February 2025

21 Feb 2025 VARIATIONS JUDAIQUES : UN DIEU IN-EXISTANT

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Les prédicateurs de l’altérité invoquent Dieu sur le mode de l’Autre absolu ou/et transcendant confiant autrui à mon attention, mon souci, ma garde, mon service, mon dévouement. Leur Dieu ne perle que dans le témoignage qui atteste on ne sait quoi par leurs prières et leurs œuvres. Ce faisant, ils...

17 Feb 2025 ALBUM DU MONDE : RUE DU MUSEE INTERNE

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Cette rue n’existe pas, n’a jamais existé. Les gens qui l’ont habitée ont disparu. Ils se sont dispersés pour un nouvel exil, se sont volatilisés dans le vent, se sont perdus dans les rêves desquels ils ne sont plus réveillés. Ils sont partis pour des cités plus impériales, exubérantes, prometteuses,...

15 Feb 2025 רוח נשברה: עבודת האות

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

אני מניח שהתופעה אופיינית לזקנה, התשוקה תשה הדברים חוזרים על עצמם הציפיות מתדלדלות, מתחיל להיות משעמם הגיע הזמן ללכת, מה שלא הספקת לא תספיק מה שלא הגשמת לא תגשים, הפולחנים כולם שווים, יפים מסקרנים הזויים מבעיתים חיוניים מיותרים, יהודי נוצרי מוסלמי הינדואיסטי בודהיסטי, לפי רוזנצווייג אל אחד עומד מאחורי כל האלים מעליהם, החושים נוהים אחרי הריבוי הלב כמה לייחוד, ההתמכרויות המצחיקות ביותר הם דווקא לפילוסופיה של הדת, נתקלתי בהרבה ברנשים המפרקים מרכיבים דתות ומשום מה נראו נשמעו יותר מתוסבכים מופרכים הבליים מתחכמים, כאשר קרה לי להכיר אותם מקרוב הם איבדו את שארית ההילה שהעיסוק האצילי באיני-יודע-מה משווה לנוברי ספריות, תמיד מתגלע צרימה בין חייהם מעשיהם עמדותיהם ודבריהם מאמריהם כתביהם, כאשר הם רוכשים להם מפרשים אלה משמשים להם מגיהים שמרמים את קוראיהם במידה בה הם מרמים את עצמם, מגדילים את אשליותיהם בהגדלת שבחיהם, בודדים תרמו להבנת האדם, הבולט ביותר במאה ה-20 היה היידגר נאצי שועלי שחיפה על לקותו הפיוטית בפטפטת על שירה, גלגול מילים עוד יתגלה כסטייה האצילית הביזרית ביותר של האדם, הסגידה לכותבים כעבודת אלילים, במיוחד אם לא מימשו את ההבטחות שתלו בעצמם לא הותירו מורשת, אפילו לא חיבור דל בשלל פרסומיהם שמפצח את סוד הקיום הייקום האלוהות, הדבקות בספרי הקודש ההתפעמות מספרים קלאסיים ("אני לא קראתי וירגילוס ולמה רציתם שאקרא אותו?") מצויות ביסוד ההומניזם והוא מתגלה לא פחות נבוב מהמשנות המתדלקות אותו מחפות עליו, הכישוף הספרותי פועל על כל השכבות, מי שלא נגמל מהכתובים ומעצם הקריאה לא גמר להשתחרר, ממילותיו הפנימיות לא פחות מאשר מהמילים החיצוניות המשבשות את השקט הקוסמי (מבקש בכל לשון של בקשה "לגרד את הדיו שבה מרחו את חושיי"), אבל זה בא עם ראשית הזקנה שבוללת את כל המילים לכדי שתיקה מבשרת נצח לכדי כתיבה שלא יודעת מהי נקודה, הספרות הענפה המוכרת כמחשבת ישראל עוסקת בשאלה עיקרית אחת, צידוק אל-לא-קיים בתור צידוק הדין, דרשנות על הסתר פנים כפי שאני מתנסה בו מעצם האדישות הכללית לאמונתי אמונתך לתקוותי תקוותך לכמיהתי לשלום שלווה שקט, מתגלגלת לדרשנות על האדם-המושפל על-ידי אלוהיו, היהודי אינו שורד בלי אלוהים שבחר בו לנפח להצניע את בחירתו, כל ההוכחות אצורות בכתבים בלתי פסוקים תולדותיו שזורות בהכחשות בלתי פוסקות, אז הוא מתאמץ עד שהוא מעפיל לדרגה של עילוי עלוב, האדוקים ביותר נעשים לקוראים כפייתיים בתורתם תלמודם זוהרם, ללא חידוש ללא מקוריות, אלא אם לוקים בסטיות פרשניות נטולות תוחלת נמנים עם ההוזים המוקצים מנודים מוחרמים, אחרת הם לא נחלצים מהם ורואים בהם כתבים נבואיים, לא מדובר רק ברבנים משרשרי כותרים פסוקים