June 2025

23 Jun 2025 LE RECUEIL DE PARIS : SAINT-GERMAIN-DU-VENT

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Dans la deuxième moitié du XX e siècle, c’était tout un manège, ce l’est resté. La psychanalyse avait conquis Paris. C’était un peu comme si la KKnie de Robert Musil avait migré, elle aussi, vers Paris. Les lundis de celui-ci, les mardis de celui-là, les mercredis d’une troisième, les jeudis...

21 Jun 2025 רוח נשברה: אחיזת עמלק

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

מה שקורה בשנתיים האחרונות מחייב בדיקה מחדש של תולדות היהודים, איני מתרגש מהגיחות הצבאיות באיראן, עוד פחות מהקריאה לקרב בפי בלעם לפיה עם כלביא יקום בעודו שרוי מוכה טראומה מותש מלחמה מפולג ללא תקנה, הפעולה באיראן היא מעבר ליכולותיה של ישראל יהיו אשר יהיו הצלחות סוכניה וטייסיה, דבר לא ימחה את תחושת הארעיות שלוין זרע בממלכתיות הישראלית את תחושת הנטישה שגורל החטופים החזיר ליהודים, איני רואה במה המלחמה בעזה באיראן בתימן שאיש אינו יודע איך תסתיים משנה דבר באיום הקיומי-פנימי המכרסם בחוסנה של ישראל, אנחנו עוד נכפר על השתוללות נתניהו נבכה על גודל השעה ההיסטורית שכה מהללים על הריסות באר שבע תל אביב חיפה, איש לא יעצור את האיראנים אפילו לא מתנגדי משטר האייטולות שסולדים מנתניהו ומפעלוליו, ישראל-יהודה לא תוכל לעמוד באיום מצריים טורקיה סעודיה שעוד יבוא, הסונים לא יגלו את אותו איפוק שמגלים השיעים, ההיבריס היהודי ישראלי מניב בניצוח הנוכל המשקר תמיד הרפתקה שעלולה להחזיר את עטרת הריבונות הישראלית ליושנה הגלותי, התופעה אינה נסיבתית אלא חקוקה בסלע הקיום היהודי, האזור היה שדה הגירה קרב הגליה נותר כזה, בני ישראל כבשו אותו מידי הכנענים ומאז ניטשת מלחמה על בעלותו, הם היו אנשי מלחמה ניצחו הובסו הוגלו שבו להיות אנשי מלחמה וחוזר חלילה, אני מפקפק אם קרה להם להיות אי פעם אנשי שלום, תחת השופטים המלוכה הצדוקים הפרושים, שלום לא שרר בחיקם לא ביניהם לא עם שכניהם, לא יצאו למסעות כיבוש כי נתלו בבחירתם בחלו להתערות בעמי הארץ עובדי עבודה זרה סירבו להתחלק איתם בסגולתם, היו צריכים להתגלגל לנוצרים למוסלמים כדי לצאת למסעות כיבוש חובקי עולם מאחורי הצלב הסהר, גם אחרי שירדו למחתרת בגולה שנאה נקמנית בערה בעצמותיהם, נתלו בעמלק דמוני נאבקו בעמלק דמיוני הוכו על-ידי עמלק תורני, איש לא ידע מי היה אותו עמלק מתי הוא מגיח מה הוא מסמל, הוא אחז בהם בכל מקום בו שהו דוחים את סיפוק ניצחונם עליו למלחמת הכול בכול ממנה היו אמורים לצאת ללא פגע, נמנעים מלגרש אותו אלא ברעשנים מנהלים מלחמות מדומיינות כדי לנחם את עצמם מגלים נכונות למות על קידוש ה',השואה מימשה את סיוטיהם האפוקליפטיים ביותר, סביר להניח שלולא אושוויץ חישל את הניצולים וכול היהודים תופסים את עצמם כאילו ניצלו מאושוויץ לא הייתה קמה מדינה ריבונית ולא היו נוהרים אליה פליטי השואה, המדינה התקבלה כפיצוי על השמדה נוראית במרחב הכי נאור באירופה השפלה במרחבים המוסלמיים רדיפות במזרח אירופה, גדעון האוזנר התובע הכללי במשפט אייכמן סיכם את התפיסה הציונית של תולדות ישראל בבואו לגמור חשבונות עם הנאצי שנפל לידי הנוקמים הישראלים, ״ספר