חדשות סבוניה: דמות מרוקאית

למרות שחלקם העפילו לתפקידים בכירים במערכות השלטוניות, השתלבו היטב בעולם העסקים ומפלסים בהתמדה את דרכם בשדה המחקר והיצירה, המרוקאים נראים לי הכי מבולבלים מכל העדות שמונה סבוניה. הם הגיעו לארץ החל משנות החמישים של המאה הקודמת, כמחציתם ערבים יהודים, כמחציתם ברברים יהודים, מיעוטם איברים יהודים, רובם חשדנים כלפי הערבים המוסלמים. כעבור 80 שנה, הם ממשיכים לתת סימני ערעור דתי, תרבותי ופוליטי. כל פעם שנראה שהם הגיעו לנחלה ומשתלבים בערב רב הקרוי יהודי סבוניה, הם יוצאים משיווי משקל ומזדעקים נגד איני יודע מה. הם הקימו מפלגות, החזירו עטרה ליושנה, הקימו קדושים לתחייה, הנחילו את המימונה לסבוניה, ולמרות הכול הם ממשיכים לקבול על אפליה. יכול להיות שהיא אמיתית, יכול להיות מדומה, ובמקרה הראשון שהיא מוצדקת או מופרכת. הם כה מעורערים שרובם לא מפסיקים להצביע בעד מפלגה שאינה מפסיקה להכות בהם ולשדוד את מבוטחי הביטוח לאומי כדי לספק את המאוויים הראוותנים של נוכל פולני בשם נתניהו או את מאוויי מחנה משיחי-קולוניאליסטי שעסקניו אינם מפסיקים לרמות אותם ולהתעשר על חשבונם. איני יודע לומר אם הם אחוזי שד, רדופי שד או מגרשי שד. העדה המרוקאית נראית כבובה המוכה בתיאטרון הבובות המרתק של סבוניה.

חלקם מאוד נהנים מהדקדנטיות המגית שלהם. לאחרונה ראינו איך יאשעיהו פינטו, פושע מורשע, שדחק חוקר משטרה בר לבב להתאבדות, מציג לראווה את התנוונותו והתנוונות אורחיו במשתה לכבוד אירוסין בנו או בתו. נהנה למלמל את ברכתו לאוזני שועי הליכוד. הודות לשם שמקפל בתוכו מורשת שלמה, הוא עשה את הונו – הנכסים שלו משתרעים על פני ארבע יבשות – מעסקי בוררות בעולמות העליונים והתחתונים. ר' חיים פינטו (נפטר ב-1845) נכנס לתולדות אסווירה שבמערב מרוקו כקדוש הרשמי שלה. איש אינו יכול לקבוע בוודאות את מידת למדנותו, כולם מסכימים על מידת נפלאותיו, מוסלמים כיהודים המקפידים בשמו בקדושתו ובקברו. היהודים ירשו את פולחן הקדושים שלהם מהברברים הרואים בקדושיהם מתווכים בינם לבין אליליהם שהתאחדו לאללה. שרידים פגניים דבקים בפולחניהם, הם לא מתכחשים להם. אפילו רואים בהם סגולות תרפויטיות שחסכו למרוקו מערכת אשפוז פסיכיאטרית עד להגעת הצרפתים. הסתפקו במוסדות איסלמיים, הם הבירמיסטנים מסביב לקברי קדושים (bimâristâns). היה אך טבעי שיהודי מרוקו יעלו איתם את קדושיהם כדי ללוותם בתהליכי הריפוי וההתאוששות מקליטתם הטראומטית בארץ המובטחת. צאצאיהם כה רבו עד שרישתו את הארץ בבירמיסטנים, כדוגמת ציוני באבא סלי בנתיבות ומאיר בעל הנס בטבריה, הכניסו לכל בית מרוקאי קופות צדקה ומפעילים מרכזיות להבטחה ריפוי, שידוך, פרנסה טובה ופוריות. הם מגלגלים מיליונים ואיש אינו יודע אם זה לרווחתם האישית או לגמ"חים למיניהם. מעולם לא קיבלתי קריאה המציעה עזרה, אני לא מפסיק לקבל קריאות המבקשות תרומות.

