July 2024

13 Jul 2024 רוח נשברה: ממוזסוויל לבארי

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

קול נשכח מרוד מבויש עגום שקרי גלותי בוקע אי שם מספרים חתומים של סבא שמעלים עובש, עכשיו משמתברר שיהודים אינם בטוחים יותר בישראל מאשר בגולה אני יכול לפתוח אותם מחדש, הרמן כהן פרנץ רוזנצווייג שמעון דובנוב ואפילו מרדכי קפלן לפני שנכנע לסירנות של הציונות החדשה שלו, באותה מידה שהיא לא בשמיים היא גם לא בארץ ישראל, לא ברבנות לא בכנסת לא במשרדי ממשלה לא בבג"ץ, קהילת ארגנטינה הייתה בונדיסטית לפני שהפכה ציונית בהשפעת שליחי הסוכנות היהודית דתית בהשפעת מרשל מאייר ושליחי חב"ד, אפשר לראות בה את היצירה הפוליטית הפתטית ביותר של הבונד, הקולוניות של הברון הירש קיבלו את אלה שלא יכלו להגיע לארצות הברית, התיישבו בתחושה שהם מניחים אבן פינה לאוטונומיה יהודית, קרקע לא חסרה רחבה ופנויה, בבואנוס איירס ובערי הספר נפתחו בתי ספר תרבות, למדו יידיש קראו שלום עליכם רכשו מיומנויות, הירש לא התחרה עם רוטשילד, בראשית דרכם היה להם אותו קטר בפריז, הירש חשב שפלשתינה לא תוכל לקלוט את המוני היהודים ממרכז מזרח אירופה, רוטשילד נשבה בקסמי המושבות שהוציאו את היהודים מהדוחק העליבות הקנאות של ירושלים, יועצים מפקחי עבודה מנהלי בתי ספר עברו ממקום למקום, לפעמים דרך מרוקו שם פעלו להרחבת רשת אליאנס שהייתה הזרוע השלישית של המפעל הפילנטרופי של רוטשילד את הירש, פלשתינה התקשתה להחזיק את חלוציה ארגנטינה שמרה עין מתגעגעת על אירופה לטשה עין חומדת על אמריקה, אחרי הקמת מדינת ישראל צאצאי הבונדיסטים עברו לרקוד ריקודי עם להתנצח עם גורדון לקרוא בברנר להתווכח על הפיכת הפירמידה של בורוכוב גם אם המשיכו לזלול בשר סדו ולהשקות את עצמם במאטה, הנכדים והנינים כבר חיפשו את הגשמתם בקיבוצי ארץ ישראל, בראשית שנות ה-70 הקיבוץ היה בגדר שתי וערב של מבטים אדישים מקפידים מבקרים, חציית חדר האוכל הייתה קטע במחול ההגשמה עצמית של כל אחד, עד שהגעת למקומך עברת מבחנם של מאות מבטים, המייסדים שהלכו לעולמם הבנים שלא ויתרו על העקרונות הנכדים שחלמו על המסע לדרום אמריקה, למרות הערצתם לבורחס מטיבי הקריאה מקרבנו שקעו בספרות העברית, שמרו מאוד על נפשותיהם מפני היהדות, התלהבנו מדי מכדורגל כדי להצמיח יותר מאשר קבוצה קטנה של רופאים וחוקרים, כולם תהו מה יהיה איתי, האם אעזוב ללימודים אסע לשליחות בארגנטינה אעבור לנהל את המטע, אלך בעקבות בת זוגתי אתעקש ואביאה אלנו, עברנו ליישב את הנגב המערבי, לא היינו גיבורים היינו חלוצים לא רצינו להופיע בסיפורי גבורה ועוד פחות להימנות עם קורבנות ההתנפלות הפראית של החמאס, כעבור קרוב לשנה אני תוהה איך הבאנו עלנו ממשלה כה מחפירה משפילה, לא הקרבנו את הבונד על מזבח הציונות כדי להמליך עלנו זוג מלכותי מופרע ומשרתיו סריסיו, מעריצו של פאולו פריירה נפגע קשות מהפיגוע המשפטי קטלני של לוין הסהרורי חסידו של הצ'ה נצרב קשות מנביחותיו של רוטמן