May 2025

24 May 2025 רוח נשברה: הדרך לתהום

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

צר לי על שהתדרדרתם לרמה של פושעי מלחמה, הייתי מצפה מכם ליותר איפוק אנושיות מוסריות, ירדתם בלי משים מכל נכסיכם האנושיים דתיים אינטלקטואלים פוליטיים, מעולם לא הפגנתם אדישות כה פושעת לגורלנו, להוציא בודדים כיאיר גולן שלא בוחל במילים כדי להוקיע את עוולותיכם ומעללי המאפיה המטריפה אתכם, מעבירים אותנו ממחנה הומניטרי למחנה הומניטרי בלי מזון תרופות הגנה, חיסוליכם הכביכול ממוקדים מפילים אימהות אבות ילדים, לא דואגים לדבר מלבד האחדות הרעילה השגורה בפי המפלגים, שכם אל שכם כמו בשדה הקרב נגד אויב אכזר, חילונים דתיים שמאלנים ימנים ביביסטים אנטי-ביביסטים רשעים צדיקים יושבי מגדלים יושבי אוהלים, קרועים על רקע התבוסה המוסרית שאתם נוחלים במלחמת הנקם המצווה השולל שבה פתחתם בעקבות המפלה הצבאית של ה-7 באוקטובר, בהובלת תולעת המכרסמת בכם מדי יום משבשת סדרי עולם סדרי ממשל, נישאים על גבי 100 שנות שנאה אתם לא יכולים לעצור, הופלו בניינים חוללו מסגדים רוסקו אזרחים, צה"ל האדיר על כוחותיו המיוחדים לא הגיע לחטופים לכל לוחמינו לכל כיני השיגורים, איני מבין את מהלכיו את רוחו את הקוד האתי שלו, יכול להיות שאתם חושבים שאתם מנצחים שעוד תנצחו שסופכם לנצח, אחרי שנה וחצי חיסלתם את כל הנהגת חמאס את ההנהגה שהחליפה אותה ועוד תחסלו את ההנהגה הבאה, שוכחים שכל שהיד משאיר מאחוריו מאה יורשים, למרות מצבנו הצלחנו לערער את התשתית הקיומית שלכם, לזרוע אימה באוכלוסייה לכבוש שטחים אפילו אם לשעות ספורות לעולל את הנורא מכול, שכנענו המוני צעירים ברחבי העולם בצדקת קורבננו מאבקנו עמידתנו, עוד יסופר על תעוזת לוחמינו תושייתם גבורתם, בין אם הם טרוריסטים בין אם לוחמי חירות, בין אם שונאי אדם בין אם אוהבי אדם, בין אם אנטישמיים בין אם אדישמיים, כל האבחנות הללו מעסיקות רק אתכם ושופריכם בעולם, אני לא מצדיק את מעשי הטבח האונס השחיטה, אתם עוד עלולים לחשוד בי לעצור אותי להאשים אותי בהסתה לפעולות איבה להרעבה לרצח עם, הרי מה שמותר לכם אסור לנו, תודו שלא הותרתם לנו ברירה, אני מכיר את אנשינו, הם הרגישו בעזה כבתוך כלא מהבוקר עד הבוקר, ללא תאריך שחרור ללא אופק לילדיהם, פליטים בני פליטים אבות לפליטים קורבנות של פליטים, התנפלו על היישובים כפראי אדם שהשתחררו לרגע מכלוביהם, בכפכפים וקלצ'ים כדברי ראש שרי הגהינום שלכם, הרסו טרפו חמדו, לא הבדילו בין יהודים תאילנדים פיליפינים, שכחו את עצמם הסתחררו מאשליית השחרור, אפילו בבני עמנו אחים לדם לדת הם פגעו, איני יודע מה יהיה יותר גרוע לא יהיה, נקבור את מתינו נקים מחדש את ביתנו נוליד מחדש ילדים נהגר למצרים לאירופה לעזאזל, לנכבה של 1948 של 1956 של 1967 של 1973 תתווסף הנכבה של 2005, ספק אם עכשיו נוכל לשרת אתכם להתפרנס אצלכם, בתקופת הניתוק הבאתם פועלים מתאילנד ומנפל עוד תייבאו אותם מהודו ומבורמה, קולוניאליסטים נותרים קולוניאליסטים בדם ובנפש, לא מקרה הוא שצרפת בריטניה בלגיה מוצפות באנשי הקולוניות שלהם, גורלה של ישראל יהיה שונה תתפרק מעצמה בלחץ השסעים העדתיים חברתיים דתיים כלכליים, הנאורים הליברלים יהגרו החרדים יפרו ישרצו ירבו יעצמו מאוד, אני סומך על ביבי הוא יוביל אתכם לתהום שנפער בקרבכם, דבר לא יוכל לעצור את החיסול הכללי, אז ורק אז נוכל לחזור לאדמותינו לכפרינו לבתינו, לומר עד כמה הייתי בעד קרן קיימת משלנו במקום חפירת מנהרות, להתערות במושבותיכם לעודד את התנוונותכם לרשת אתכם, בניגוד לטענה לפיה המתקפה ב-7 באוקטובר נטולת הקשר הקשרה משתרע על גבי 80 שנה, אם אירופה עשתה בכם שפטים במה אשמנו, אני לא משכיל במיוחד רוב חיי התפרנסתי מעבודות דחק אצלכם, בניתי את בתיכם סללתי את כבישיכם חרשתי את שדותיכם