November 2024

16 Nov 2024 רוח נשברה: חלחלה פוליטית

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

כעבור חמישים וחמש שנה אני עוד מתחלחל מהתלות הבלתי נסבלת שלי בפוליטיקאים, חווה את הריבונות היהודית כפגיעה בסמכויותיי הגלותיות עילאיות קוסמיות נצחיות, לא הייתי מרוקאי ולא חשתי בד'ימה אלא יהודי במלוא שיעור קומתו, על סגולותיו ועל מגרעותיו על שמחותיו ועל סבלותיו, משחק מחבואים עם אל כל האלים מחפש את דרכי לעולם הבא בשורות כל תנועת התעוררות שהייתה תהיה לתפארת אבי רבי אימי שכינתי, לא עסקתי כלל בתרבות פוליטית צורת ממשל שיטת בחירות דפוס מנהיגות, פוליטיקה לא הייתה מענייני לא עניינה את אלי, הדברים השתנו תכלית שינוי עם הגירתי, גיליתי את השררה ואיתה את קללותיה, פוליטיקאים נמאסו מהר עליי, היו מגושמים פשטניים מופרכים כאילו נועדו רק לרבנות לשתדלנות לצדקה לקבורה, פקפקתי ביכולתם של יהודים לשלוט על יהודים, למרות השוטר והחייל הסרסור והזונה, כבר בימיי הראשונים באכסנייה עצובה בחיפה שהוסבה למעון סטודנטים הרגשתי שאותה עלייה רק הורידה אותי מעמד, הכול נראה לי מאוים רעוע זמני, הבניינים המתקלפים העצים העצובים הציפורים המפוחדות, אנשים תלושים חיפשו את מקומם בארץ לא להם, נותנים לי תחושה שנכשלתי בתום אלפיים שנות נדידה בארץ שנועדה לשמש לי נחלת קבורה, למרות הטכניון שהיה אז בגדר שמורה ציורית מדעית צנועה על המעבדות המיושנות שלו השבילים הריחניים שחצו את המעונות מתלבטים לאיזו צמחייה להתמסר, בעיר התחתית ואדי סאליב הדיח פליטות אביונות מרירות, חיכה לתושביו המקוריים התנער משארית פולשיו פינה אותם לקריות אטם בתים, גולים גמלאים נגמלים, גם ניצולים עם מספר חרוט על זרועי, סופר נברוטי חלש על הכרמל רצה להיות נורמאלי בכל מחיר למרות שיצא מחלצים סמויים של אב לבנטיני אם מרוקאית, סופר אחר כתב ערבית בעברית לקול חצוצרה בוואדי, אצילי העיר היו באותם ימים תושביה הנוצריים, רק לבתיהם נכנסת לבית קבע שרוהט בסגנון שושלתי אדוק ומסביר פנים כאחד, מאז תחושת הנישול הניכור הפלישות לא עזבה אותי, פעמיים ניסיתי להיחלץ מהמדינה המטולאת הפריכה פעמיים חזרתי כלעומת שירדתי, בין הותר לפרסום להותר פרסום, כאילו מרגע שהגשמתי את החלום הפרוע לנחול בכאב באבל באלימות ארץ אגדית היא נועדה להיות לי לארץ דביקה, הארעיות ידעה עליות ומורדות לפי גלי ההתנגדות התקוממות של הפלסטינים שהזכירו לי שהארץ היא להם ולא זכות תנכית פתטית תעמוד לנו במאבק פוליטי חובק עולם על שני מיליארדי מוסלמים, ככל שהשנים קירבו אותי אל מנוחתי הקרקע הפסיקה איכשהו לרעוד, האוניברסיטאות היללו את המוח היהודי הקימו מחלקות להשבחתו, מגדלים החליפו שיכונים גירדו שחקים, הקיבוצים התפרקו התאווררו התרחבו, כיפת ברזל פרשה את הגנתה מפני טילים, מבצעי המוסד באיראן הבטיחו להסיר את