דברי הימים של עם ישראל רווי סבל ודמעות מאז הופעתו על במת ההיסטוריה, פרעה במצרים החליט לענותם בסבלותם, להשליך בניהם ליאור, המן ציווה להשמידם, להורגם ולאבדם, חמלניצקי טבח המוניהם, פטליורה עשה בהם פוגרומים״, נוטים לראות את עמלק בפרעה המן חמלניצקי פטליורה אייכמן חוששני שלא רואים דבר בגלל התולדות שושלות רשרשים מבית מדרשם של המהר"ל קוק מניטו ושאר מכשפים של הפוליטיקה הדרשנית, במשפט אייכמן ארנדט נדהמה מאפרוריות רדידות שוליות אותה השלכה עמלקית, דמותו של האוזנר ריתקה אותה יותר, סירבה להתרשם מהפאתוס הציוני ראוותני שלו בניסיונותיו להפוך פקיד זוטר למפלצת כאשר כל כולו מילא את תפקידו כממונה על ההשמדה הסופית של היהודים, היא העזה לדבר על בנליות של הרוע כפי שהשתקפה מצלליתו, הציונים השתלחו בה היא לא נכנעה, כל האתיקה שלה מסרבת להשלים עם תפיסת הטוב כפי שהיא מקופלת בדת של הפוליטיקה בפוליטיקה של הדת ועוד יותר בקבלה הציונית-שבתאית של גרשם שלום, "מיליוני בני אדם מצייתים לסמכות, בהכנעה בהסכמה ובלית ברירה, זה יכול לקרות בכל חברה גם המתקדמת ביותר, הנאורות לא מנעה רצח עם", משפט אייכמן סיפק את יצר הנקמה עיבה את יצר השנאה, היהודים הרהיבו עוז שברו את מצור הערבים שאיימו להביסם לגרשם לגלותם, ניצחונם חיפה על אלפיים שנות חרדה קדישא, ה' צבאות חידש את מצוות כיבוש הארץ, כריתת הסכם שלום עם המצרים היה מעשה ראש ממשלה יהודי מחתרתי לעילא ולעילא עד דיכאון, הסכמי אוסלו חובלו בשני הצדדים, הסכמי אברהם היו הסכמי סחר תיירות לתפארת אמריקה שנכנעת פעם אחר פעם לראש בריוני הפלישתים, הסכם השלום עם ירדן מתגלה יותר ויותר כטעות אסטרטגית שמונעת מהערבים מהיהודים מדינה פלסטינית רחבת אופקים, אנשי יהודה חזרו ביתר שאת לתורה העמלקית שנשזרה ביצר הלבדיות אפליה שנאה היהודי, משתעשעים שיוכלו לפתור את הבעיה הפלסטינית בהתפרצות מלחמתית גוגמגוגית, הפכו שדה הגשמה לשדה השמדה ודוגמית ממנה קיבלנו בפרעות ה-7 באוקטובר ובמלחמה עמלקית בלתי נגמרת, "עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר", חיילים התפללו בצאתם לקרב בחזרה ממנו, הספדים נשמעו כברכות על קידוש ה', לא הייתה מלחמת מצווה כה מסורבלת מאז תקופת כיבוש הארץ, לא יודעים איך תסתיים מה תניב, איראן קיימת לנצח נצחים ישראל-יהודה עוד תחזור לסורה עם ייבוש רוק הדרשנים המחליפים ביניהם טפיחות על שכם באולפנים, משהנרטיב ההרצלייני ליברלי חילוני הובס על-ידי הנרטיב החרדי הנרטיב הבר-קוקי הרקמה המלחמתית עמלקית של היהדות הציפה מחדש את רוחה, עכשיו אפשר לתהות אחרי המניעים הדוחפים חיילים להקריב את חייהם בשירות הנהגה סרוחה המפטמת אותם בדרשות סוחטת מהם דמים, מסע הנקם בעזה היה יהודי-עמלקי הפסוקים היו יהודים-עמלקים הדימויים היו יהודים-עמלקים המעודדים היו רבנים, לא מקרה הוא שהיהודים נתפסים בעולם כמחרחרי מלחמה מבצעי רצח עם עדכני יותר מקודמיו, על בסיס הצהרות של שרים מדד השנאה במוניות רינונים גלויים ברחוב, כעבור 3000 שנה המלחמה נגד עמלק כה שוננה עד שהוטבעה ברקמה היהודית הבסיסית, הכול נועד להכשיר למלחמת הגנה התקפה נקמה מניעה, מערכת החינוך מגיל ינקות עד גיל גיוס, תנועות נוער מכינות קדם צבאיות שנות שירות ישיבות הסדר, טכסי זיכרון במרחב הציבורי גיוס