חדשות סבוניה: מבצע סבוני

איני יודע למה ראש ממשלת ישראל הוזמן לטכס המרכזי באירועים לציון שנת המאה לסיום מלחמת העולם הראשונה. אומנם יהודים נלחמו ונהרגו בכל החזיתות, בתור צרפתים, גרמנים, סרבים, צ'כים, רוסים, בלגים... אבל לא כיהודים. הם אפילו נלחמו זה בזה. מלחמת העולם הראשונה תירשם בתולדות האנושות כפרק ראשון במלחמה ארורה בעלת שני פרקים. הפרק הראשון הותיר מאחוריו שובל של 20 מיליון חיילים הרוגים במלחמת חפירות שבה הטמטום שבר שיאים שטרם נראו בתולדות האנושות, הפרק השני הותיר מאחוריו מיליוני הרוגים ושואה שבה האכזריות שברה שיאים שטרם נראו בתולדות האנושות. מהפרק הראשון נולדה, בין השאר, היצירה התיאולוגית-קבלית המרשימה ביותר מאז הופעת הנצרות: "כוכב הגאולה" לפרנץ רוזנצוויג משריין מקום ליהדות בעולם שנכבש על-ידי הענפים היהודיים הקרויים נצרות ואסלם. הספר נכתב על גלויות שנשלחו מהחזית. מהפרק השני כבר נולדה מדינת ישראל שלוחמיה-מייסדיה חושלו על-ידי השואה. רוזנצוויג לא יכול היה להעלות על דעתו שאפילו להתבולל היהודים לא יוכלו במרחב האירופי ושארית הפליטה תפנה את מאווייה למקלט לילה.

סביר להניח שנתניהו הוזמן על תקן של ראש ממשלה של מדינה שהצליחה לקבץ את האמיצים שבשארית הפליטה שאליהם הצטרפו – על בסיס פסבדו-משיחי – המוני יהודי המגרב והמזרח. סביר גם להניח שהוזמן כי הצרפתים חשים בכל נימי נשמתם שמלחמת עולם עתידית תפרוץ מירושלים, וכל ועידת שלום רצויה כדי למנוע שפיכות דמים נוראית. אף שהם לא משלים את עצמם, לצרפתים הטכס היה חשוב, הוועידה לא פחות. בעצה אחת, גם הרמא"ז מהבית ברחוב בלפור וגם הפיל מהבית הלבן החרימו את הוועידה. במקום זה, הרמא"ז התייצב במסיבת עיתונאים שבה ענה לשאלותיהם על הצוללות וההסדרה עם עזה, וגילה – אני חייב להודות – איפוק ראוי לשבח שלא לתת לקולות הרמבואים בבית הישראלי ובבית היהודי – ליברמן את בנט – לגרור אותו לעוד מבצע ללא תוחלת ועם הרוגים שהיו מקיזים עוד דם מליבו (בלי ציניות כלשהי). באותו לילה מבצע סודי בעזה השתבש, נפל לוחם וחמאס המטיר את טיליו על היישובים בדרום. שוב נתניהו עמד – באומץ, בנחישות ובלי אפוד מגן – נגד ההתלהמות של ליברמן את בנט, של כל מיני אלופים עם עבר צבאי מפואר והווה פרשני עגום עד כסיל ושל התגלמות הדמגוגיה הסבונית במיטבה בדמות אחד בשם יאיר לפיד שמונע כל סיכוי להחלפת השלטון בישראל כי הוא רוצה להיות המנחה הראשי של אופרת הסבון הפוליטית בסבוניה. כבר כתבתי שהוא עשוי פלסטלינה, פורמייקה ופלסטיק ומשדר קולות חלולים, ריקים ונבובים. אני מודה שאותו לפיד הצליח במה שנכשלו המוני המרוקאים מצביעי הליכוד – לחבב עלי את הרמא"ז. אם הייתי נאלץ לבחור בין שניהם, לא הייתי מהסס הרבה אבל לא אלמן ישראל ואפשר בהחלט בלי שניהם.  

בסופו של דבר מה שמפריע לי – השבוע! – אצל נתניהו זו לא השחיתות השלטונית שלו, זאת לא הפרנויה שלו, זאת לא ההסתה המתמדת שלו, זה לא חוסר האחריות שהוא מגלה בקשר לעתיד ישראל בסירובו להתמודד – התמודדות אמת – עם הבעיה הפלסטינית, אלא הזחיחות המדבקת שלו. הוא פתח את מסיבת העיתונים בפריס, חצי בהלצה, חצי ברהב: "ישראל היא אור לפריס." נפגעתי, אני מודה, בשביל פריס – ועוד לפני אירועי הלילה והיום שלמחרת בדרום סבוניה. אני נשמר מלחבק אותו כי הוא עלול לומר על עצמו שהוא... שמאלן, כאשר איני שמאלן ולא ימינן אלא חרד לקיימות מדינת ישראל. למרות זאת יש לי בקשה ממנו: "אנא ממך, מנה כבר את בנט למפקד מגלן כדי שייצא כבר מהיחידה, או לחלופין לשר ההרתעה של מלכות יהודה. תרחם קצת עליו, תשחק לידיו הילדותיות. הוא משתעמם בכיתה, הוא תמיד השתעמם בכיתה. חמש יחידות במתימטיקה, סייעות לגננות, קייטנות לילדים. זה לא הולם אקזיטר בשיעור קומתו. הוא אולי יביא בדרכו למלחמה שבה ישראל יוכל להתנער מהגיבנת הזאת המעיבה על קיומו מזה 50 שנה..."

נ.ב. את עלות המבצע שלא היה, אולי כדי שלא להרגיז את המצרים ולהוסיף את הראיס לצאר אני מניח שהאוצר יגבה מאותם 20 מיליארד שקלים של הביטוח לאומי, כלומר מכיסיהם הריקים של הקשישים, הנכים והעניים...