איומיה, ההייטק ייצב את כלכלת הדאווינים נטע בנו את האשליה שהינה אנחנו מעצמה צבאית מודיעינית קיברנטית, שכנענו את עצמנו שהמוח היהודי עושה פלאים, המצאות פיתוחים אקזיטים, קבלה צמחה פרא בכל התחומים, קבלת הספירות הסולמות ההבלים פרחה לה במקביל לקבלה ההייטק, הפכה את המדינה הכי תמוהה בעולם למדינה הכי מנופחת תלושה בעולם, בכירי שירותי הביטחון איבדו מהילתם הסתאבו דבקו בסיסמא המכוננת ביותר של האתוס האזרחי פלשתי ישראלי, לא הספיקו לפשוט את מדיהם שהחלו לעשות לבתיהם, ללא אבחנה ללא לבטים, אלה הסתפקו במושבים בוועדי מנהלים של חברות פרטיות ציבוריות אלה עסקו בסחר בנשק, נרתעים מפוליטיקה מותירים אותה לעסקנים תככנים לפקידים עילגים, מעדיפים להתיישב כל ערב מול הטלוויזיה קובלים על תת הרמה של הפוליטיקאים, כל אימת שנתפסו חלחלה נסעו לכנס נופש השתלמות בחו"ל, אלה שהתפתו לפרשנות נעשו סניליים בטרם עת, כה עשו לביתם עד שלא הרגישו שהבית מט ליפול, חמאס שיבש את שנת המקובלים למיניהם, לא מדינת מקלט כי אימהות רקדנים ילדים נורו לא מדינת ערבות כי שבויים חטופים הופקרו לא מדינה דמוקרטית כי תרבות עבריינית חלחלה לכל המערכות לא מדינה נאורה כי חשכה כיסתה אותה אלא מדינה מופרעת שלא יודעת גבול, מעולם לא לקה עם בהיבריס כה אמוקי מעורר חמלה, לא האתונאים לא הרומאים אפילו לא הצרפתים, בירתו הקיסרית הפכה להגשמת היבריס הבחירה הקללה שלו, לצד המרכז המסחרי בקיסריה הולכת ונבנית שכונת גסות הרוח לתפארת ארץ פלשתים, דא'צה על הים השחור ארמון על הבוספורוס בית כנסת בגטו לודז' ריאד במרקש אפילו העתק של הבית הלבן, התושבים כבר לא יודעים אם הם רוצים להתגורר באנטליה באמריקה ברוסיה במרוקו, מתגעגעים לגעגועיהם, עוד תופק סדרה שתגולל את הנסיבות שהביאו למיטוט מעצמת הרהב היהודי-משיחי-ציוני, אדם שנקעה נפשו מבחירתנו המפוקפקת נגעל מהקרקס הפוליטי קרעי סטרוקי גולדקנופי משתגע מהטריקים השטיקים של נתניהו חבורת ביביו מייחל בסתר ליבו לירידה כלשהי באשראי שלנו ברקיע בחירתנו, למרות מה שקרה בטבח הנורא בגלל מה שקרה בשיא עוצמתנו, המכה לא הייתה כנראה מספיק כואבת כדי להחזיר אותנו לממדים הטבעיים שלנו להעביר את ממשלת החרפה מהעולם לעשות צדק עם הקיסרי הפסיכוטי אשתו ובנו, בראיה לאחור ניצחונות צבאיים לא שירתו אותנו, רק מלחמת יום הכיפורים היטיבה עמנו הביאה שלום עם מצריים ירדן, אחרת כל פעם שהיהודים נתלים באלוהיהם הם מובסים, לפני אלפיים שנה הבינו את המסר נטשו את ההיסטוריה הורידו את אלוהיהם למחתרת, החזרה אליה הונעה מפשעים נוראיים נגדם התלוותה בעוולות פוליטיות נגד הפלסטינים, אלה לא יזרקו אותנו לים הם כבר לא צריכים, הם ערערו את אושיות קיומנו יתנו להן להירקב מהשחיתות הרודה בכל, לולא המחירים הכבדים בשני הצדדים הדשדוש שלנו בעזה היה יכול להירשם בתולדות המלחמה כמצחיק