הכלבי, הפסיכיאטר שעוקב אחריי אומר שאני מטולטל מדי כדי להתאושש, הבונד השואה הציונות הקיבוץ ההתנפלות עליו מכל הצדדים, להשלים להתנחם להתעודד, עוד נצא מהאבל נשקם את היישובים נקים אתרי הנצחה, המלך אשתו בנו ימותו מות איזבל, הפיגוע המשפטי הוא שהביא עלנו את המפלה הצבאית שחרצה את גורל ישראל, התברר שהאויב האמיתי מכרסם בתוכנו ממרר את חיינו, החרדלים החרדים האמסלמים, בכפר עזה כרתו גפיים לילדים ברעים ריססו רוקדים בכדורים בבארי העלו באש בתים על יושביהם, מיטות ילדים מגואלות בדם כלבים ירויים על הדשאים, הרוצחים הסתכלו בעיני קורבנותיהם לפני שחיסלו אותם, לעומתם האויב הפנימי מסובב את סכיניו החלודים בגב הלוחמים בעודם נאבקים בשם אחדות שכל כולה רמייה לשם שמיים, האנשים היפים הצעירים הנמרצים עוד יעזבו לאיי הפריחה השלווה השלום, לי לא נותר אלא לסגת לבונד נעוריי להמיר את געגועיו לקיבוץ לגעגועים מאוחרים למוזסוויל שדותיה ציפוריה בית הכנסת שלה גם אם הילדים הנכדים מה שנותר מהחברים אוסרים עלי כל הרהורי עזיבה ירידה חזרה לבקתה בשום מקום, הוותיקים עוד ישובו לבארי ניר עם כפר עזה כי לא ירצו לסיים את ימיהם בבתי מלון שהוסבו עבורם לבתי אבות, הירש צפה אולי את התסבוכת הגורלית, ארגנטינה חיפשה מהגרים פלשתינה הקיאה אותם, ישראל עלולה להתצייר כסוגריים משיחיים-ציוניים בהיסטוריה הגלותית של היהודים בגלל שמתנחליה התפרעו בשם ה', הבריונים רצו כדברי כהן להיות מאושרים, השתעשעו במדינה קיקיונית שהפכה בדמיונם הפרוע למעצמה והיא התנפצה להם בפנים, לא הופתעתי מקלקול המידות אצל בני יהודה מהסתאבות החברה קדישא מהתבהמות העסקנים, לא יכולתי להרים קול לא היה לי קול, נודיתי על-ידי חילוניים ודתיים כאחד סופרים ומקובלים כאחד, כל אימת שנתקלתי בשכירי המוסדות הלאומיים במרביצי תולדות ישראל במאדירי מהדירי הציונות מקרב התועמלנים מסבירנים משפיענים אבחנתי בגעגועים לגלות, כל מי שרק יכל התמקם לו אי שם באוויר עם רגל בישראל רגל בניכר, הממולחים ביותר התחלקו בין ירושלים וניו יורק תל אביב וברלין, היהדות יכלה להיות מרתקת לולא הרבנות יצרה בעלות גם על המאבק נגד ההתבוללות גם על החזרה בתשובה, לא פלא שהיא נכשלת בראשון עד כדי ייאוש מצליחה בשנייה עד כדי בחילה, אפילו אחרי הדמויות הנאורות איני מצליח לעקוב, נוח הררי שלמה זנד אווה אילוז, הם שבלוניים מדי בשביל הילד שבילה את חופשותיו אצל סבו במוזסוויל תרגל את היידיש שלו הכשיר את עצמו להעתקת שורשיו לעמק יזרעאל, עוסקים בסכנות הבינה המלאכותית קיומו אי קיומו של עם יהודי כרכורי אהבה בסיפו של הר געש, מסקנתי נחרצת גם אם מוקדמת מאוחרת מעורערת, להיות יהודי זה להרגיש זר לעצמך ומאוים על-ידי האחר בכל מקום על פני האדמה, לו יכולתי לחזור על ההרפתקה הייתי מתנדב בתור רופא בזמביה מורה בקולומביה חוקר ספרות באוקספורד מטפס הרים בנפל, הקערה התהפכה אצלי מהר יותר מאשר אצל לוחמי הגטו-מלאח, יכול להיות שהיא חיכתה לאירוע המצמרר של אותה שבת