March 2024

9 Mar 2024 רוח נשברה: יהודי אמריקה

Posted in EMID Blog by אמי בוגנים

יהודי ארצות הברית הם נפולת של נמושות, ככל שמצליחני ישראל קנאי יהודה קברני החברה קדישא מפקפקים ביהדותם מנדים אותם מסרבים להם חתיכת קיר לשפוך לרגליו את דמעותיהם הם נאחזים במדינה המטולאת מזרימים לה תרומות, יהדותם מפוקפקת כספם רצוי, מאז השל קפלן סולובייצ'יק לא קם להם הוגה יהדות ראוי לשמו, להוציא אולי את דניאל בויארין, חרדי תלמודי היפי, שיעוריו משובשים ספריו משובשים עמדותיו משובשות, כה מתנצח עם המחשבה הדתית של המערב עד שהוא מתקשה להבין את עצמו, מדגים באישיותו את מה שקורה לחרדי כאשר הוא פונה לאקדמיה ולא כדי ללמוד מדעים מדויקים, מראה עד כמה היהודי הוא האדם-הלא-מבין-הלא-מובן, הוא ברור רק כאשר הוא מדבר על הנצרות והברית החדשה, כאילו רצה לפרש את המקורות הנוצריים לאור יהדותו, ספק כדי לחדש את הנצרות ספק כדי לחדש את היהדות, מכיר בדרכו במהפכה של פאולוס שלא יכול היה לקדם את אלוהיו בלי להתכחש לסממנים העממיים של ברית מילה שמירת שבת שאר מצוות, רוצה לחזור ליהדות השורשית לפני שעברה עיבוד נוצרי ואימצה מושגים נוצריים כדת אמונה קהילה, עבורו הציונות לא פותרת דבר, נאחז בתפיסת הקדמונים שראו ביהודים לאום ספק אתני ספק פוליטי ספק לא הבנתי מה, כלל היהודים המקפידים על מסורת אבות, נטולי פוליס כדי שלא להתפתות לשקיעה טריטוריאלית, מרבה להזכיר את הסיפור של אברהם אבן דאוד על פדיון ארבעת הרבנים שנשבו עת יצאו מבבל, אחד התמנה לראש הגולה בקהיר השני לראש הגולה בקירואן השלישי לראש הגולה בקורדובה, גורלו של הרביעי לא נודע, הוא משאיר אותו ללא יעד מועיד אותו לכל יעד, מנייד אותו כדי להרחיב את הדיאספורה למחוזות חדשים, היא לא מניחה גירוש מבית ישן אלא חתירה לבית חדש, היהודי מחפש את עצמו בצומת תרבויות נאמנויות דרכים, לא בפנים לא בחוץ, מתעד את שהותו הנודדת ארעית זמנית בלימוד תלמודו, לא מבינים מה הוא מותיר ליהדות מלבד נבירה מושכלת במסכתות בעודו מחזיק את מכנסיו בעזרת רצועות פרחוניות, אפילו בעיקרון הפוליטי-דיאספורי לפיו דינא דמלכותא דינא הוא לא מתעסק כאילו אמריקה שינתה את מעמד היהודי הגשימה את מאווייו נתנה לו מולדת נטולת מקום, ככל שאתה מקשיב לו בא לך לצעוק חזור לישיבה עזוב אותי עם הסכולסטיקה הנוצרית-יהודית שלך, תפיק מה שאתה יכול או רוצה מתלמודך תפסיק להתנצח עם הנצרות ומדעי הרוח החברה הספוגים בה, בחסות האקדמיה הוא מרשה לעצמו להיות יותר חרדי מחרדי, אברציה מתהלכת על שניים הופך את היהדות לאברציה, כל מה שהוא מצליח לעשות הוא לעשות מישו דמות צדוקית בלי לצלול לכתבי הצדוקים ולהלכותיהם, כי היו להם הלכות פחות מבעיתות מהלכות הפרושים, הוא לא יודה שהיהדות היא תשוקה עמומה בלתי נשלטת, תיעוד מתמשך של השאלה היהודית, לא היה מסרב להתמנות לאפיפיור היהודי הראשון כמו שלוסטיז'ה היה הקרדינל היהודי הראשון של פריז שביקש להיקבר כיהודי ולומר עליו קדיש, גדול חוקרי התלמוד באמריקה משתעשע בנאמנות חצויה, מברבר מכרכר מתפלפל מתפתל, לא יודע מה לעשות עם המזרחים שמקלקלים לו את דובנוב, מאז הסתלקותם של האינטלקטואלים מהגרי גרמניה שטראוס ארנדט מרקוזה יהודי ארצות הברית נטולי הנהגה אינטלקטואלית