חדשות סבוניה: שנת ה-100

תמו ההתקוטטויות, תם השמאלץ. חוזרים למציאות העגומה שמאחורי ההישגים. לפרשיות הרמא"ז (ראש הממשלה האדיר והעזוז), לפחדים שעליהם הוא כה יודע לפרוט, לאיומים שהוא משדר, לאזעקות שווא להקדמת הבחירות... לחוק הצרפתי, הנורווגי והקנדי. היות שאני רוצה לחגוג את שנת ה-100 לישראל כמדינה דמוקרטית ולא להסתפק ב-70 שנה למדינת סבוניה, ברצוני להציג מספר תנאים שיבטיחו את הפיכת סבוניה לישראל:

א. סבוניה צריכה להיגמל מהפחדים הקמאיים המעוותים את שיקול דעתה. למרות התבהלה המתמשכת של הרמא"ז, הפרשנויות המופרכות של מכונים אסטרטגיים העוסקים בעיבוי הפחד, ונבואות השחור והשכול של "הלשעברים", לא איראן ולא חיזבאללה רוצים להשמיד את סבוניה כי הם יודעים שהם לא יכולים, והיות שהם מודעים יותר מסבוניה ליכולותיהם, הם לא ייזמו התקפה אלא אם הם ירגישו מאוימים. למרות משטרה הדתי, החצי טוטליטרי, איראן אינה חשוכה, ומורשתה התרבותית והדתית עמוקה לא פחות ממורשת ישראל. היא לא מתעסקת בסבוניה – הרדופה עמלק, מחפשת אותו ואף מתגרה בו כדי להוכיח את צדקתה – כפי שסבוניה מתעסקת אתה באובססיביות חולנית. ועדת מומחים בלתי תלויה תוכל בקלות לאשש את הנחתי ולשחזר את השתלשלות האירועים והשיקולים שגרמו להצבת איראן בתור עמלק תורן בעיני סבוניה. גם העם האיראני וגם ההנהגה הפוליטית והצבאית שלו רואים בסבוניה סתם יתוש – התייחסות בלתי קבילה!!! – המבאיש את שמם בעולם ומעבה את העוינות כלפיהם. הם רוצים שגשוג והיות שהם מפחדים משכניהם אויביהם הערבים הסונים, הם מעוניינים לבצר את גבולותיהם ולהישמר מפני המיעוטים הערבים, הכורדים, האזרים המאיימים לפרק את הממלכה שלהם. נוכחותם בסוריה אינה מונעת משינאת היהודים ומרצונם להשמיד את ישראל כמו מיצר נקמני, מושרש היטב, בשיעה כלפי הסונה.

ב. חיזבאללה אינו רוצה בהשמדת ישראל אלא בביצור צביונה השיעי של לבנון. מנהיגיו חוששים מהשתלטות סוריה חזקה על לבנון יותר מאשר מפלישה ישראלית. בעיקר הם חוששים מאזרוח מיליוני פליטים פלסטינים סונים בגבולות לבנון שיאיימו על הרוב השיעי שלהם. העויינות בין השיעה לסונה לא פחות טראומטית – דתית – מעויינות הרפורמים לחרדים ביהדות או להיפך.

ג. ביצור מעמדה של סבוניה אינו תלוי לא בארצות הברית ולא ברוסיה, לא בהודו ולא בסין, לא באירופה ולא באפריקה. כולם רוצים לעשות עסקים והם יעשו אותם עם השווקים הגדולים ביותר, ואם האינטרסים שלהם ידרשו את הקרבת סבוניה הם יקריבו אותה. הגיע הזמן להתפקח ולהבין שסבוניה אינה משרתת את האינטרסים הגאו-פוליטיים לא של אפריקה ולא של אירופה, לא של הודו ולא של סין, לא של רוסיה ואפילו לא של ארצות הברית – להוציא את השוליים התימהוניים האוונגליסטים הרואים בגיור המוני של ישראל תנאי לשובו של המשיח.

ד. סבוניה תשרוד ותזכה להפוך מחדש לישראל – לא אפסיק לחזור על המנטרה הזאת – רק אם הבעיה הפלסטינית תבוא על פתרונה. והיא תבוא על פתרונה במסגרת מדינה פלסטינית מהקו הירוק עד לגבולה המזרחי של ממלכת ירדן, עם מעבר לחבל עזה ושיכון הפליטים במקומות מגוריהם או במרחבי הממלכה הירדנית-פלסטינית הנוכחית. בינתיים, ירדן הספיקה לקלוט מיליוני פליטים עיראקים וסורים ומיתנה על-ידי כך את אופייה הפלסטיני המקורי (עם מיעוט בדואי).

אני חושב שנתניהו מבין את הטענות הגלומות בתנאים אלו, אבל הוא לא עוסק במדינאות ואפילו לא באהבת ישראל – הוא עסוק כל כולו בהישרדותו ואחריו המבול. יאיר לפיד אינו נהיר לי. מחציתו פלסטלינה, מחציתו פורמייקה, הוא רץ לכל הכיוונים. הוא למד הרבה מנתניהו, הוא לא למד שבדמוקרטיה העם לא אוהב שמתייחסים אליו כאל טיפש. הוא עצמו לא יוכל להבין למה אני חותר – קרי שינוי פרדיגמה. המצער ביותר הוא שלמרות שהגנרלים אינם רחוקים מהפרדיגמה הנ"ל, איני רואה אחד בעל שיעור קומה מדינית היכול לגבש סביבו קואליציה אמיצה לשינוי הרוחות הרעות שנתניהו, הנגרר אחרי מלכות יהודה, מפיח בהמוני בית ישראל...