February 2024

17 Feb 2024 רוח נשברה: הלום בחירה

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

הלום קרב מעלה גירת מילים נבובות עמידות בפני כדורי הארגעה סמי ההרדמה של המומחה כביכול לטראומה, היהודים סוחבים אלפיים שנות טראומה רדיפות פוגרומים שואה והחל משמחת תורה הנוראה תזכורת כואבת צורבת בארצנו העצמאית עוצמתית עצימה, מנסה להתאושש מפרצות פראיות בגדרות במבצרים בבסיסים, מבצעים מדהימים הישגים תקדימיים, פרקים חדשים במורשת הקרב העולמית, גם לוחמה בשטח בנוי גם לוחמה במנהרות, אתה לא מגיב לדבריי דוקטור אתה רושם שותק רושם, אתה עוד עלול לפרסם מאמר ספר אם לא אתה אז עמיתיך כדי להכניסנו לספר הישגי הרהב שלנו גם בתור מעצמת טראומה עולמית, אילו לא היו לי הורים אישה ילדים הייתי מחפש לי מרפה באי בודד כפר נידח קולג' נטול כל יומרה אקדמית, מתרחק מהקלחת נותן לחמאס חיזבאללה חות'ים איראנים להתנקם בכל אותם מוחות יהודים שהאשימו אותי בכפירה בגידה, מחצרו של רב יהודאי לחצרו של חמור יהודי שהשפילו אותי התכחשו לדרגות שלי, התרעמו על שאני מאיים בסרבנות כדי למנוע כיבוש ישראל על-ידי יהודה, בני החמאס פרצו את הגדרות בעודנו עוסקים במחיצות בין נבחרי מלך ובנות מלך, חששנו שיתנפלו על שילה תקוע בית אל הם שחטו בבארי כפר עזה כרם שלום, התייצבתי ככלבלב במקום הכינוס נכנסתי שלם יצאתי הלום קרב, פליט עלוב של השלום שהוכתם על-ידי אנשי שלומינו לפני שנרצח על-ידי מבקשי רעתנו, מחויב לאחדות אחווה ערבות בקור עכביש שתפור כל כולו מריר דרשני ומרעל פרשני ערוץ הי"ד, שיכורים מתורה הופכים והופכים בה הופכים את לימודה לעבודה זרה, הקם להורגך השכם להורגו, קמו להורגנו בעודנו מבלים באילת רוקדים ברעים, הייתי מציע להחשיך את המסכים כולם כאות אבל על הגנרלים האדמירלים שלא זכו למות מות גיבורים פתחו דוכני עצות מול המצלמות מתברברים לדעת, אסתפק ברשימת השרים הח"כים הפטריוטים שיועמדו מול כיתת יורים עוד לפני שתקום ועדת חקירה לו כדי להעלות את המוראל לאומה המרומה מושפלת מורעלת ביותר עלי אדמות, במקום לפנות פעם ולתמיד את בני יהודה שמתרווחים בקולוניות שלהם פינו את אביבים מטולה קריית שמונה, סיקריים עם כיפה על הראש פאות מסתלסלות מאוזניהם בעוד הרב ממרי מכתיב את דרשותיו באכזריות שמוציאה שרידי הרוח היהודית מקורבנות האונס המשפטי של נתניהו-לוין-רוטמן, מגייס את הרמב"ם כדי לחפות על השתמטותו, אדם צריך לא להרע ולא לפחד להתפנות מכל דבר למלחמה, עמיתיו לא אומרים דבר מקורי אפילו תפילות הם לא מחדשים, הפכו לתוכים יהודאים, הרמח"ל המהר"ל הרלב"ג, נראה אותך דוקטור עוקר את אלוהים מליבי, מלחמת אין ברירה מלחמת מצווה, אם מדובר במלחמה על הבית אז זה על ביתם של סטרוק סמוטריץ' גביר רוטמן, גם אנסו את ישראל גם ירשו אותה גם גייסו