May 2025

10 May 2025 רוח נשברה: השלום המרוט
Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

בימים עגומים אלה נראה לי שמחנה השמאל הצטמצם לקשיש משכיל חביב שיושב לו בפריז מזה חמישים שנה בתור יו"ר של איש אינו זוכר איזה פורום בינלאומי לשלום, כל אותה תקופה לא הייתה התכנסות שעסקה בשלום שבה הוא לא נטל חלק, ספק על תקן ישראלי ספק על תקן צרפתי, יותר מכל אחד אחר הוא התפרנס משלום, בתור יועץ לשועי עולם, בין אם מורטינוס הפוליטיקאי הכי ממולח בעולם בין אם מקרון הפוליטיקאי הכי ביזארי באירופה, הוא הכיר את כל הדמויות שטמנו פעם יד בעסקי שלום, רבין פרס ביילין ערפת אבו מאזן ברגותי, כל השליחים שרצו להתיר את הפלונטר הישראלי-פלסטיני, בלייר רוס קרי, הוא גם פלרטט עם הדמויות האינטלקטואליות הכי מפוצצות החל מדני האדום וכלה בז'יז'ק המשוגע ו ברנאר-אנרי לוי גדול דוגמני מאבקי העולם, עבר בקלילות מבית נשיא לבית נשיא, מעשיר את רשימת קשריו בשני המחנות מהדק את יחסיו עם המתים שלא יכולים להתכחש למה שהוא שם בפיהם, לא הייתה לו משנה סדורה מלבד שתי מדינות לשני עמים, הוא שירת חבורה מכובדת של מלאכי שלום שהלכה ודעכה עם השנים, גם אותו האירועים האחרונים זיכו בתהילה אולפנית, בתור מקורב לנשיא הצרפתי יועצו למזרח התיכון מחבר דו"ח שאיש לא קרא, עטו עליו כדי לפצח את מה שאיש מאזרחי צרפת אינו מפצח אצל התלמיד הנצחי שהתאהב במורתו הנצחית, יותר מאשר התעניינו בסתרי השלום הבלתי אפשרי בחלקת אלוהים הסובל מהתגוששות פנימית באחדותו המדומה, ארבע שכבות בגדים בצבעים שונים, פנים בשריות נפולות עם זקן חמאסי כזה, שומר אמונים לשלום שעוד יפציע מהסבל המכאובים הדולצ'ה ויטה של כנסי השלום, בקול מרושל עם מבטא טוניסאי דק הוא קורא לחשיבה מחוץ לקופסת משרד החוץ הצרפתי, נתלה בדרכונו הפלסטיני כדי להיכנס לרמאללה לצאת ממנה בשלום, קובל על העדר אמפתיה בין הצדדים, ישנו ביחד אכלנו ביחד בילינו ביחד, הוא מפליא לתת את ציוני הדרך בכישלון המתמשך של שיחות השלום המתמהמה, צועק את צעקתו על כל בימה ובכל אולפן משיא גם עצות צבאיות לקראת היום שאחרי שעין לא ראתה, נמנע מלומר מילה רעה על הגופים הבינלאומיים העומדים מאחורי ההתכנסויות השלומיאליות, או"ם אונסקו איחוד אירופי, למרות ששחיתות מנהלית פושה בהם כלפי חוץ ועוד יותר כלפי פנים, עודדו הקמת כל מיני ארגונים פיקטיביים שפועלים לקירוב בין דתי לשמירה על הסביבה להשכנת שלום עולמי, לא אתפלא לגלות שלפורום הבינלאומי לשלום כמה יושבי ראש ורק השלום יתום, אני אוהב את הברנש מקנא בחייו הספרותיים שאננים נינוחים טעימים, מתעקש נאחז מופיע, לא יגיד כמוני שהיהודים לא בנויים לשלום פנימי חיצוני, מסוכסכים עם עצמם לא יודעים מה לעשות עם אלוהיהם מאז שהוא נטש אותם לטובת הנוצרים המוסלמים, מתקשה למצוא את חלקו אצל כת קטנה של כמה מיליונים כאשר מיליארדים מהללים אותו ב-70 לשונות גאולה, נכתבו ספריות שלמות על הנושא, אני לא מתרשם מהם אלוהים לא מתרשם מהם, לזכותנו ייאמר שלא היינו מתקבלים לישיבת