ביותר, נצח ישראל ישקר-לא-ישקר פעם נוספת, מגיעה לנו מפלה צבאית קטנה עם התקפלות לגבולות 67 ושריד גדול שיוכל לחבוש את פצעיו במדרש חדש, הפעם לא נפרק את ההתנחלויות נציע אותן לבוניהן, נעמיד את נתניהו למשפט ראווה נגלה אותו לאי הבושה ובתור עונש נצמיד לו את איילנד-לו-רק-היו-שומעים-לי, נכריח את שריו ללמוד תורה יומם ולילה כדי להמיתם משעמום, אפילו האמריקאים לא יצילנו מידם ידינו, במקרה הטוב ביותר יעניקו לנו מעמד פורטוריקני עם דרכון של פליט בינלאומי לכל יהודי שיאפשר לו להתגורר איפה שמתחשק לו לסחור במה שבא לו להאמין בכל אל שנותר בקרבו לעבוד אותו כפי שנראה לו, לכל אחד יובטח החופש ללמוד מה שהוא רוצה כמה שהוא רוצה להתפלל עשרים וארבע שעות ביממה עד כלות נשמתו להמית את עצמו מחרדה מדיו מצ'ולנט, אותי אי אפשר כבר לרפא התחרפנתי מרוב טלטלה קבלית ספירתית הייטקית, אפילו אוהד חמו שחשבתיו לצנוע התעלל בי, השבוע הפיל עליי שתי כתבות על סבל העזתים, דוחף את המיקרופון לפניהם המטושטשות כדי להוציא מהם את מה שהוא מפרש כהתפכחות, מחזות של נדידה בשממה של חול רעב עליבות, נעים מקללה לקללה מנקמה לנקמה מהריסות להריסות משטח הומניטרי לשטח הומניטרי מנכבה לנכבה, רצה לומר זה נוראי יצא לו זה תנכי ויונית לוי חזרה אחריו כמחסלת את המוסר התנכי של שרקי האב, שנה עברה והוא כנראה לא צפה אפילו פעם אחת ברשת זרה, קשה היה לראות אותו מסרסר במים תמורת הוקעות החמאס בפי חסרי כול, כתבה לא הייתה פרומו בהחלט היה וגם שפל בשידורי הערוץ הכביכול שפוי של המדינה הרשרשית ביותר בעולם, ב-7 באוקטובר שמחתם עכשיו תסבלו, קחו אל נקמות שלכם החזירו לי אל מחתרות שלי, קחו את ריבונותכם התפורה מתככים דמעות שחיתויות קברו אותי בגלותי המשקיפה אל העולם הבא, מאוויי היהודים בגלות ואני בביצה הציונית משיחית ביביסטית

13 Nov 2024 CHRONIQUE DE MOGADOR : UN PACTE POETIQUE

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Son état ne cessait de se dégrader. Ses cheveux en broussaille lui donnaient un air dépenaillé, sa barbe hirsute un air dément. Il portait plusieurs couches de vêtements dépareillés, chaussait des savates éculées. Ses ongles longs accentuaient l’esprit sauvage qui l’animait. Il ne parlait plus, il marmonnait. Tapi dans le...

11 Nov 2024 מאמר: הסוד של מניטו

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

תחייה יהודית אמיתית היתה בצרפת בשלהי שנות החמישים והשישים, מייד אחרי מלחמת העולם השנייה. תחייה יהודית זו נולדה בעיקר מסביב לבית ספר להכשרת מנהיגות רוחנית-קהילתית, המוכר כאקול ז'ילברט בלוק ( (Ecole Gilbert Bloch או אקול דה-קדר דה-אורסיי (Ecole des Cadres d'Orsay 1969-1946). הוגה הרעיון ומקים בית הספר היה רוברט גמזון...