רוח נשברה ב': קבלת השבר

מצבי קשה יותר משל יורודיב מהבול משוגע, כורע תחת גוויית אל ואיני יודע באיזה אל מדובר, דמותו כדמות סטרוק רוטמן קרעי פינדרוס גולדקנופף, הייתי מאוד רוצה להתנער ממנה אבל איני מצליח להניע את המותניים הרגל היד לטבול את הנוצה בקסת לחבר עוד דרשה עוד תפילת אשכבה, מדובר בשלד כבד של שלושת אלפים שנה, זקנו הקטיפתי של רבי חנינה בן דוסא קולו המתכתי של הרב יגאל פאותיו של צבי סוכות, מוסלמים נלחמים ביהודים ובתווך גבירים יהודאים משסים אלה באלה ואילו אני עוד שרוי איכשהו ברחבת הריקודים ברעים סביב הפסל של בודהא שקורא לי להמשיך לרקוד גם אם הוא אילם שקט אדיש כבד רגלים קצוץ כנפיים, אם לא בודהא אז שיווה פרוואטי, מאז אותה שמחת תורה אני לא מפסיק לצעוק לאלוהים לבכות עליו, מחפש סימנים מכל עבר שולח סימנים לכל עבר, מקבל רק הכחשות, האמונה היא השקר העמוק ביותר שהאדם עושה עם עצמו כדי לשוות מעמד שמיימי לקיומו החייתי, גם סינוואר איש אמונה גם הרב יגאל גם הקריקטורה האמסלמית שלי, למרות כל נאמנותי לשמיים איני יכול לחלוק איתם את אותו אל הוא לא מרשה לי אוסר עלי מעכב בעדי, מעולם לא השלמתי ממש עם קיומו הקפדתי על כבוד השגחתו נמנעתי מלהכריז על אי קיומו, מי אתה פרעוש אנושי תת חיה דו-רגלית שאיש לא חושד כלל בקיומו כדי לשור אתו, עורבים מוחים נגד נוכחותך גלים קוצפים נגד הבליך, הרי לא תהרוג את אביך תבגוד באימך תודיע ערב מותך שספק אם הוא קיים, למרות כל התפילות הפיוטים הבקשות, אפילו את פגעי הזקנה מכאוביה שיגעונותיה בלבוליה הוא לא חוסך ממני, רוח הקודש מתחלפת לי ברוח שטות, לומר עד כמה גורלו של אלוהים מעסיק אותי יותר מסופה של מלחמת מצווה שנכפתה עלינו, אנשי יהודה גמרו לפגוע ביהדותי הפקירו אותי לחברה קדישא שעשתה יד אחת איתם כדי לכבוש את ישראל, עד לפרעות שמחת תורה השלמתי איכשהו עם הפלפול החרדי, ראיתי בתנועות הידיים בעוויות הפנים בשברי הקולות כוריאוגרפיה שמסרסת את החושים מכשירה אותם לחיבוק המיוחל עם השכינה, רתיעתם לצאת ללקט עגבניות בשדות שננטשו על-ידי התאילנדים העבירה אותם סופית למחנה הסחטנים המתרווחים על החומה, יותר מסירובם להתגייס להשכין שלום באוהליהם, במקום להחזיר אותי בתשובה החזירו אותי לסורי, בצר לי הזמנתי את הקטלוג של עלי שלכת כדי להישמר מפגיעת קברניה, אני לא יהודי אני מעורער בנפשי אני לא מעורער בנפשי אני יהודי, אני לוקה באי הבנה מביכה מכבידה מרשיעה, מתלהם מרוב עצב על תקווה שהייתה והתחלפה לי בתהילים ללא הפסקה וביאת המשיח של נתניהו, עלי שלכת לא הגיעו עוד מעט אגמור להשיל מעצמי את שרידי הגווילים התורניים אפקיר את גווייתי בידי אותה חברה קדישא שעוד תקבור את יהודה שפירקה את ישראל, מאז שנשבר לי מהדרשנות המתמשכת בלתי נלאית מתישה של רבנים מעלים רוק סרוח עברתי לעסוק בקבלת השבר

Painting: Albrecht Durer, Prayer Hand