בולטת, להוציא את ויזלטיר שהגדיל לכתוב קדיש על אביו עולמו, גם מיכאל וולצר מהאצולה היהודית שמאלנית שצמחה בברונקס סביב אוניברסיטת ברנדייס כאשר עוד השתעשעה בתרומת היהדות לכור ההיתוך האמריקאי, ניסה ברגישות בסלחנות באי הצלחה ראויה להתיר את הפלונטר היהודי-ציוני, התריע מפני הפיכת נגד דתית-גלותית שתחבל בהישגי המהפכה הציונות-חילונית תפס עד כמה הילל צייטלין צדק כאשר קבע שעול היהדות יגבר פי כמה בארץ הקודש ויד הרבנים תכבד על הבריאות, הדת מקעקעת את המהפכה הציונית לאומית חילונית בישראל כבהודו ובאלג'יר, המוני המזרח לא הספיקו להיפרע מיהדותם הגלותית ניצולי השואה החרדים נרתמו בכל אונם להקים לתחייה מלכויות שלא מכירות בממלכתיות הציונית שבויות במלאכת רבייה מואצת בתור הנצחה נטולת משמעות, בנועם חומסקי גדול הלשונאים ההוגים האינטלקטואלים היהודים האמריקאים לא מכירים מפחד הלאומנים-ציונים ששולטים בכיפה, אחזור אליו בהזדמנות אחרת מגיע לו יותר מציון שמו, בראשית המלחמה הפדרציות הרגישו חובה לפרסם תשדיר שירות בו אישה מנסה לשכנע את עצמה לתמוך בישראל, "אם אין עמי לי מי לי", הם חוששים מקריסת ישראל עוד יותר ממני, הרהב הישראלי שרד את השפלת הפרעות הוא מחזק מחשל את הערב רב כפוי הטובה שלא יודע מהיכן יבוא עזרו, הם חסרי רהב אלא אם הם נישאו לישראלי(ת), מתייחסים למדינה כאל מקלט לשעת חירום אי שם בלבנט שמסקרן דוחה אותם, בשנים האחרונות כיכבו יותר במדורי הרכילות הפלילים הסקס מאשר במדורי היצירה, מיידוף ויינסטיין אפשטיין, חתני פרס נובל למיניהם כבר לא ששים להזדהות כיהודים, לא המדענים לא הכלכלנים לא הסופרים, לא מתבוללים כי לא מתרגשים מהתבוללות, יודעים יהדות מהי לא קוסמת להם, נחשפו לבורותם של העסקנים הישראלים לא מתחככים איתם, לא מתרשמים מהישגיה האגדיים של המעצמה בעיני עצמה שלא תופסת שהחל תהליך קריסתה, מלווים אותה בשאונה להתאבדותה המשיחית תימהונית מצדתית, אני תומאס פרידמן מסיק בשבילם את המסקנות, לא יודע אם לואיז גליק כלת פרס נובל לספרות ביקרה אי פעם במדינה, "מַעֲצִיב אוֹתִי לַחְשֹׁב / שֶׁהַמֵּתִים לֹא יִרְאוּ אוֹתָם –/ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁבָּהֶם אָנוּ תְּלוּיִים, / הֵם נֶעֱלָמִים"

6 Mar 2024 VARIATION JUDAÏQUE : UNE CREATURE SECTAIRE

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Le juif est une créature sectaire qui s’attache à Dieu dans une extase où l’espoir se mêle au désespoir. Ses textes les plus éloquents seraient autant de réquisitoires desquels il tente de se blanchir. C’est ce qui explique en partie que la théologie juive reste, quoi qu’elle dise, sectaire. Elle...

4 Mar 2024 DANS LE SILLAGE DE WITTGENSTEIN : LA DESINTERPRETATION DU REVE

Posted in EMID Blog by Ami Bouganim

Wittgenstein s'insurge contre le réductionnisme général qui sévit dans la pensée, réduisant les phénomènes les uns aux autres – « ceci est en réalité cela » –, embrouillant la compréhension des choses davantage que ne l’éclaircissant. Dans ce contexte, il se demandait pourquoi le rêve serait dans l’interprétation qu’on en...