לאותו פינטו יתרון משמעותי על מתחריו. הוא נולד בצומת שתי שושלות חשובות, אביו נצר לשושלת פינטו, אימו נצר לשושלת אבוחצירא. ברדיפתו אחרי הקדושה ורווחיה היה אך טבעי שייצור בעלות על קבר כלשהו ועל זכויותיו. הוא ניסה את מזלו עם קבר ר' חיים פינטו – נבעט ע"י דודו שלא סובל תחרות; נסוג לקברו של אליעזר פאפו, ה"פלא יועץ", בעיר סיליסטרה שבבולגריה, הוא לא הצליח לקדם את קברו. נראה לי – טעון בדיקה – שניסה להשתלט על קברו של המהר"ל אבל מי כאנשי המוזיאון היהודי של פראג קנאים להכנסותיהם. בצר לו ניסה את מזלו בתור מגשר מפשר מקרב. גבה בדרך את דמי בירוריו וגישוריו. כאשר המשטרה עלתה על הסחר מכר שלו, היא נרתעה לאחור. די לה היה בהתאבדות אחד מחוקריה שפיתח סגידה לנחקרו הקדוש. פינטו בילה חודשים בכלא. לא עשה ניסים ונפלאות אלא מחלות. כל פעם שנקלע לקשיים משפטיים המציא לו מחלה ממנה התרפא תמיד בדרך נס. אחרי שחרורו מבית הכלא, הוא יצא למרוקו. נשיא הקהילה שלא שמע על מעלליו בארץ והיה נתון במלחמת יהודים עם יועץ המלך מיהר למנותו רב ראשי ללא ברכת חצר המלוכה. מוקסם משמו המיוחס ומחזותו החסודה, ערך לו טקס הכתרה בבית הכנסת הגדול בקזבלנקה ואפילו נראה מנשק את ידו השמנונית. כעבור זמן מה הרב הראשי הפך לאב בית דין שהפך למשגיח על הכשרות לפני שנמנעו ממנו כל תאריו. בינתיים רכש לו – תמיד הודות למחרחרי פשיעה מקומיים – נכסים, וחזר לסורו בניו יורק, לוס אנג'לס, פראג, אשדוד.

איני יודע אם פינטו הוא הבאבא הכי עשיר אבל לבטח הוא הכי מושחת ומרתיע. מפזר בתחכום רב שהוא מקורב לחצר המלך עד שהוא מצליח לשכנע כל מי ששוקל לעשות עסקים במרוקו להתקרב אליו. כך הוא צד משקיעים יהודים אמריקאים, כך הוא צד פולנים עוד יותר מנוונים ממנו מארץ הקודש. אחרון הקורבנות שלו היה דדי ברנע שמתעתד כפי שפורסם לעשות עסקים במרוקו ואתה תוהה איך רב המרגלים, מפעיל הביפרים, ראש המוסד המהולל נפל בפח שטמנו לו אנשי חצרו של פינטו. לו היה בודק היה מגלה שאפילו באבא הוא לא, אפילו להשתתף בהילולת ר' חיים פינטו באסוויארה הוא לא יכול. אבל מי צריך כבר את ר' חיים פינטו כאשר יש לך את ישראל כץ, את מירי רגב ואת דדי ברנע הנדבק-מתחלחל מקדושתו של הרב הטוען למהלכים בחצר המלך. כל אשכנזי שמחפש את דרכו לעסקי מרוקאים מגיע אליו ומצליח רק לבזות את עצמו. לא יודעים דבר על מרוקו מלבד ניבולי הפה של ברדוגו והגמגומים הסוציופתיים של בן חיים.

במחשבה שניה, משנורתה השבוע הירייה הראשונה נגד טורקיה בדהירה הכוחנית טיפשית גבירית אל האפוקליפסה, אני משנה את דעתי. לא יכולנו לחמאס, לא יכולנו לחיזבאללה, לא יכולנו לאיראן. אנחנו נינצל בעזרת השם מטורקיה רק בזכות קדושים וטהורים כיאשעיהו פינטו מלמוליו ברכותיו, לחשיו וכישופיו...