שחורה שהחליפה את קולי השיבה אותו לילד ממוזסוויל, מרוב כאב אבל כעס בגידה, חזרו לאותם רינונים על כוחנו באחדותנו ערבות הדדית מלחמת אין ברירה כי אין מקום אחר, למרות גלי האנטישמיות יש את כל היבשות כל האוקיינוסים כל האיים, מרחב נדודי היהודי מתפרש מחדש על כל כדור הארץ, יוכל להקים לו קיבוץ עם אכסניה עבור מתנדבים בכל מקום שקורא לו, להתפלל תפילת יחיד בכל מקדש שבו עולה תפילה, לחכות לביאת המשיח שלא יבוא, לפעול להשכנת מלכות שדי שאיש אינו יודע למה תדמה, היהודי כבר לא יחשוש שבוקר אחד יופיעו בדלתו כדי לעצור אותו להמית אותו, היהודי הציוני קיבל מכה קשה עד אנושה היהודי הנודד אובד מעורער חוזר, ספרייתו חובקת עולם מתנסחת בשלל שפות, צווייג פרוסט בשביס סנגר עגנון, קפקא בעיקר קפקא, לא אנטי ישראלי לא אנטי פלסטיני לא אנטי אמריקאי לא אנטי רוסי לא אנטי דתי לא אנטי אנושי לא אנטי אלוהי, לא מתערב לא נמנע לא מהמר לא מחשיב את עצמו ועוד פחות את האחר, בעד הבהוב הכוכבים רשרוש הגלים שגב ההרים פלאי החיים, יכול להיות שאנשי חב"ד קדמו לי הם לא היה צריכים לבנות להם כפר, אני מבקש להשלים את מסע חיי בלי להתבייש בו, לעבוד כל יום אל חדש לצלול כל לילה לחלומותיי להתעורר כל בוקר להפתעת יומי האחרון, האדם הוא פאר היצירה במידה והוא מסיר מעליו את קללת חמדנותו רהבו גווייתו, מצווה עליו לראות את עצמו כנווד שלא מבקש מאיש ללכת בעקבותיו, בעזרת כדורי הפסיכיאטר עוד אחזור לבארי כדי לחפש מזכרות של עמק יזרעאל בין ההריסות ואולי גם למוזסוויל כדי לעלות לקברו של סבא

11 Jul 2024 JOURNAL DE LA PERPLEXITE : UNE POESIE CADAVERIQUE

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Baudelaire était un sorcier qui préparait des potions poétiques destinées à perdre et à sauver des hommes passablement anémiés. Il peint et sculpte avec des mots et c'est plus troublant qu'avec des couleurs et des ciseaux. Son succès ne participe pas peu de son talent de chansonnier qu'il s'est gardé...

6 Jul 2024 רוח נשברה: מפיח כזבים

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

אפילו ביוגרפיה קלינית אחת לרפואה האוניברסיטה הישראלית לא השכילה להפיק עליו, למרות שמדובר בהתגלמות באיש אחד של כל ההפרעות הקליניות שאורבות למנהיגים בימינו, פסיכוזה פרנויה מגלומניה, דמות חצויה אמריקאית ישראלית דמוקרטית אוטוקרטית אריסטוקרטית פופוליסטית, צבע שערו מתחלף לפי עונות השנה נימת קולו לפי הנסיבות חיתוך דיבורו לפי שקריו ריצוד מבטיו לפי חשדותיו, לא חשוב מה הוא אומר הוא משקר גם כאשר הוא מדבר בשם האמת בעיקר כאשר הוא מדבר בשמה, כושר המשחק שלו עולה על כושרו הרטורי, נעזר במקורות יהודיים נמנע ממקורות לטיניים, מזכיר את האחיין של היועצת שלו הבן של הנהג שלו, סגן אלוף פני שהאיצה בו לפתוח בתמרונים להתמיד בהם, הוא מפסיק לשקר רק כדי לשסות איש ברעהו שבט בשבט מחנה במחנה, שד צולע