בית אל בירושלים אפילו לא לחוג לקבלה באוניברסיטת בר אילן, למרות שהוא לא נטול תארים מככב בכל זוהרו במחלקה לכתבי יד אבודים שבספרייה הלאומית, איני מצליח לתפוס מתי הוא יהודי מתי נוצרי מתי מוסלמי, מרוב התלבטויות הוא מקפיד רק על קנאותו בשלושת הדתות, כל עוד לא מאחדים אותו פעם ולתמיד שלום לא יפציע לא בפריז ובעיקר לא בירושלים השסועה אלמנה שכולה, במיוחד עכשיו שרודפי שלום יהודים בפריז עברו הסבה למאבק באנטישמיות חותמים על עצומה על גבי עצומה, חושבים שהם כותבים את ההיסטוריה בתור מחברי ספרים יועצים בינלאומיים מפיקי תוכניות רדיו וטלוויזיה, שחקנים בקרקס הכי מבוקש במדינתם, עושים כותרות מפליטת פה של מתחרה מהרפתקה תקשורתית של יריב, הם כבר לא במחנה השמאל לא מוצאים את מקומם במחנה הימין מכרכרים במחנה שלהם, חצי-יהודים שליש-יהודים רבע-יהודים חוזרים איכשהו בתשובה שלמה למשנת התיקו מבית מדרשו של התשבי שעבר לפתחי אולפני הטלוויזיה, חלוץ התפנית הסנסציונית בקרבם לא היה אחר מאשר מזכירו האישי של סארטר הדגול המפוקפק המדשדש במילותיו במושגיו בעמדותיו, יהודי מצרי תזזיתי ספק עילוי ספק משיח שהלך עם הרוח, אחרי ששימש בנאמנות את פטרונו במאבקיו הופעותיו ספריו פנה ללימוד תלמוד אצל רב שפתח ישיבה בשטרסבורג, הפך והפך בה מתיש את עצמו את שומעיו, נתלה בדוגמות הקשיחות של המצוות כדי לכפר על עוונותיו לפלס את דרכו בחוכמת חז"ל, הגדיל לקבל את וידוי מורו האגדי על ערש דווי, מקריאת דבריו לא מבינים אם הוא מודה בטעות חוזר על עמדותיו מתגייר מפקיד מפקיר את נשמתו בידי מזכירו, קרובי סארטר קבלו על הונאת המת האשימו את המזכיר בהתעללות באיש שלא שלט בצרכיו הרוחניים בסחיטת וידוי בסחיבת ספרים מספרייתו, הוא עלה לארץ התחרד התגורר בבית וגן העתיק את סגידתו מסארטר ללווינס המשיך לקבל את משכורתו מהאוניברסיטה שהעסיקה אותו הקים מכון לחקר רבו החדש, פרסם מספר ספרים שכולם שיר הלל לימה של תורה טבע באמבטיה שלו, תרם להעלאת קרנו של התלמוד ולהפצת הדרשנות של לווינס בתור הפילוסופיה הרשמית של סן-ז'רמן דה פרה לתקופת המעבר מסארטר ללא נודע בבר אילן, סלל את הדרך לכל מיני רבנים תקשורתיים שהתחלפו על האקרנים בקצב מסחרר, עם כל מיני סיפורים של חזרה בתשובה לימודי רבנות קבלת סמיכה, ככול שלווינס קרא לאהבת הזולת הם העמיקו את אהבת עצמם, הם פרחו להם בלי לחדש דבר, דוחקים הצידה את רדיפת השלום מתעלמים מגדולי ההוגים היהודים באמת, ברגסון ינקלביץ' ארון, נחושים החלטתים עם נימה קנטיאנית בקול, כל מה שאני אומר מוסרי כל מה שאחר אומר בלתי מוסרי, מתחרים עם נהגי המוניות בישראל שגם להם יש מה לומר על כל דבר, מאחוריהם השתרכו דמויות שבישרו את הגאולה העולמית, אחד מהאיים שהתגייר עטה חליפה שחורה כובע שחור גידל פאות עסק במו"לות פרסם ספרים פתח חנות ברובע היהודי, אחריו הגיח נכדם של עיתונאית מבריקה ובימאי עוד יותר מבריק ועטור בשני שמות נוצצים שיפץ את מה שהוא היה צריך ביהדותו והתמנה לרב, התקשורת עטה על סיפורי הסבתא הסבא והקשר ביניהם, אחריו