות מכליהם את השאננים ביותר, הרי ברור לכל מי שמוחו בראשו ולא באשליות מעיו שמדובר ברולטה שמפעילה הראשי ספון בבונקר תת קרקעי מסתובב במכונית שרד משוריינת עם ממ"ד נייד צמוד, ההפצצות רק מחזקות את ההערכות הרווחות בקרב מיליארדים לפיהן ישראל-יהודה תעלם באחד הימים, היא לא ברת קיימא בעולם כפי שהוא נרקם מאז הופעת הנצרות נכבש על-ידי האסלאם, נקלענו למצבים תיאולוגיים-פוליטיים דומים בעבר, היינו לצנינים לעיני האומות, השתלחו בנו נידו אותנו רדפו אותנו, האנטישמיות חגגה על גוויותינו, נשאנו תפילה לשמיים לא נענתה, האל לא הפסיק להסתיר את פניו עד כדי הכחשת קיומו מותיר את היהודי יתום גלמוד עיקש מקריב את עצמו על קידוש שמו, הפעם לא נותרה לנו ברירה אלא להתנער מהרבנות לפרוק אותה ממטעניה הגזעניים, להתקומם נגד יהדות חשוכה בלתי קבילה בלתי אפשרית,

מדובר במלחמת היבריס יהודי בהיבריס פרסי, הם לא פחות משוכנעים בצדקתם מאשר אנחנו בצדקתנו, התחזיות הפרשניות הניתוחים כשלו, חיסלנו את ההנהגה הממשל לא התמוטט, הימרנו על התקוממות מתנגדים הם התבצרו בבתיהם, בתום 50 שנה הכוחות התוססים שלהם היגרו למערב הותירו מאחור את משמרות המהפכה שאר חוליות דיכוי חיסול משפחותיהן, ספק אם אלה יתקוממו ספק אם בכוחה של הגולה האיראנית להפיל תיאוקרטיה צבאית, אצלנו בתום 3 שנים הקפלניסטים הפעלתנים ביותר ארזו את משפחותיהם היגרו למחוזות שפויים יותר, ללא השתמטות בחסות התורה ללא תמיכה קואליציונית בחסות הנבלה, ללא דברי בלע בפי דובריו יועציו משרתיו של ראש ממשלה אשתו ובנם, התהליך התיאוקרטי מסתיים באיראן ביהודה הוא רק מתחיל ואיש לא יעצור אותו, איראן היא מדינה גדולה מעצמה אמיתית, בממדיה במורשתה ברוחה בסיבולת שלה, היא תישאר איראן ישראל-יהודה תקרוס לתוך עצמה, היא עוד תתאושש אנחנו עוד ניחנק בגטו בעזרת ה', חמאס ערער את תשתית ישראל היפה רבנים פירקו אותה לרסיסים, אולי ניצוץ ממנה יניב קבלה חדשה שתצמיח יהודי אחר במקום היהודי שנשלל על-ידי הציונות שהוחרבה על-ידי הרבנים, ישראל-יהודה עוד תפורק על-ידי האמריקאים הרוסים הערבים, החברה קדישא עוד תימק באוהליה מיטותיה קבריה, אפשר לעשות קריעה לאומית אפשר גם להמר על התחדשות דיאספורית ברוח הרמן כהן, פרנץ רוזנצווייג ראה בספרו "דת התבונה ממקורות היהדות" עדות למפנה מכריע בהגותו של כהן לעבר היהדות, "היהודי גילה את היהודי שבו, ודרך אגב גילה את האדם שבכולנו", ניבא שספרו יהיה בגדר משאב דתי עבור האלף השביעי בעיני האנושות כולה,

כעבור 6 חודשים אני חוזר לסורי הוזה כאוות נפשי, מכלה את הימים שנותרו לי בכתיבה חסרת תועלת משוחררת מכל נאמנות נטולת קסם, לא מועילה בדבר לא משרתת דבר לא משנה דבר לא תמנע השתוללות כנופיית המושלים בנו לא תפחית במאומה את ההגירה התודעתית לא תעצור את ההתבהמות הביביסטית בניצוח שקלי זיני ושאר תלמידי טאו רב המהמרים המטרידים, איני יודע מה הם נתוני מקרי ההתאבדות בימים אלה עליי לבקשם ממכון קהלת מכון משגב המכון למדיניות העם היהודי היושב שבעה על יהודי אירופה שמספרם רק הולך ומשתבח מהצטרפות מיטב המוחות הישראלים, מקבלים בתרועות עשרות עולים מתעלמים מאלפי יורדים, אני מבין את מעשהו של אוטו ויינינגר, ספרו לא פוסל את היהדות כי יהדות הוא לא ידע ולא התעניין בה, לא הבין את העיסוק החולני ביהדות כדי להאדיר אותה או לנפץ אותה, לזכותי לגנותי ייאמר שאני מסתפק בהכחשה עצמית, תוהה יותר על מניעי כתיבתי מאשר על גורלי-ייעודי, כל האשמה של שנאה עצמית מוצדקת מנקה אותי מחלקי בפשעי מלחמה,

אני משחיר נייר סתם כי לא סובל את קול המראיינים ברדיו שהפכו לאנשי וידוי קולות הפרשנים המתחרים זה בזה בהבליהם, לא עומד בהספדים על הנופלים לשווא לא בפי חבריהם ולא בפי קרוביהם, לא סובל את פס הקול הדרשני החדש של המדינה, לא משלה את עצמי על כושר ההישרדות של ישראל-יהודה על תחיית החברה קדישא על הופעת משיח על בת קול שעוד תבקע אטימותם הדתית של ההמונים, הכתובים כולם הפכו מטולאים, לא אומרים דבר ואם אומרים הם משקרים, אני לא שונא את היהודים יותר מאשר הערבים הסינים הצרפתים, השנאה יקרה לי מדי כדי להקדישה לעם כלשהו יהיה זה הטראומתי האטום ביותר עלי אדמות, איני יכול לומר עם ניטשה שהיהודים הם אומני השנאה ולפטור את עצמי ממנה, שהם מעורערים ולא לערער על הכול, שהם מוכי אל ולא לצרוח מרוב כאב, אני לא מבין למה אני מתייסר מתלבט, אני לא מפסיק לחזור על עצמי היהודים על עצמם, נאלץ לפרסם את דבר שגעוני היהודי ברבים, יחרימו אותי יאשימו אותי באנטישמיות יסקלו אותי, בעודי מתנער מאחת משלושת המדינות שהתנגדו להכרזת אומות העולם שמגדירה את העבדות כ"פשע הכי חמור נגד האנושות", מתנגדת לשילומים כאילו לא הייתה הראשונה להיבנות מהם, כאילו הייתה שותפה בסחר עבדים שחורים והעברתם מעבר לאוקיינוס האטלנטי עם ארגנטינה וארצות הברית,

כולם מדברים על שינוי אסטרטגי וכל אסטרטגיה מתגלה כטקטיקה עלובה, היהודים הרבניסטים לקויי אסטרטגיה, לא יהיה שינוי מלבד בחתירה לשלום, בכל מחיר בכל תנאי, שתי מדינות לפחות, הפרדת דת ומדינה, השבת הבבונים כולם לאפריקה כי מרוקו כבר לא תרצה בהם אחרי הפרסומת ששרה ואנשיה עושים להם, שיגור מנצליהם מלעיזיהם לאמריקה המובטחת, מינוי בני סבטין לשגריר המיועד בטהרן