שכל מה שהוא עושה עושה כדי לחמוק מהדין, מושחת עד קצות אצבעותיו רקוב עד לשד עצמותיו, כל השכלתו תככנית כל חוכמתו עבריינית, יכול היה להיות ראש כנופיה הוא נעשה לראש ממשלת היהודים בתמיכת בוחרים שטרם יצאו ממערות מרירותם בברכת רבנים שטרם יצאו מגלותם, כל ההאשמות שמטיחים בו כל התיקים שהוא סוחב לא מתחרים עם הרג אלפי תינוקות ילדים אימהות חיילים זקנים, מתראיין רק באנגלית כי הוא יודע עד כמה אפשר לשטות בתקשורת הזרה, הופעתו בערוץ 14 הראתה עד כמה הוא יוצא גלמוד אפילו בחברת חסידיו שוטיו, במקום להשלים עם הסטייה הטבועה באישיותו ולסלקו נתלים בהכרזותיו איומיו הבטחותיו, מגוללים את מסכת מעשי האונס הסימבוליים החוזרים ונשנים ממערכת בחירות למערכת בחירות, לא יודעים לומר אם החייזר שהשתלט על חיינו שד או מזיק, המרוקאים הולכים שבי אחריו כאילו אחז בקרביים שלהם החרדים מתייחסים אליו כאל פריץ משרת, רק מדינת מלאח-גטו יכלה להציב בראשה אדם מדומה דמיוני ללא תכונות עם כל החסרונות, איני מבין את הדרישה ממנו ליטול אחריות, ראש מפיה מעולם לא נוטל אחריות על דבר, מלהק את אנשיו מפעיל חנפנים נגד מקורבים, "יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים", נטילת אחריות תעיב על תדמיתו הבריונית תקעקע את יכולותיו האגדיות, שורד מקצועי מהמר על השכיחה המקריות הבלתי צפוי, אביו לימד אותו עד כמה התעלמות התכחשות התחפרות מאריכות ימים והוא לא מתכוון להגיש את ראשו לשוטר לשופט לכלאי, כל יום מוליד קסם חדש בפי בנו לשונו, האשמת ראשי שירותי הביטחון הוקעת מתנגדיו כשמאלנים, לא פורשים בגילו אחרי שהרעיל מוחות בארות אוהלים ערער את סיפי המשטר הסתבך בפלילים אחראי למותם של אלפי אזרחים חיילים, אפילו להסתובב בעולם הוא לא יוכל גם בליווי צבא של שומרי ראש של פרקליטים, הוא עלול למצוא את עצמו על ספסל הנאשמים בבית הדין הפלילי בהאג, לא יוכל להפעיל אנשיו להרעיל רשתות, לשטות בחוקריו לעשות רושם על שופטיו לחמוק מגזר דינו, תשה השראתו חוזר על עצמו כדי לשכנע את עצמו, אז אני אומר וגם אתם אומרים, אנחנו בני האור הם בני החושך, אנחנו נלחמים כדי להבטיח את ביטחוננו לדורות, מקפיד לשלם מס שפתיים לנופלים לפצועים, אני מחבק את אחיי אחיותיי למשפחת השכול, לא תמיד יודע איפה הוא נכנס לא תמיד יודע איך לצאת, מפזר גזירות בצורה של הבטחות הבטחות בצורה של גזירות, לא מסתיר את קוצר רוחו ואתה מתחיל לרחם עליו על עצמנו, יכולנו להיות במקום אחר אנחנו בבור ללא תחתית והאמריקאים בשנת בחירות, הוא מבטיח ללכת עד הסוף ואתה תוהה אם סופו סופו של סינוואר סופנו, בדידות איומה אופפת אותו, אפילו בחיק הפטריוטים שמתקשים לשאול אותו שאלות מרוב חשש לאבד את בימת ההתלהמות שהם פותחים ערב ערב כדי לשפוך את שנאתם ללבות את שנאתי, הוא איבד את עמו הותיר אותו עם מפלתו כאבו אבלו, עטוף בח"כים נורבגים שחייבים לו את מעמדם משכורתם שרדם, הוא כה מכור לפוטו אופ שלא מפסיק לצוד את העדשות, הטריח את עצמו כדי לקבל את