אותי גם שלחו אותי לטיפול, פיצוי על תעצומות הנפש האדירות שנדרשתי לגייס כדי לבלוע את הקללות הגידופים ההשפלות ולשמור על פינדרוס גוטליב אייכלר, ללחום נגד אויב חמאסי בעוד אויב מתפלפל מתנחל בביתי, יחד נחלנו מפלה יחד ננצח, נתיישר לפי פסקי ההלכה של טאו סדן לבנון כדי לבצר את האחדות שהם כופים עלנו, אני חוזר לקישינב משאיר לכם את חווארה חוזר למרקש משאיר לכם את בני ברק, תתרבו כפי תאוותכם תלמדו כפי אמונתכם אני פורש מצבאות המשיח שלכם משתחרר ממלחמת הדת המצמיתה שלכם, חונטים בהבלים אל-לא-קיים שהורשנו לנוצרים עובדי קברו למוסלמים עובדי שקרו, חוזרים לעייפה על ברכת ההיבריס היהודי לדורותיו, אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו, מעודדים את עצמכם באל תירא ישראל אל תירא מרגיעים את עצמכם בקריאת תהילים מקבלים את הדין בקדיש, ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך, לפי הרמזים של השפלים מקרבכם עמלק קם על עובדי עבודה זרה במסיבת בודהא, הרב ממרי אפילו מגביר את קצב דרשותיו מציב את עצמו כמצפון העולם, נגד האפגנים נגד הצפון קוריאנים, הוא חייב לזמן לדרשותיו את העולם כולו כאילו העולם כולו סובב סביב תבור אלוהיו, משיח צדק עלוב מתלבט בין יוסף ודוד, איני יודע כבר מי לומד יותר תורה זרה, הרב ממרי קורא שוב למחוק את זרע עמלק הרב מועקה קורא להציב מחיצות במקום גדרות הרב בהלה עושה ניסים ברוק פיו, באותה שמחת תורה נוראה נאלצתי להיפרד מעצמי, עליתי על מדים יצאתי להלום באויב עד שהתפרקתי כליל עם החרבת עזה, מעולם לא היינו מאוחדים כמו בשדה הקרב הקטל הנקמה השעטה הרדיפה, ברור שלא היה ולא יהיה מקום בשבילנו, רק פשרה טריטוריאלית תנקה אותנו מחטא הקולוניאליזם, אבל פשרנות אינה נמנית עם תארי אל קנא, אני לא יודע דוקטור אם אני רוצה לצאת בשלום ממבוכת הרמב"ם, להיכנס לפרדס ללכת בעקבות בן זומא או בן עזאי, אני מצאצאי בני עקיבא שהסתבכו שוב בהרפתקה משיחית, אני לא יודע מי אומר מה מה אתה רושם מי מפרסם איפה מי כבר קורא, מרוב קולות המתגוששים בקרבי אני לא מזהה את קולי, הוא נשמע לי זר בוגד אחר, אחרי השואה דוקטור הקמנו מדינה כדי להשכיח את הטראומה, אחרי שמחת תורה ששמטה את המדינה מתחת לרגלינו אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות, אולי תפסיק לרשום ותאמר משהו, בחרת להתמחות בפסיכיאטריה כדי להקשיב לסיפורים העולים מהספה ללקט תשוקות מעוכבות לפרק הדחקות נשכחות לבצע המרות לתקן נשמות מרוטות, לא מקרה הוא שלא הצלחנו להעלות את פרויד לארץ, כל פועלו היהודי היה להרוג את משה, איני יכול לשאת את שתיקתך אני מבקש דרשה נחמה פרק תהילים, אתה לא מספיק יהודי בשבילי, אבקש להחליף אותך בפסיכיאטר מטעם הרבנות הצבאית, הם כבר ידעו איך לשחרר אותי, אלוהים דחה אותי אלוהים יחזיר אותי

