April 2018

22 Apr 2018 חדשות סבוניה: מבראשית

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

היות שסבוניה אוהבת לגרד את הפופיק שלה, היא משופעת בפרסים. היא מחלקת פרסים על ימין ועל שמאל לפי העיקרון הסבוני: "תן לי, ואתן לך." פרופסורים דוחפים את תלמידיהם או מנדים את יריביהם, סופרים מתגמלים את כותבי שבחיהם, אמנים מרחיקים את מבקריהם. איני משלה את עצמי, העיקרון הזה אוניברסאלי יותר מסבוני. אחרת עמוס עוז וצרויה שלו היו מקבלים את פרס נובל מזמן. סבוניה לא המציאה את השיטה, היא המציאה את ריבוי הפרסים. פרס רוטשילד, פרס א.מ.ת, פרס דן דוד... פרס ישראל. לכשייכתבו הסיפורים שמאחורי פרס ישראל – החל מהענקתו לישעיהו ליבוביץ' וכלה בבחירת ארז ביטון - נקבל ספר מרתק על תולדות סבוניה. פרס בראשית רצה להיות שונה. קרן ג'נסיס לא ידעה ממש מה לעשות עם כספה. היא חילקה פה, חילקה שם. ללא סיפוק רב. פערים רק התרחבו, בניינים נותרו ריקים. כמו שאר הקרנות היא התפתתה לחלק פרסים. היא רצתה לחלק את הפרס היוקרתי ביותר בעולם היהודי, והיות שהיתה מודעת ללחצים המופעלים בסבוניה על-ידי כל מיני עסקני תרבות, מתווכי אקדמיה, מגיסי משאבים, יחצנים למיניהם... יועצים אסטרטגיים מבית היוצר הגדול ביותר בעולם ליועצים אסטרטגיים, היא המציאה פטנט פילנטרופי. חלק מתרומותיה היא לא תחלק בעצמה אלא תטיל את המשימה האצילית – והמתסכלת – על דמויות בולטות בעולם היהודי, עשירות בפני עצמן, אנשים שיותר מלהתכבד בפרס שיוענק להם, יכבדו אותו בקבלתו ויחלקו אותו כראות עיניהם למטרות פילנטרופיות. כולם יוצאים נשכרים ובעיקר הקרן שיכולה להתגאות בפרס היוקרתי ביותר בעולם היהודי ("פרס נובל היהודי") מבלי להשקיע פרוטה אחת נוספת ממה שבין כה וכה היא מחלקת. נטע-לי הֵרְשְׁלַג היא אישה יפה וכשרונית, יהודייה ללא תסביכים, יודעת ספר, מבנות ירושלים, ללא תסמינים של שנאה עצמית. כאשר הייתה צריכה לבחור לה שם במה, היא בחרה לקרוא לעצמה בשם הנעורים של סבתה מצד אביה, וכך נעשתה לנטלי פורטמן. היא ספגה אהבת הארץ גם בבית אביה וגם אצל אלן דרשוביץ, סנגורה של סבוניה. היא התייצבה לימין ישראל במאבקה נגד הטרור ושום דבר סבוני לא היה זר לה – החל מספריו של עמוס עוז וכלה ברזי הפוליטיקה הסבונית. לבן הבכור שלה היא קראה פשוט... אלף. יהודייה מרתקת מכל הבחינות, פעילה גם למען סבוניה וגם למען זכויות נשים. לראיה, חבר השופטים של פרס בראשית מצא אותה ראויה לקבלת הפרס. היא יכלה לבוא לסבוניה ולקבל אותו, לתרום אותו לצדקה ולחזור לביתה. היא פשוט לא היתה מסוגלת. לנאום אחרי הרמא"ז (ראש הממשלה האדיר והעזוז) ללחוץ את יד אשתו, להשתתף בארוחה החגיגית, וכולי. למרות הכבוד – והיא נאותה בעבר לקבל דוקטורט לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית – ולמרות הכסף – היא כבר החליטה לחלק את הסכום לארגונים לשוויון נשים – היא לא היתה מסוגלת. היא לא נרתעה מהחרם – לרוב מדומה – נגד ישראל; היא לא חששה לאבד תפקידים. היא פשוט לא יכלה מוסרית. בניגוד אליי היא לא יכלה לעמוד בשמאלץ וברהב שמרעיפים על מדינה שיכלה להיות אצילית לולא מלכות יהודה השתלטה על מדינת ישראל ולולא השת"פית (שרת התרבות הפרחחית הישראלית) החליטה לחלק אותות אור וחושך. פורטמן אינה הראשונה שזוכה לשבט לשונה הגסה של השת"פית. קדמה לה מזכירת אונסקו, בת אסואירה, לור אזולאי, היודעת מה זאת יהדות מבית סבא ובעיקר מה זאת תרבות...

