חדשות סבוניה: העדה המצילה

ישנה בסבוניה עדה שמה שהיא לא תעשה היא יוצאת נלעגת. בתקופת מפא"י, אמרו שעילגותה מולדת. בתקופת הליכוד, שעילגותה נובעת מרמיסת כבודה. בתקופה הביבים, במיוחד בימים אלה, היא מוכיחה שעילגותה – באשמתה. בעבר המרוקאים מחו על שלא נתנו להם להתבטא, עכשיו שהם שולטים בסבוניה מעל לארבע שנים, ניסו לבצע הפיכה משפטית לפי הנחיות שר משפטים תימהוני, הפיכה תקשורתית לפי גחמותיו של קוריוז תקשורת שאפילו עם עצמו הוא לא תקשר, הפיכת האווירה הציבורית לחנק ציבורי בניצוח שרות רכלניות וח"כים מפגרים, מתברר שהם משמשים חמורים לגביר פולני שמשטה בהם, מסתיר אותם שלא יביישו אותו, מאלץ אותם לרדת למחתרת ולסתום את פיותיהם המדיפות ריחות רעות לטעם אשתו, ובמקום לצעוק כיאה לעדה ששמה כביכול את הכבוד מעל לכול, היא מקפלת את הזנב שלה בין הרגליים ומשפילה את עצמה כפי שמעולם לא הושפלה בכל תלאותיה בארץ המבטיחה להם פיצויים בצורה של השלמות פרנסה ומפלה צורבת במתווה של שרשרת ניצחונות מוחלטים.

בהמולה הפוקדת את הסבונים, הפתטיים ביותר הם אותם מרוקאים שעבדו במחיצת נתניהו. משהו קרה להם, משהו התערער אצלם – וזה עוד פעם בגלל האשכנזים ההזויים ביותר ששיבשו את החלום הישראלי בעידוד נצלנים מרוקאים כדרעי, ברדוגו בן חיים. אתה נתפס רחמנות עליהם. הם עבדו אתו במשך שנים – אנשי ביטחון, כלכלה, תעשייה – ולא ראו שמדובר במאפיונר שמרוב שררה נטרפה עליו דעתו לקראת ימיו האחרונים. הוא לא משקר, לא מרמה, לא משסה, לא מפלג, לא מחריב אלא יצא מדעתו ובמקום להכניסו להסתכלות מקציבים לו קדנציה נוספת להשלמת מפעל ההחרבה שלו. הדבר אינו חדש, נפשו הייתה תמיד מעורערת. מאז כניסתו לפוליטיקה, למרות התנגדות שמיר שהיה בין הראשונים לראות שהאדם קרוץ מחומר עברייני מבית היוצר האמריקאי, וכלה בגוורדיה האצילית של חירות, הוא לא הפסיק לדרדר את תדמיתה ואת מעמדה של ישראל בעולם ולהפר את התקינות הציבורית המינימלית בלעדיה היא לא תתקיים לטווח ארוך. מספיק לשחזר את מסלולו כדי למצוא סימנים מבשרים רעות. השיסוי על המרפסת בכיכר ציון שקדם לרצח רבין; לחשושיו לאוזנו של הרב כדורי לפיהם מתנגדיו שכחו להיות יהודים; הקריאה לפיה הערבים נוהרים לקלפי; התייצבותו הקרימינלית מול בית המשפט המחוזי בליווי שריו-משרתיו; נאומו בקונגרס נגד אובמה; משקפיו הוורודות ברמות ערב הטבח על גבול עזה, ועוד.