אמצעי התקשורת, אפילו החרדים לא פטורים משטיפת המוח המלחמתית גם אם הם משתמטים מדאורייתא נרקבים על קידוש ה', מנהלים מלחמת גוג ומגוג באצבעם המתפלפלת דרוכים לפעמי משיח שעוד לא נצלב חולל יורקים לפתחי כנסיות מסגדים, לומדים תורה נושאים תפילה לגיוס ה', בהמולה המלחמתית שבה אנחנו מככבים האנושות מתקשה להבדיל בין אנשי שלום ואנשי מלחמה שמה את כולנו באותו שק חבטות, היא רואה את מה שאנחנו לא יכולים רוצים לראות, שבויים באשליית עוצמתנו הצבאית מאחורי סורגי הלוח העברי נועדים לתכריכי החברה קדישא, היא מקבלת שהיהודים רצו להתנער מחרפת הגלות להגשים חלום בן אלפיים שנה לחזור לארץ חמדת מועקת אבות לבנות מדינת מפלט מקלט לקבץ נידחים מארבע קצוות תבל לבנות חברת מופת אפילו להסיר איום גרעיני אמיתי דמיוני, זה לא מצדיק בעיניה גזלת אדמות הריסת כפרים גירוש תושבים קטל אזרחים שלא יודעים את התנ"ך לא מקבלים אותו לא קראו בו, משמתברר שיהודה היא אויבתה הממאירה ביותר של ישראל בת שחוק מריר כופה את עצמה על שפתיי לו בכדי להרפות במקצת את מתח השכול האבל על ישראל של העבר העתיד, צוחק מאלוהים נבחריו קריאותיהם המפלגות לאחדות, פעלולי ראש המאפיה המתאפר מעלליו השוחקים כל סבלנות לפוליטיקה יהודית, העסק הופך קומי מיום ליום עם דמויות יותר נאלחות מפתטיות, היהודים הופכים למופרכים רבניהם לדחלילי אלוהים, באחת מהצגותיהם הם איימו ליישב את עזה מחדש בתינוקות שנולדו זה עתה מאשכי מתנחלים שציוו את צאצאיהם למלחמת מצווה לנצח נצחים, לא צריכים להתייחס לדבר ברצינות לבכות על דבר להתרגש מדבר, אפילו לא מהמתקפה על איראן שלא תשנה הרבה בעמדה העקרונית של המוסלמים כלפי היהודים בנחישות נתניהו לגרור אותנו בטירופו לקברו של לווין להפיל את ישראל עם בית המשפט השלישי של שקלי להנדס את התודעה היהודית לפי מתכונת פשיסטית של הרבנים להשליט משטר תיאוקרטי עוד יותר חשוך ממשטר האייטולות, לא מונעים מעם שאלוהיו הסתיר את פניו לנצח נצחים מלהתאבד, הייתי מאפשר לבני בעור כולם לבנות מלכות חרדתם על הריסות עזה מסביב לבית הכנסת השבתאי שלה, מחייל את משמר הצניעות שלהם מעניק לחבריו תנאים משופרים של חיילים בצבא קבע של ה', מצייד אותם בשופרות אקוסטיים לסיקול נשים נואפות סירוס בוגדים החוטאים בכתיבת רשימות קבליות על הפרעות היהודים מעלים חשד נורא לפיו עמלק התנחל בחיק כל אחד מהם, אני לא מתחרה עם רבנים אלא עם מגרשי השדים הכורעים תחת השתוללותם במרחב הנפשי היהודי, הבטחתי לכם להשתגע אני מכריז על עצמי כעל היהודי המעורער, מתקשה לעקוב אחרי הוראות פיקוד העורף לא יודע מתי להתקרב לממ"ד מתי להיכנס אליו לנעול אותו לצאת ממנו, נותר על משכבי באזעקות מחכה לטראמפ שיצילנו מידי נתניהו כ"ץ רגב סטרוק יחזיר את הטייסים בשלום לבסיסם בקפלן

17 Jun 2025 JOURNAL DE LA PERPLEXITE : LA GUERRE DES ASTICOTS

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Les asticots se sont tant multipliés dans mon jardin qu’ils se sont déclaré la guerre. J’ai beau les observer, je ne comprends ni leurs divisions ni leurs alliances. Il n’est peut-être rien à comprendre et je dois les laisser s’entre-dévorer. Ce qui me dérange c’est qu’ils semblent se réclamer de...