חדשות סבוניה: לתפארת הונדורס

כולם נתפסים למספר 70 כאילו הוא מהלך קסמים על היהודים. כאילו טמונים בו סודות עילאיים  מבית היוצר של הקבלה. כאילו הוא מבשר מלחמת גוג ומגוג שתפסח על ישראל או ביאת המשיח שתפסח על הגויים. הוא מסמל גיל תפניתי כזה שאחריו אפשר כבר למות. מארחים 70 פנים באולפני הטלוויזיה. מביאים 70 אירועים מכוננים בתולדות המדינה. מרכיבים פס קול של המדינה המורכב מ- 70 שירים. עורכים רשימה של 70 ספרים. נוטעים יער של 70 זני עצים. רוכשים 70 אופנועי...הצלה. אם לא 70 אז שבעה וזה רק מראה עד כמה היהודים מכורים לספרה שבע ולמכפלותיה.

70 הישגים, 70 המצאות, 70 שיאי עולם – אפס כישלונות. 70 מבצעים, 70 גיבורים, 70 עיטורים – אפס מפלות. 70 גשרים, 70 מחלפים, 70 פסי רכבת – אפס פקקים. 70 אמנים, 70 משוררים, 70 סופרים – אפס חוקה. 70 מתעשרים, 70 תורמים, 70 צדיקים – אפס קבצנים. 70 קדושים, 70 ניסים, 70 ברכות – אפס קורבנות. 70 גאונים, 70 רבנים, 70 דיינים – אפס עגונות. 70 סרסורים, 70 לאומים, 70 עסקאות – אפס רמאויות.

האמת, 70 צלקות, 70 קמטים, 70 צירי לידה – ושלום אין. 70 נביאי אמת, 70 נביאי שקר, משיחים למכביר – ושלום אין. 70 מכונים אסטרטגיים, 70 תכניות למנהיגות, 70 דיפלומטים מחוננים – ושלום אין. רק ישות שלא מאמינה שתגיע לגיל 120, ובגלל שלא הצליחה לכונן שלום בקרבה ועם שכנותיה היא חוגגת בכפייתיות נוראית שכזאת את יובל ה-70 שלה.

ההתקוטטויות על הדוברים בטכס החגיגי רק מראות שלא מדובר במדינה אלא בגטו המדמה את עצמו למדינה.

אני משאיר את חצי הכוס המלאה למירי רגב ולפטרונה, קחו את כל ההישגים שלכם ותנו לי שלום כי רק שלום יבטיח לי שנגיע באמת ל... מדינה.