July 2018

הקיץ בסבוניה קשה מאוד. כאשר הטמפרטורות עולות ומסרבות לרדת, מפלס הגזזת עולה. הרוחות מתלהטות והראשים מגרדים לשווא. ברחובות האנשים מסתובבים מוכי חום וכולם מזיעים, מתפרצים נגד כל מי שנקרה בדרכם או חולק על דעתם. החום ממיס את התושיה הסבונית האגדית והמוח היהודי נמוג כלא היה. הם הולכים מרושלים ונשמעים מאוימים. למרות הארמיות החזקות ביותר בעולם, מערכת כיפות הברזל האדירה ביותר בעולם, הקירות התת קרקעיים הרגישים ביותר בעולם, הגדרות האלקטרוניות האטומות ביותר בעולם. המיזוג המואץ של סבוניה – התקנת מרככי חום מהיעילים ביותר בעולם – אינו מקל על המצב הכללי. הקיץ הסבוני נוטע בי התגלויות והזיות. באחד הימים התעוררתי עם אחת השאלות החכמות ביותר שקרה לי לשאול את עצמי אי פעם: למה לערבים כ-20 מדינות לפי שמחשיבים את סודן למדינה ערבית ואת הנסיכויות למדינות, לארצות הברית 50 מדינות, לצרפת כ-100 מחוזות ועוד קולוניות למכביר באיים בכל האוקיינוסים ולעם ישראל העתיק (גם אם רוב העמים עתיקים ממנו), הגדול (מבחינה רוחנית) והעזוז (מבחינה צבאית) והחכם (מבחינה מוחית) והנבחר (על-ידי אלוהים) ו... רק מדינה אחת? למה לא שתיים? שלוש? ואפילו ארבע? עכשיו שהקמנו מדינה לתפארת, יודעים כבר איך להקים מדינות ועם ההישגים המוכחים של סבוניה, הקוטב – הצפוני או הדרומי – הוא הגבול. אני רואה מול עיניי כבתוך חלום (שלא תמשיכו לכנותי עוכר סבוניה) מדינת ישראל שבירתה תל אביב, מדינת יהודה שבירתה שילה, מדינת חומה שבירתה בני ברק או ירושלים. תורת ישראל גאוותה, תורת יהודה נחלתה, תורת חומה אומנותה. איני דוגל לא בקשרים ביניהן ולא בשיתופי פעולה, אפילו לא מול האויב העמלקי, יהיה זה עזה העלובה או אירן הצמאה, אלא באי התערבות זו בענייניה של זו. לא בנושא שבת ולא בנושא כשרות, לא בנושא גיוס ולא בנושא גיור. כל אחת והתקציב שלה, המוסדות שלה, השופטים שלה, השוטרים שלה... הפוליטיקאים שלה. מי שרוצה צבא, תקים צבא; מי שרוצה התנחלות, תתנחל כאוות נפשה; מי שתרצה להמית את אזרחיה, תקים לה אוהלים. ירצו שרצים, יאכלו שרצים; ירצו חיות, יזללו חיות; ירצו לחם עוני, יסתפקו במצות כל השנה. לפי אותו עיקרון של אי התערבות, מדינה לא תנסה לערוב לאיכות החיים במדינה אחרת, לתקינות אורחותיה, לסחיטות המופעלות על-ידי רשויות המיסים שלה, קופות החולים, הבנקים... ובעיקר לביטחונה. אפשר להמשיך לחלום ולרקום הקמת מדינה רביעית בארצות הברית המוזהבות של אמריקה ולהכריז על פלורידה כעל מדינה יהודית בה יתקבצו כל יהודי העולם ופליטי סבוניה. לצערי, בניגוד לשאר החלומות, חלום זה לא יתגשם מהסיבה הפשוטה שהיהודים האמריקאים כה נכוו מסבוניה שלא ימהרו להקים סבוניה נוספת באמריקה.

Read More

Jérusalem, an 5808 selon le calendrier hébraïque, an 2048 selon le calendrier chrétien, an 1470 selon le calendrier musulman. On ne comprenait pas pourquoi le peuple juif se rétrécissait comme une peau de chagrin alors qu’il passait pour l’un des plus ingénieux au monde. On investissait des sommes considérables dans...

Read More

En 1921, Heidegger s’intéresse au poste de maître de conférences à Heidelberg libéré par Karl Jaspers. Ses chances sont nulles et le 18 (ou le 23) juin 1923, sur la recommandation de Paul Natorp, néo-kantien disciple de Hermann Cohen, Heidegger est nommé à Marbourg comme maître de conférence, avec les...

Read More

Pages