21 Apr 2018 DANS LE SILLAGE DE PASCAL : PENSEUR DU CŒUR ET DE LA RAISON

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Pascal médite la brindille qu’est l’homme dans le chaos du néant et l’éternité de l'infini, ne trouvant pas grand-chose à quoi s’accrocher : « Nous voyons donc un milieu vaste, toujours incertains et flottants, poussés d'un bout à l'autre ; quelque terme où nous pensions nous attacher et nous affermir,...

20 Apr 2018 חדשות סבוניה: האיש בעל כל התכונות

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

אתה שואל אותי על מקור השם סבוניה. ההסברים שקיבלתי לא סיפקו אותי, להוציא אולי את ההסבר המלומד והמרושע ביותר, הנפוץ בקרב עוכרי המדינה המופלאה שראויה רק לשבחים. הם טוענים שהשם סבוניה הוא על לשון "קקניה." הביטוי הזה הוא המצאת הסופר האוסטרי, רוברט מוזיל, שכתב את "האיש ללא תכונות" – אחד הספרים הארוכים בתולדות הספרות העולמית, שהוא לא הספיק לסיים – המתאר את אווירת העיר וינה, אחת משתי בירות האימפריה האוסטרו-הונגרית, בראשית המאה העשרים. מוזיל מכנה את מולדתו "קקניה" ( Kaserlich und Königlich – קיסרות ומלוכה בגרמנית). חוזה סבוניה, תיאודור בנימין זאב הרצל, היה וינאי, יהודי מתבולל. מחזאי בינוני, עיתונאי מצליח ואוסטרו-הונגרי בכל רמ"ח אבריו. יותר מהיותו יהודי, האיש היה אוסטרו-הונגרי, כלומר נגוע במגלומניה אופיינית לבודפסט ווינה, שדחפה אותו להתפרסם על הבימה וינה הנוצצת. הוא ניסה את מזלו כמחזאי ולא במקרה נעשה לדיפלומט אחוז תזזית. בהתחלה הוא הציע את עצמו להוביל את היהודים (אציג לך מאוחר יותר תשובה מוסמכת וצורבת על השאלה המעסיקה אותם ביותר: "מי הוא יהודי?") בהמוניהם לטבילה בכנסיות האימפריה שהשתרעה אז על פני מחצית אירופה. כאשר נוכח לדעת שאפילו התנצרותם לא תרפה את ידי אויביהם, הוא הגה רעיון הזוי על הקמת מדינה שבה ישוכנו כדי לעבוד את אלוהיהם כראות עיניהם ולהגן על עצמם. אם כבר חיים בגטו, אז שתהיה מדינת-גטו. לשם כך הוא הגה והקים תנועה רעיונית פוליטית דיפלומטית לשחרור היהודים מגלותם. הוא פנה לעשירים ולמתבוללים ביותר וכולם חשבו אותו לתמהוני והתעלמו מהצעותיו, להוציא פסיכיאטר צרפתי, מקס נורדאו, שנודע במופרעותו. לבסוף הוא התחבב על קומץ משכילים, ספק דתיים, ספק חילוניים, ממזרח אירופה, שלא ידעו איך להביע את חיבתם לציון. הרצל התלבט קשות איפה להקים את המדינה, האם במזרח אפריקה או במזרח התיכון. בהתחלה הוא נטה לאזור אוגנדה שבאפריקה, אבל יריביו בתנועה – כן, כדרך היהודים, כבר לפני הצעד הראשון להגשמת הרעיון קמו לו יריבים – כופפו את ידו והכריחו אותו להקימה בארץ אבות – אף שאבותיהם הוגלו ממנה אלפיים שנים קודם לכן, והיא הייתה מאוכלסת בערבים. מוזיל לא היה יהודי, הוא הרשה לעצמו לפגוע בגדולת האימפריה. אבל אם סבוניה היא באמת על לשון קקניה חשוב להדגיש את ההבדל הבולט ביותר: מוזיל לא זיהה שום תכונה באדם המתגורר בקקניה, הסופג את תרבותה ומשתעמם בסלונים שלה, עד כדי כך שקרא ליצירת המופת שלו "האיש בלא תכונות." לעומתו הוגי ומנהיגי סבוניה מוצאים את כל התכונות באדם המתגורר בה ונוטים לכנות אותו "האיש בעל כל התכונות." זה נראה מקור השם המתקבל ביותר על הדעת. אבל אתה צריך לדעת שלכל שם אתר בסבוניה, לכל פסוק בכתבי הקודש שלה, לכל ביטוי יש פירושים שונים. המלגלגים ביותר – כולם עוכרי סבוניה – טוענים שהיא במה לאופרת סבון מתמשכת, ימי אבל מתחלפים בימי שמחה ולא עובר יום שאינו מוליד שערוריות, משברים, פרשיות ותהפוכות משלו. אבל לשם סבוניה יש גם משמעות סמויה שאני לא רשאי לגלות. אני רק מזמין אותך לחשב את ערך "סבוניה" בגימטרייה ולחפש מקבילה – "והמבין יבין"...