January 2023

8 Jan 2023 חדשות סבוניה: להיות פרייאר
Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

מהר מאוד, התנערתי מהדכדוך ומהתסכול. אז העם אמר את דברו, למרות שאיני יודע באיזה עם מדובר ובעיקר באיזה דבר. הרי לא מדובר בשקריו של ביבי, בהזיות המשיחיות של טאו, בניבולי הפה של מאזוז. רוב העם סולד מדבריהם ומעמדותיהם. אפילו בליכוד. אז סחטו את ביבי שנכנע כדי למלט את דמותו ההיסטורית מבגדי אסיר. אז העסקנים החרדים, מדושני עונג, קיבלו הקצבות שימשיכו לאפשר לקורבנותיהם לנהל חיי דוחק בהשגחת רבנים שלא ממש יודעים את השם. אז השבתאים קיבלו היתר לספח את ישראל למלכות הרשעה שלהם. אז ההחלטה הראשונה של שר המשקה, הוא שר האוצר, היה לבטל את המס על משקאות מתוקים – כאילו ילדי החרדים היו הפקר ומותר לחשוף אותם למכות הבריאותיות של הסוכר – ועל כלים חד פעמיים – כאילו השם מחריג את ישראל ממכת המכות שעוד תתרגש על כדור הארץ. אז קיש אחד, שמעולם לא עסק בחינוך, ביטל את הרפורמה לא רפורמה של קודמתו בתפקיד שזיכתה את המורים בכמה שעות... היערכות. אז רגב, נאמנה לעצמה, ביטלה את הכול גם אם איש לא יודע מה היא ביטלה. אז קרעי ביצר עוד יותר את הגטו התקשורתי-גולדקנופובי שרבנים מושחתים מהדקים סביב אוכלוסיות שבויות. אז בן גביר נתן הצגה גברתנית על הר הבית באשמורת הבוקר. אז לוין, שמתגלה יותר ויותר כזומבי מנוכר עד תלוש, סבוני קשיח, לא התאפק ומיהר לפרק את מערכת המשפט בהבל פיו... אבל ביננו אלה שטויות. מינוי מנכ"ל פה, מינוי מנכ"לית שם. ניעור האריסטוקרטיה השיפוטית או האליטה האקדמית. אלה לא איומים על הדמוקרטיה ולא הבטחה ליתר משילות. הבעיה היא בערעור התיאולוגי על הריבונות הישראלית שהבטיחה ליהודים להיות חופשיים בארצם. שני מיעוטים השתלטו על הרוב ועומדים לכפות עליו את מעלליהם. מצד אחד, השבתאים; מצד שני, החרדים. לולא ביבי הנבל, לפיד הטיפש, גנץ הרופס מהסס מתלבט, הרוב היה באמת שולט והוא לא רוצה בטאו ולא במאזוז. אלא בחופש האמונה, הדעה, התנועה, החלום, היצירה, התקווה. הוא לא רוצה בסיפוח למלכות הרשעה ולא בעימות עם האמריקאים, האירופים, הערבים. הרוב לא רוצה שיכפו עליו הלכה שאבד עליה הכלח ורוצה להיות חופשי בארצו. הרוב אוהב את צהל ואינו קונה את הלוקש שהחרדים מנסים למכור לאלוהיהם. הרוב מתפלל תפילת יחיד לפי הנוסח שלו בלי להפריע לשכנו. נקעה נפשי, אני מודה, מביטויי הסחיטה של "ערבות הדדית", "אחדות העם", "אהבת חינם" שנועדו לגרום לי להיכנע לדרישותיהם של השבתאים והחרדים שלא מפסיקים להפיץ האשמות, קללות, חרמים. אני מרגיש בימים אלה שעברתי אונס יהודי-לאומי בשם הקלישאות הנבובות שבפיהם. תמה תקופה פוליטית. לא יותר שמאל וימין אלא חופשיים בארצם ומנוכרים לארצם. עכשיו שכביכול העם אמר את דברו, הרכב הממשלה נראה לי חלומי. בועת הטפילות החרדית ובועת ההזיה השבתאית הולכות להתפוצץ. בני החרדים עוד ילמדו תורה עם דרך ארץ, אני מקווה, וינהלו חיים של כבוד אלוהי. לעומתם, השבתאים, ממפונקי עמי הארץ, יתמידו, אני חושש, ברשעותם. אני מציע להשאיר אותם באחוזות הגזל שלהם. העיקר לא לפנות אותם כלל. כי נשבר לי מהבכי והנהי על ההתנתקות מעזה. אם הייתי אווילי, הייתי מציע להחזירם לשם. עוד לא אבדה תקוותנו, עוד נשתחרר מעולם ונהיה חופשיים בארצנו. אחרת אני מאחל לכם להיות מאושרים בתור פראיירים בארץ סבוניה...

Read More

Dans un petit traité autobiographique intitulé « La Clef des Songes », Grothendieck s’intéresse au rêve : « Chaque rêve constitue en lui-même un véritable tableau, tracé de main de maître, avec son éclairage et sa perspective propres, une intention (toujours bienveillante), un message (souvent percutant). » Le rêve livre...

Read More

On doit pouvoir neutraliser les accents belliqueux de la Méditerranée pour mieux cultiver ses réminiscences cosmopolites. Malgré les tensions et les guerres de religion, malgré les replis intégristes, les souverainismes nationalistes. Alexandrie continue de recueillir les livres, Beyrouth de retentir de Fairuz. Jérusalem même serait vouée, au-delà des hargnes interreligieuses,...

Read More

Pages