מדרשים אלא גם בהיסטוריונים סוציולוגים אנתרופולוגים אנשי מדעי המדינה, האדם אינו מודע שהוא משליך את אי-ידיעתו על אל בלתי ידוע, היהודי משלה את עצמו בתור אדם שנושא את יהדותו כבחירה ושליחות שאיש מלבדו אינו מכיר בהן, ליבוביץ וסולובייצ'יק הטמיעו את האורתופרקסיה בחוגים המשכילים, הטילו עליהם את משטר ההלכה כדי לשחרר את מחשבתם, אלוהים לא הגיח דבר לא פרח, לא מאחורי המדעים של זה ולא מאחורי המתימטיקה של זה, בהשפעתם האורתודוקסים נעשו במקרה הטוב לרובוטים המשתעשעים בחשיבה חופשית, האורתופקרסיה חנקה את ההתגלות הרחיבה את הסתר הפנים, פותרת מלהתמודד עם שאלת קיום האל, הגות על השואה כמעט ולא הופיעה, שום חיבור לא התעלה לרמה של איוב וחבריו, לקחתי חֶרֶשׂ לְהִתְגָּרֵד בּוֹ בעודי יֹשֵׁב בְּתוֹךְ-הָאֵפֶר, יְהוָה נָתַן, וַיהוָה לָקָח, עָרֹם יָצָתִי מִבֶּטֶן אִמִּי, וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה; יְהִי שֵׁם יְהוָה, מְבֹרָךְ, יתגדל ויתקדש ברוך דיין האמת, מבליטים את נס התקומה כדי להשכיח את השואה ולנקות את אלוהים, פולטים להג רברבני מחריש מתיש מחניק המעלה ריח באושים של גווייה נצחית בהתפרקות, מעטים שמו את מפתח השמיים מתחת לערמת אפר הסנה, כולם חוזרים בצורה זו או אחרת על המנטרה של פאקנהיים, מחכים לשווא לתיאולוגיית השואה האלוהית או לכל הפחות לאיוב ב', לא נתקלתי לאחרונה בדבר משמעותי בפי המייללים מקוננים מקרב מדושני האבל השכול הנקמה הנותנים לחטופים להינמק במנהרות חשכתם הדתית, מלבד משפט בפי ניצולת קיבוץ בארי, אני שותלת עץ משקה אותו בדמעות דבר אדיר שמור לניצולים מעל לכוחות בני אדם רגילים, הפתיים ביותר נתלים באחר כאל מילת קסם, בלי לשכנע לא את עצמם ולא את האחרים, הנוצרי והמוסלמי מעיבים עליהם שלא לדבר על ההינדואיסטי והבודהיסטי, מה שקרה בשמחת תורה האיומה החזיר את הסתר הפנים לתהום המחשבה על היהדות ואיני רואה שם אחר עבורו מאשר שם ה', המלומדים ביותר מתבצרים בתיאולוגיה של ההרמנויטיקה, המקורות מניבות מדרש שדורש פירוש שמעפיל למקור שמוביל למוות, לא האל חשוב לא מצוותיו אלא תורת הפרשנות שלו, המירו את האשליה האלוהית באשליה הרמנויטית, לא השאירו עיקרים מרחו אותם על ואידך זיל גמור עד שהסתלקו לעולמם עם כל התארים המינויים הפרסים, ככול שהתבלו התפרעו טיפחו תלמידים העפילו לפנתיאון גדולי מחשבת היהדות, קוק היה אורתודוקסי הגליאני הוא נכלא מאחורי פאותיו של סוכות, לוינס היה אורתודוקסי-סלבי הוא נבלע במאמרי דרשני בר אילן, ייאמר לזכותם של החרדים האשכנזים שלא ניסו להתמודד עם תהום השואה אלא כיסו אותו בפרו ורבו מילאו את השורות השרופות הרחיבו את ספרייתם כדי להתכסות בתכריכיה, חכמי המזרח נותרו בפיגורם, להוציא אחד או שניים שלא הותירו אלא שומרי קברותיהם, לא עוסקים כלל בצידוק הדין תולים הכול בתשובה, קיבלתם מכות זה בגלל חטאיכם רוצים להינצל תחזרו בתשובה, בעוונותינו הרבים אנחנו נענשים בהקפדה יתרה על שמירת מצוות נטולות טעם, פרדוקסים מתהלכים על זקניהם, יתגלחו ירגישו יותר חופשיים, אבל בלעדיהם יישמטו מהם הסולמות לאלוהים וילכו ערום ועריה, הגיע הזמן לסיים את המלחמה המשיחית המחורבנת הזאת, קצה נפשי מהפומפוזיות של ניר דבורי, מעולם לא היה חכם לעולם לא יהיה חכם, אולי יחיילו אותו כדי להוציאו ללימודים, אני כבר לא יודע מה אני פולט עליכם להפסיק לקרוא, אני לא שולט כבר על ברבורי מחשבתי, תקוע בשני צידי המטבע שפסקל זרק לאוויר, מקהלת לפסואה לא קם ניהיליסט כמותם, לגרד את שכבות הקבלה בה שטפו את מוחי, לא שווה להדהד את נוכחותך להשאיר עקבות ממבערך, "לא מרווחים דבר לא מוסיפים דבר, עוברים ושוכחים / והשמש במועדה בכל בוקר", ליהודים לא הייתה מעולם סבלנות לקהלת לא הייתי מציע להם להגר לפורטוגל של פרננדו פסואה, הם לא בנויים לא לאלברטו קאיירו לא לאלוורו דה קמפוש לא ל