המרוקאים טרם עיכלו שמדובר בפסיכופט המטייח את הכול – שערו, נפשו, בריאותו, מחדליו, שקריו – כדי לשמור על ארשת פנים של מנהיג מפלדה חלודה. לא תפסו שמדובר בשד הכי מזיק שהשתלט עליהם מאז ומעולם. ראשי מערכות הביטחון שתמכו בקול אחד בתבהלה שהוא תחזק סביב איראן בעלויות אסטרונומיות – ניחא. השרים שחשבו לרשת אותו כאשר היה ברור שהוא יקבור אותם – ניחא. הבסיס המרוקאי שלו הוא החורה לי, מפריע לי, משפיל אותי... והגיע הזמן לקרוא למצביעים בשבילו מתוכו להתעשת לפני שהוא יכתים עוד יותר את מורשתם. כל מי שהכיר את אותה עטרה ביושנה, לפני שהושחתה קבל עדה ורבניה על-ידי דרעי, יודע לאבחן את התרגילים המסריחים שלו. אבל הוא כנראה מכיר אותם יותר טוב ממה שהם מכירים את עצמם. נמנע מלמנות אנשים ראויים לתפקידים בכירים, כי הוא ידע שהם יותר חכמים ממנו, ובעיקר שהם לא ילקקו לו. מינה אנשים נטולי תרבות על התרבות, מפצחי גרעינים על הגרעין, אישה תחמנית על איכות הסביבה, עבריינים על הביטחון לאומי, ג'ורה על מעמד האישה. בחר אותם בפינצטה מלוכלכת ובדרך גם השפיל את שונאיו. הוא המתחזק העיקרי של השד העדתי כי הוא משרת אותו – וזה הישגו הפוליטי היחיד. התופעה הקרויה ביבי בנאלית למדי. אצל היהודים לא פחות מאשר אצל הגויים. ההיסטוריה מלאה בדמויות מפוקפקות שדימו את עצמן לנביאי השם, לשליחיו, למשיחיו... כאשר היו בדרכן התגלמות השטן. בגלות לא פחות מאשר בתקופות ריבונות או ריבונות חלקית. גם פנים מחייכות גם פנים מאיימות, גם פולני גם אמריקאי, גם נשוי גם גרוש... דו-פרצופיות כתכונה מנהיגות בדמוקרטיה חלטוריסטית כפי שהיא רווחת בסבוניה.

אני מודה שתופעת המרוקאים המהווים את עיקר בסיס תומכיו כואבת לי במיוחד. כאילו משהו היה בכל זאת פגום אצלם כדי לדבוק בו בעוד הוא משפיל אותם. כאילו הפגיעה המקורית בהם כה צרובה בנשמתם עד שהיא עוברת מדור לדור. במיוחד לאור העובדה שהאפליה לא ממש פסה, לא באוניברסיטאות ולא במוסדות תרבות, לא במשרדים ממשלתיים ולא בקונצרנים גדולים. אם לחפש להם סיבות מקלות, הם כנראה דבקים בדמויות הכי מפוקפקות, בין אם נוכלים בין אם קדושים, כאל מקלות כדי להכות במקטרגים ולהתנקם בהם. יש להם מועמד חכם וראוי, איש משפחת למופת, איש מסורת לתפארת. נולד בטבריה בחיק משפחה דתית ממרקש. איש ישר חכם ונעים הליכות. רמטכ"ל לשעבר שהקדיש את חייו ליקר להם מכל. נטול אותה כריזמה משקרת שכה מטעה חסידי צוררים סוררים. פעם עסקתי בנושא וחרשתי את הספרות ואת המחקר. חיש מהר התרחקתי והסתגרתי בד' אמות פשטות החיים ואהבת החסד. לא רוצה בגרוטאה בוהקת אלא במשרת ציבור חרוץ ואחראי שירחיק את הסכנה האמיתית האורבת לישראל, קרי מלחמת אזרחים עקובה מדם שתסתיים בקריסתה. הוא לא צריך את העצות שלי, הוא מספיק צנוע כדי להתייעץ עם טובים ממני, ובעיקר מצפונו עומד לו. לו היה מדובר בבנט או בליברמן שעשויים מאותו חומר מתלהם מתרברב מפיח רוח רעה הייתי מבין. הם כנראה כה מתביישים בעצמם, מפקפקים ביכולותיהם, עד שאינם סובלים שאחד מהם יהיה ראש ממשלה משרת. אני בטוח שההערכה אל איזנקוט באמריקה באירופה באסיה ובעולם הערבי רק תלך ותגדל כי כולם נוכחו לדעת שנתניהו הוא פושטק מאפיונר שהפך את היהודים למוקצים (מה זה אומר עליהם, ריבונו של עולם, אם ראש ממשלתם מעורער בנפשו?). כה מירקנו את ההיסטוריה היהודית בהישגים ובדמעות עד שלא הפסקנו להסתנוור מעצמנו. למרות הכאב והשכול, אנחנו בשיאה של תקופה שמשתווה לתקופת שבתאי צבי.

אני עוד תולה תקווה במרוקאים, אם מתוך תמימות אם תוך ייאוש, הם עוד יכולים להפתיע ולהיות גשר בין ערבים ויהודים, בין האסלאם ליהדות. הגיעה שעת מבחנם, ירצו יצילו את המדינה, ירצו יהיו שותפים לחורבנה. הרי בבחירות הללו לא מדובר בשאלה פוליטית, דתית או חברתית – לא שמאל ולא ימין – אלא בשאלה קיומית. מספיק שלא יצביעו לנתניהו והוא יתקשה לקבל עשרה מנדטים. איזו תעוזה, איזו הצלחה, איזה כבוד! המרוקאים יכנסו סופית בשער הראשי של ההיסטוריה הישראלית. באחריות, בנחישות, במסירות... בשלום.