July 2020

25 Jul 2020 חדשות סבוניה: אחוזי שד
Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

שנים רבות חשבתי שסבוניה מצויה בצבת תיאולוגית-פוליטית רגיש שעשויה להביא לפריחתה או עלולה לגרום לקריסתה. הכול נראה לי תלוי בהתפכחות ובהתעשתות מתנחליה מהרסייה. בימים אלה נראה לי שטעיתי טעות מרה ושהיא לכודה בצבת דמונולוגית-פוליטית. היא לא מעצמה כפי שהיא חושבת את עצמה – לא מעצמת הייטק ולא מעצמה פיוטית, לא מעצמת מחקר ולא מעצמה רפואית, לא מעצמה חקלאית ולא מעצמה תיירותית, לא... – אלא מעצמת מפעל הפיס שהסתחררה מכמה אקזיטים רעשניים. גטו מרוד, מוכה עליבות פוליטית, צפיפות חרדתית, תסכול חברתי ורדידות... סטירית – במילה אחת: "סבוניה". ללא תחכום, ללא מעוף, ללא ברק. עם נוכל ראשי שאוחז בה ובאנשיה בהבל פיו, בפעולות ראווה נגד אויב דמיוני ובהתנהלות של פריץ שמפזר שטרות באותה קלות שהוא גובה או מדפיס אותם, כה משקר, בכושר שכנוע שממקם אותו בראש השקרנים בהיסטוריה האנושית, שהוא משכנע ששקריו הם אמת וכה משסה שהפך את סבוניה לארץ השסעים. הוא חיבר סיפור של הצלחה, שיווק אותו בהצלחה עוד יותר גדולה, ולא במקרה הוא קורס בימים אלה. כי הוא היה שקרי – סיפור של רהב, הזיות ואטימות – ורובנו דבקנו בו. למרות המסכנות בקרב פלחים נרחבים של האוכלוסייה, הדלות האינטלקטואלית בפקולטות למדעי הרוח והחברה באוניברסיטאות השונות, השטחיות של מבקרי ספרות ואומנות שנעשו למשווקי נייר זול או סדרות דביליות. בשנים האחרונות – מאז שאני מקפיד לתת את חדשות סבוניה – התחושה שאני חי תחת שלטון זר, כאילו נשביתי בקסמי הנוכל, רק הלכה והתחזקה. הוא לא צדיק, כולם יודעים, הוא לא חזק, רק עושה קולות בבלפור ורעשים באיראן, הוא סתם שד שמכרסם לנו בנשמה. הבחילה שלי מהולה, אני מודה, ביראה. אני מפחד ממנו לא פחות מאשר אני מתחלחל ממנו. לא בגלל שהוא מפיונר פוליטי לעילא ולעילא אלא בגלל שהוא משפיל אותי. יום יום, שעה שעה, הודעה אחרי הודעה. בתור ישראלי, יהודי, מרוקאי, ברברי... בן אדם. אני חווה את שקריו, הסתותיו, תרגיליו כפגיעה בכל מה שיקר לי. רגשית, שכלית, אמונית. בתפיסת עולמי ובתפיסת יהדותי. מבחינה חברתית ומבחינה מדינית. זה לא קרה עם בגין ולא עם שמיר, זה לא יקרה – צר לי על "חדשות סבוניה" שסביר להניח שייפסקו עם היעלמותו מחיי המושפלים – עם שום מנהיג אחר בליכוד. תמיד התייחסתי אליו כאל נטע זר. במרחב הגאו-פוליטי. בהווי האירופי-ים-תיכוני. בחידוש הריבונות היהודית. בחוויה האסתטית-פיוטית הכללית. בקשת גווני היופי הישראלי. הוא נטול כל רטט יהודי, כל אמפטיה לאחר. מאז שהוא השתלט על נימי נשמתי, הוא אוחז בי לא פחות מאשר בחסידיו, ואני נאלץ לגרש אותו בתפילותיי ובפוסטים שלי על סבוניה, חוזר ואומר בצורה זו או אחרת: "צא שד! צא שד! צא כבר מחיינו, ומבחינתי שתתמנה לראש סוכנות החלל באמריקה או לשר ההסברה בקרמלין. אני אפילו פוטר אותך ממשפט. רק צא, אתה ובני ביתך, וקח אתך את כל מה שצברת, בין אם ביושר ובין אם בדרכך, רק תן לנו לחזור לשפיות הדעת ולפכחות פוליטית." לצערי, למרות ניסיוני הרב בגירוש שדים לא יכולתי לו. לא מגרשים שד שאוחז באנשי עמל ודוחק, מעורר פחדים רק כדי לשלוט בהם, זורע שנאה רק כדי לנצל אותה לצרכיו, מגייס את שומרי ראשו מקרב פרחחים המוציאים שם טוב לפושעים. אפילו טיפול פסיכיאטרי-פוליטי לא עזר לי. ניסיתי כדורים נגד בחילה – לשווא; עברתי טיפולים במכות חשמל – לשווא; שכבתי על ספות פרוידיאניות, יונגיאניות, לקניות – לשווא; חזרתי בתשובה למצולות ר' נחמן – לשווא. אז כמו כל יהודי טוב שאינו מאמין בבואו, שמתי את יהבי במשיח. לא ציפיתי לו אבל חיכיתי לו – ובניגוד לכל התחזיות, הוא בא! ידעתי איכשהו שהוא בא בהיסח הדעת, ללא משים, ושהוא גובה מחיר יקר. אבל לא חשדתי לרגע שהוא ילבש צורה עוד יותר מזיקה מהשד הרודה בי. ללמדכם שרק וירוס יכול לשד ולמזיק. אולי. עוד לא אבדה...

Read More
23 Jul 2020 CHRONIQUE DE MOGADOR : KOLSHI FABOR
Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

… ça va se calmer passer, cette exacerbation des esprits ces éclats de voix ces mauvaises haleines, les migrants les virus les venins, les accusations les semonces les poursuites, ces disputes ce remue-ménage ces roues, des vaticinations des prédictions des sornettes, des tribunes des micros des caméras, ils braillent comme...

Read More

Dieu ne se trouve ni dans les livres ni dans la nature, mais dans les remous d'incertitude qui se déclarent dans la présence comblée ou déçue, le recueillement poétique ou extatique, la prière sobre ou fervente. Il guette aux tournants de la vie, palpitant et se taisant en chacun. On...

Read More

Pages