גלעד שליט, נדחק לשורה הראשונה במצעד ראשי המדינות בפריז, הוריד את הג'קט בעקבות אובמה, הרביץ הופעה עת חשף את ארכיוני האיראנים מול מצלמות העולם, ליווה את נחיתת נעמה יששכר, עלה על חולצה שחורה כדי לחקות את זלנסקי נושל ממנה על-ידי גלנט, מיהר לחלל שבת כדי לקבל את פני החטופים ששוחררו, הוא מדכא עם מטרטר עם משנע עם מעביר אותו סדנא בנדידה, פליטים מקוללים משוקצים קבצנים, הם טבחו בנו אנחנו נרסק אותם, החיילים מחוללים פלאים במותם מצווים לנו ניצחון, אנחנו בנקודת מפנה היסטורית לא חוזרים עד שמנצחים, לאמריקאים לקח תשעה חודשים כדי להשתלט על 5000 מחבלים במוסול בלי תת קרקע, "מדם חללים מחלב גיבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם", הוא מדבר אל קהל שבוי מותש מבטיח כובע של מגל לכל אחד, מחפה על חולשתו בסמכות קולו, לא הצליח להרתיע את החמאס לחסל את ראשיו לשחרר את החטופים, נותן להם להירקב למות בעוד קרוביהם מתחננים אליו כאילו היה חצי אל עם שרצים שהשתחררו מקופתו ושורצים סביבנו, נצר את האש פעם אחת יכול לנצור אותה פעם נוספת, לא יקרה דבר נחסוך בחיי חטופים חיילים אזרחים, העיקר אצלו לדחות את קיצו בכל מחיר בכל תירוץ בכל תואנה, חולשתנו לא באנושיותו רחמנותו מוסריותו אלא במוחו המעוות, קולו של עמלק עבר לכרכר בגרונם של הנבל הראשי הרב הראשי המכשפה הראשית, איני מקבל או לא מקבל את עמדותיו איני חושב שיש לו עמדות מוצקות, הוא לא נאבק על ארצו מולדתו עמו הוא מנצח על מלחמת גוג ומגוג ולצידו דמויות שהועלו מהאוב השבתאי-קוקי, קרעי סטרוק שקלי סון-הר-מלך גביר, מציב את עצמו בראש התנגשות הציוויליזציות כאשר מקומו מאחורי סורג ובריח, חושב שהוא יכול להשפיע על אמריקה אם ינאם בקונגרס על העולם אם יוביל את מסע הצלב נגד הפרסים, עלול להיכנס להיסטוריה כמחרחר מלחמת העולם השלישית, אם לאמריקה נותר קצת כבוד עצמי אחרי ההשפלות שהוא מסב לה על בסיס יומי היא הייתה מחרימה אותו, לא מסקרת את סיוריו לא מראיינת אותו לא מכבסת את כביסתו המלוכלכת, מדובר בנאשם בפלילים שהסתבך בפשעים נגד האנושות, עומד מאחורי אחת המלחמות הטיפשות ביותר בתולדות ישראל, ביקורו רק ילבה את השסעים בדעת הקהל האמריקאית, זו אומנותו זו מומחיותו זו צרתנו, לא הבנתם שלא צריכים להגיב לכל ציוץ לכל שקר לכל נביחה שלו, מתעקש להדגיש את חשיבותה האסטרטגית של ישראל-יהודה עבור המערב כאשר היא רק מפריעה לאינטרסים שלו באזור, מעיבה על יחסיו עם העולם הערבי, מנוד לגויים ללאומים למעצמות, הסינים וההודים לא מבינים האפריקאים לא מתעניינים המוסלמים מתעבים, גם אנחנו מחכים לירידתו מהבמה אולי תזרזו אותה, הוא כבר התפרק מכל אפיוניו האנושיים, נטול אחראיות נטול חמלה נטול אמפתיה נטול אנושיות, נמנע מלומר מתי יכריז על ניצחון מוחלט מתי יוציא את החיילים מהמדמנה המחורבנת שאליה הכנים אותם מה תוכניותיו ליום שאחרי מתי יאפשר לי להשכין שלום בקרבי בין היהודי לערבי, תחת ציפורניו מצדה עוד עלולה ליפול שנית