הגיחה רבנית ספק רפורמית ספק קונסרבטיבית דוגמנית לשעבר כבשה את העמודים הראשונים של המגזינים הנשיים היוקרתיים ביותר לפני שעברה לאקרנים, אחריה הגיח בנו של חוקר מוח ידוע שבנה את תדמיתו על נטישת הרבנות בעד הפילוסופיה, בלי להבין מה דוחה אותו בראשונה מה מושך אותו בשנייה, שילמו מס שפתיים לשלום התמקמו תודעתית בסן-גרמן דה פרה נצמדו לממשלת הדיראון הישראלית יצאו למסעם נגד האנטישמיות בלי לשאול ממש למה על מה בשם מה מעתיקים את הטראומה שלהם מאושוויץ לבארי, אפילו נמצא איזה פסיכואנליסט שהתבסס על הקטעים האנטי יהודים בקוראן כדי להסביר לנמק את העויינות היהודית-מוסלמית, ראה בהתעלמות המוסלמים מטענותיו הודאה שבשתיקה, איש לא העיר לו שהעולם המוסלמי לא יודע על קיומו על ספריו ואפילו היהודים לא מתעניינים בפרסומיו פודקאסטיו, קשה באמת לעקוב אחרי חקירותיו אודות רצח היהדות האבהית על-ידי האסלאם, מספרים שכאשר הודיע ללווינס שהוא שוקל ליטוש את המתימטיקה לטובת הפסיכואנליזה הליטאי פלט בהומור האופייני לו, מה מרקשי יכול להבין בפסיכואנליזה שכל כולה מחלה אוסטרו-הונגרית, עיסוק במלחמות הירושה בין האסלאם והיהדות לוקה במגבלות היהדות להכיר בענפים שצמחו ממנה, יהודה הלוי יותר משכנע מכל האינטלקטואלים היהודים הצרפתים גם יחד, נועם חומסקי מרודפי השלום הכי מפוכחים שקמו ליהודים נרדף עד שקולו נדם הושתק כליל, חכם משכיל פעיל נועז שהסתכל על העולם המערבי כאל חוות החיות של ג'ורג' אורוול, לא פספס הזדמנות לצחוק על הפעילים האינטלקטואלים הצרפתים לא השלה את עצמו על המהלכים שלו עצמו, בדרכו גילם דון קישוט בגרסה יהודית-אמריקאית במידה בה הברנש שלי מגלם את הגרסה היהודית טוניסאית צרפתית של סנצ'ו פנסה, אני מניח ששניהם יודעים לא פחות ממני שמדובר במלחמת בין שתי תנועות שחרור ולא בבני אור נגד בני חושך, אהבת ישראל היא המניעה את שניהם וכפי שהדברים מתפתחים בניצוח הקרצייה הפולנית-אמריקאית וחוליית החיסול מיהודה המשמשת אותו כל עוד לא נכיר במלחמת השחרור של הפלסטינים לא ניגמל מהמלחמה שמכרסמת בנו יותר מאשר בהם לא נדע שלום ובלעדיו אנחנו פשוט נעלם ורק הפורום הבינלאומי לשלום ישרוד אי שם בבית אבות בפריז

Read More

Le pharisianisme rabbinique présume d'une cécité de Dieu, voire de son impuissance. La Loi vient combler son silence et dissuader l'homme de succomber au désespoir qu'il véhicule. Elle se resserre d’autant plus que Dieu reste sur son silence, incarcérant l'individu dans son univers, ritualisant la vie au possible, ne tolérant...

Read More

Il est des gens pour habiter Paris en clochards de luxe. Des neurasthéniques pour la plupart, volontiers misanthropes, même quand ils débordent de cordialité et qu’ils sont une incarnation de la correction mondaine. Ils s’ennuieraient tant entre les murs de leurs résidences qu’ils ne se sentiraient à l’aise que dehors...

Read More

Pages