קטפתי את פירותיכם, ביליתי יותר שעות בקרבכם מאשר בקרב בני עמי, ספק עבד ספק משרת ספק שכיר, מתעורר לפני עלות השחר חוזר אחרי רדת החשיכה, את הקיבוצים הכרתי היטב, הם ראו את עצמם כאנשי שלום ביקשו שנתייחס אליהם כאל אנשי שלום, גם אם בעליהם בניהם בנותיהם נכדיהם שירתו בצבא, למרות מחאות השלום שלהם הם לא היו רגישים לרגשותינו, לא הלאומיים לא הדתיים, העסיקו אותנו האכילו אותנו ריפאו אותנו, בשורה התחתונה עשו לנו טובה, מעולם לא הרגישו קולוניאליסטים לא ידעו שהם כאלה שאנחנו מתייחסים אליהם ככאלה לא מטילים ספק שסופם להתפזר מחדש, אני לא שונא אותם זוכר להם טובה, העבירו לנו את רהיטיהם הישנים את בגדי ילדיהם שגדלו את שיירי ארוחות חגיהם, אפילו הזמינו אותי להיכנס לביתם, למרות מאמציהם לא הצליחו להתנער מהחשדנות המובנית ביחסם אלינו, התהייה החביבות המעושה ההתנשאות, גילמנו איום שדבר לא הסיר, כאילו נוחתים עליהם משום מקום, פולשים זרים לחלומות שחיפו על בלהות, זקוקים לנו נעזרים בנו אפילו אוהדים אותנו בדרכם העדינה חוששת, לפי הכבדהו וחשדהו האגדי שלהם, גם כאשר דיברו ערבית הם שמרו מרחק לא נכנסו לי ללב כי לא נכנסתי לליבם, לא הייתה לי הרגשה שהם מרגישים את מה שאנחנו מרגישים, חושים מותשים מעוותים מושחתים, חושבים את עצמם למוכשרים למשכילים לנבונים לנבחרים לעליונים, אנשים עלובים כיבדנו את עליבותם, אני קראתי את ביאליק אלתרמן הם לא קראו את דרוויש אפילו לא את חביבי, אני צללתי לידיעות אחרונות הם אפילו לא ידעו מה שם העיתון הנפוץ ביותר אצלנו, אנחנו צפינו בארץ נהדרת הם לא התחברו לרשת ערבית כלשהי, גם לנו הגיע לצחוק מטיפשותכם, לא באותה מידה שאתם צוחקים מעצמיכם על עצמיכם, הסיבות לא חסרות לכם, גדולי הקומיקאים שלכם נמנים עם רבניכם, הרב הראשי לשעבר הנוכחי העתידי אפילו מרביץ סטנדאפ כל מוצאי שבת, מצחיק את המוני ישראל לדורותיהם החיים והמתים באיומו לעזוב את המדינה אם יגייסו אותו, מקומו בבית חולים לנפגעי יהדות, אנחנו לא יהודים לא מקשים על אללה מכלים את זמננו בהתרת קושיות ששמים לפתחו, האסלאם כה פשוט עד שהוא מפשט את החיים, צליינים על פני כדור הארץ מאללה לאללה, צדקה הסתפקות במועט השלמה, אל תטעו בי ותראו בי אנטי-ציוני, אני קורא למוסלמים לראות בציונות תנועה לחיסול היהדות כדברי חסידי סאטמר, אלף שנה נעלמתם מעל בימת ההיסטוריה חזרתם אליה הודות לערבים בספרד, הנוצרים הפיצו אתכם לכל עבר ורק העות'מאנים אפשרו לכם להשתגע ברחבי האימפריה שלהם, מעזה יצאה הבשורה השבתאית מעזה עוד תצא בשורת ראשית דעיכת המשיחיות הציונית, טור זהב חדש ישרור באזור, אנדלוסיה משלנו לא בגרסתה הנגזלת שלכם, תתרחב בהדרגה לשתי הגדות לירדן ללבנון לסוריה לעמקי הפרת והחידקל, מצבכם רק ילך ויתדרדר מצבנו רק ילך וישתפר, כי אנחנו אדוני המרחב והוא הפך נותר יהיה ערבי

21 May 2025 SUR LES TRACES DE DIEU : LE CORRELAT DE L’HOMME

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Dieu n’est peut-être qu’une fiction vitale, on n’en persiste pas moins à s’accrocher à lui pour ne pas succomber au non-sens et continuer de se donner contenance en ce monde. Il désigne le grain de génie de l’homme et son grain de folie. Il est une bénédiction et une malédiction...

18 May 2025 CHRONIQUE DE MOGADOR : LE DERNIER JUIF

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Rares sont les villes comme Essaouira qui émettent des râles avec la mort des personnages qui ont marqué une époque. Je parle du temps du beau et touchant délabrement de la ville alors que le peintre et sculpteur Hussein Miloudi menait campagne contre l’ouverture d’un aéroport qui désenclaverait les lieux...