14 Feb 2024 רוח נשברה ב': השתקה אנטישמית

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

איני יודע איפה אני עומד, ככל שאני מקשיב למשמיצי היהודים אני מרחם עליהם, ככל שאני מקשיב לרבנים החשוכים אני מרחם על עצמי, ככל שאני עוקב אחרי המפגינים נגד היהודים אני מתחלחל מתימהונם, ככל שאני חוקר בתופעה אני משתכנע שהאנטישמיות היא שנאה שפושטת צורה לובשת צורה מתאימה את עצמה למצב היהודים ולעויינות שהם מעוררים בגלל נראותם שאונם חריגותם, אם אני מבין את התופעה בצורה כה מעוותת זה בגלל שאני לוקה מדי פעם בפרצי שנאה עצמית, שונא את מורי רבי אבי שכני, גם המומחים לאנטישמיות שכה נזהרים בלשונם עד שהם חוזרים על גינויים סתמיים בלי לחדש דבר, שונאים את היהודים כי שונאים יהודים, משנותיהם לא מתחשבות בשנאה העצמית הדדית בקרב היהודים שמפלגת אותם לכתות מרסקת אותם לרסיסים, ניטשה גדול אוהבי היהודים ראה בהם אומנים של השנאה, אני מודה בחטא החטאים עוון העוונות פשע הפשעים, על משכבי בלילות כאשר שנתי נודדת עקב צרחותיה של אמילי עמרוסי פניניו של ואטורי הופעותיו של גולדקנופף המצאותיו של נתניהו ריקודיו של דגן דרשותיו של הרב ממרי אני משווה ליהודים סיבות לשנוא אותם, הם חריגים בכל קני מידה רברבנים בכל קני מידה שחצנים בכל קני מידה מופרכים בכל קני מידה, לכל הפחות היהודאים הגזעניים שבקרבם הסיקריים המשולהבים ביותר, על הגבול בין שפיות לאי שפיות, נתקלים באי הבנה קנאה תרעומת, למחרת קורה לי לראות במראה צדדים אפלים באישיותי התנהלותי אמונותיי מחשבתי התלהבותי דיכאוני ביקורתי תקוותי ייאושי כתיבתי, קורה לי אפילו לשכוח את עצמי ולהכליל, היהודי מעורר מטבעו אנטישמיות ושום גירוש לא יעלים את הדיבוק, לא פירוקה של ישראל לא הגליה מחדש של היהודים לא ירידתם למחתרת לא התבוללותם לא הצטיינותם, כי אלוהים בחר בהם והעולם לא מקבל את בחירתו יעשה הכול כדי לערער עלה לשכתב אותה להכחיש אותה לרמוס אותה, היא פוגעת ברגשות הדתיים הבסיסיים אוניברסליים ביותר מהווה יריקה בפרצופו של האדם, האו"ם הצלב האדום האקדמיה התקשורת, כול עוד אתם יהודים מתנהגים כיהודים מתנשאים בתור יהודים העולם ישנא אותכם, איני יודע לומר עד כמה המאבק הקולני נגד האנטישמיות בארצות הברית צרפת איטליה הולנד פולין אוקראינה הונגריה ארגנטינה קנדה בהובלת ההסתדרות הציונית העולמית הסוכנות היהודית משרד התפוצות מניב תוצאות, בכל מקרה בכל מצב אני מגנה את התופעה מגנה אותה מגנה אותה, עוד אבסס את הגינוי שלי אנמק אותו אביא ראיות, בכל מקרה בכל מצב היהודי צודק כנגד כל האנושות ואפילו נגד אלוהים, גם אם איני משלים עם מצעדי היריקות על פתחי הכנסיות המנזרים בירושלים שקדמו לשמחת תורה הנוראה גם לא עם הכריזה של שמע ישראל ממסגד בג'נין שקדמה לפיצוץ מסגדים בעזה לקריאת שמע ישראל, גם אם הסחף הלאומי-גזעני-משיחי מוביל שוב להתאבדות לאומית קבוצתית, בית ראשון בית שני בית שלישי, מציצה בין המריבות אורבת מאחורי ביאת המשיח, המעיק ביותר הוא שבשם המאבק נגד האנטישמיות היהודים הופכים לצנזורים של האנושות, אומנים חוקרים רשתות חברתיות אמצעי תקשורת, הופכים כל ביקורת נגד סבלם צדקת דרכם לאנטישמיות, אני צופה הופעת אנטישמיות חדשה, נגד סתימת הפיות בשם האנטישמיות, במקום לרפא את עצמכם אתם מנסים לרפא את האנושות, אתם לא תכפו עלנו השתקה בשם השואה תהיה נוראה ככל שתהיה, לא אנחנו ביצענו אותה אפילו לא ההורים שלנו, אתם עוד מציינים את עבדות מצריים אתם לא תכפו עלנו את הזיכרון הכפייתי שלכם, אנחנו לא יהודים ולא חבים דבר ליהודים, מלבד דתות ששוללות פוסלות אתכם, רוצים לשמוע גם על קורבנות העבדות הקולוניזציה, אפילו עיסוק ברצח עמים אחרים אתם אוסרים עלינו, באמריקה טורקיה אפריקה אסיה, אנא הרפו מאיתנו שחררו את ממצפוננו, אנחנו לא עשויים מאותו חומר שאתם כה מתרברבים בו, הזיכרון שלנו קצר יותר צופה אל פני עתיד, מבוהל יותר משיבושי האקלים מאשר מההפרעות הרוחניות, אנא אל תגררו אותנו למלחמות הדת שלכם, תטפלו בעצמכם תשכיחו את עצמכם נרד מעלכם

12 Feb 2024 JOURNAL DE LA PERPLEXITE : LA DECOMBRE ARDENTE

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Cette décombre représentait la relique par excellence, avec laquelle aucune autre ne rivaliserait jamais. Ni celle d'un saint réalisant des miracles ni celle d'un enfant encore babillant. Elle était peut-être atteinte de l'une des maladies dégénératives dont on ne cesse de constater l’expansion ; elle l'était sûrement. On cherche un...