April 2023

15 Apr 2023 חדשות סבוניה: משיח קפקאי

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

כעבור שלושה חודשים, התמונה מסרבת לצאת לי מהראש. כאילו היא מסמנת תפנית הרת גורל. הוא עושה את צעדיו לעמדת המיקרופון ממנה הוא יבשר לנתינים את בשורתו הארורה. הפיכה צבאית. רפורמה משפטית. קריסת הבית. מצב חירום. פתיחת מלחמת גוג ומגוג. ביאת המשיח. ניכר שהוא שליח. בדרגת רב"ט. אפור, משעמם, לקוני. התמונה נחרתה בראשי יותר מדבריו. היא הייתה תיאטרלית, התגלתה כתיאטרלית. אדם קטן בכל קני מידה, ללא ברק, ללא הילה, מתייצב מול אומה שלמה ומודיע לה שהדמוקרטיה נסתתמה או עומדת להסתתם. בלי להרים קול, לרעוד, להניד עפעף. אינני חושב שהוא ידע מה הוא אומר, מה השלכות דבריו. למרות שלפי הפרשנים הוא עוסק בנושא מזה עשרים שניה, בגלל שהוא עוסק בנושא מזה עשרים שנה. המופע לא יוצא לי מהראש לא בגלל השתלטות הפוליטיקאים על מערכת המשפט או האיום על-חירויות הפרט. אלא כי הופעתו הייתה טראומטית. שום דבר לא הועיד את האיש להיות שליח, לא של בשורות טובות ולא של בשורות רעות. לא העליתי על דעתי מופע כה שגרתי וכה נוראי כאחד. אולי במדינות אפריקה או דרום אמריקה, בעקבות הפיכה צבאית או הפיכת חצר. אישיותו לא הלמה את המעמד. הוא יצא מהספסלים האחוריים של הכנסת, מהמסיבות האפלות של מרכז הליכוד, מחדרי החדרים של המשא ומתן הקואליציוני. הגיח מהביבים הפוליטיים שם נרקמות כל מיני מזימות אפלות שמתות בעודן באיבן. הוא יצא ממערת טירופו בתור גואל ששש אלי תיקון-אינו-יודע-מה. קשה לפקפק בכוונותיו, הוא חד וישר כגיליוטינה, הוא לא הותיר מקום לספק. הוא הגיח ממחזה גרוע בתפקיד של המלט סבוני שמכריז: "לפרק או לא לפרק את בית המשפט, זה האתגר." לפני שמישהו יגנוב לו את ההצגה, לפני שהקואליציה שהוא הרכיב טלאי על גבי טלאי תתפרק לו, כאחוז דיבוק, כממהר להיכנס להיסטוריה לא היסטוריה של היהודים שמתחילה להתפרע בעקבות החרדלים, בהנהגת טאו, והמזרוחונים, בהנהגת בן חיים. אומנם מערכת המשפט טעונה שיפורים. אבל להתחיל דווקא בה. לא בשיטת הבחירות. לא בכנסת שהתדרדרה למושב לצים. לא במנהל מקרקעי ישראל כדי להוזיל את מחירי הדירות. לא בביטוח לאומי כדי להקל על העניים, הנכים, הקשישים. לא בחשיבה מחודשת על אליטות משרתות כמאגר לאליטות מקצועיות ומנהיגותיות. אני לא מעז להציע פירוק מלכות יהודה, מקור כל צרותינו, סלע כל המחלוקות בקרבנו והאיום המוחשי ביותר על אושיות מדינת היהודים. איני חושב שלוין היה שליח של אדונו, אשתו ובנו. הם לא העריכו אותו מספיק כדי להטיל עליו משימה כה גורלית. הוא היה שליח של טירופו והכניס את המדינה לסחרור. הוא לא דמות טרגית או קומית, הוא כלל לא דמות. אלא אם אלוהים בוחר את שליחיו מקרב מעורערי הפקולטות למשפטים. כעבור כמה ימים ניכר שהמשימה כבדה עליו, לא הולמת את מידותיו. הוא פינה את מקומו לרוטמן שנמנה עם חבורת מדיחי רוח ישראל לגזענות העוברת מדור דור שאינם עושים מצווה שאינה באה בשקר וברמייה. אני מודה שיותר משאני מפחד מהאיראנים או מאנשי חמאס, אני מפחד מהם ואם בת קול הייתה יוצאת ובוכה על מעלליהם, על טיפשותם ועל קוצר הראיה שלהם הייתי מכביר בסיבות למה עליה להמשיך לבכות. אתם צודקים, אצלי זה גובל באובססיה – גם לי זכות להיות אובססיבי – אם לא בגרוע מזה. אבל מלכות יהודה הרשעה היא המונעת מאיתנו לבסס את גבולות קיומנו. לשרטט את נופי הווייתנו. לפרש אחרת שורות גורלנו. כעבור חמישים שנה הגיע זמן חשבון נפש. המאבק הקיומי הוא בין מלכות יהודה ומדינת ישראל. כי ביננו לוין הוא סתם סבוני ללא תכונות. איני יודע איך משתחררים מהתמונה העלובה הזאת שלא משה ממני. אני מתעורר עם הקריאה: "צא דיבוק צא", אני הולך לישון עם הקריאה: "צא דיבוק צא". דבר לא עוזר. אני לא מצליח להתאושש מעצם העובדה שדמות כה שולית יכלה לעמעם את ישראל הנאורה, הרגישה, הכואבת, הקדחתנית, השסועה, הפריכה, הרכה, הדוחה, המושכת, השונאת, האוהבת. ככה, סתם, ללא סיבה נראית לעין. מעולם סלע קיומי לא איים להתגלגל עלי בגלל בורג פולני כה קטן, שנראה כקולב עבור איני יודע איזה חליפה של שוער או של קברן. תמיד ידעתי שקבלה משפטית טמונה בכתבי קפקא ושבאחד מן הימים יצא ממנה משיח. לא ידעתי למה הוא ידמה. עכשיו אני יודע...

12 Apr 2023 ARTICLE : PORTRAIT D'UN JUIF MAROCAIN

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

On s'interroge souvent sur la nature de la contribution des Juifs du Maroc au judaïsme, à Israël, voire au Maroc. Ces dernières décennies, nous avons assisté à des progrès considérables dans la recherche et nombre de personnalités ont laissé une marque indélébile sur les études juives en général. Il n'est...

9 Apr 2023 DANS LE SILLAGE DE NIETZSCHE : L’IMMORALISME DE LA MORALE

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Nietzsche était un psychologue se doublant d'un philosophe ou le contraire et il se posait en philologue. C’est l'observateur d'une société exacerbée où l'on s'abuse et abuse les autres et où l'on se harcèle le plus « moralement » du monde. Ne pouvant assumer sa vigueur, volontiers bestiale et conquérante,...